Car nous avons appris : Une ruche d’abeilles — Rabbi Eliézer dit : Elle est comme un immeuble ; on peut rédiger sur elle un prozboul ;
דתנן כוורת דבורים ר"א אומר הרי היא כקרקע וכותבין עליה פרוזבול
Bava batra 80b בבא בתרא
elle ne reçoit pas l’impureté là où elle se trouve, et celui qui en extrait [le miel] le Chabbat est passible d’un sacrifice expiatoire.
ואינה מקבלת טומאה במקומה והרודה ממנה בשבת חייב חטאת
Et les Sages disent : On ne peut pas rédiger sur elle de prozboul, elle n’est pas comme un immeuble, elle reçoit l’impureté là où elle se trouve, et celui qui en extrait [le miel] le Chabbat est exempt.
וחכמים אומרים אין כותבין עליה פרוזבול ואינה כקרקע ומקבלת טומאה במקומה והרודה ממנה בשבת פטור
Rabbi Elazar a dit : Quelle est la raison de Rabbi Eliézer ? Il est écrit : « Il la trempa dans le rayon de miel [ya’arat hadevach] » (1 S 14, 27). Quel rapport entre une forêt [ya’ar] et le miel ? C’est pour te dire : de même que celui qui arrache [une plante] d’une forêt le Chabbat est passible d’un sacrifice expiatoire, de même celui qui extrait le miel le Chabbat est passible d’un sacrifice expiatoire.
א"ר אלעזר מאי טעמא דרבי אליעזר דכתיב (שמואל א יד, כז) ויטבול אותה ביערת הדבש וכי מה ענין יער אצל דבש אלא לומר לך מה יער התולש ממנו בשבת חייב חטאת אף דבש הרודה ממנו בשבת חייב חטאת
On objecte : Le miel qui coule de sa ruche n’est ni un aliment ni un breuvage. Selon Abayé, cela va bien.
מיתיבי דבש הזב מכוורתו אינו לא אוכל ולא משקה בשלמא לאביי ניחא
Mais selon Rava, c’est difficile ! Rav Zevid a dit : Par exemple, s’il a coulé sur un objet répugnant. Rav A’ha bar Ya’akov a dit : Par exemple, s’il a coulé sur des débris.
אלא לרבא קשיא אמר רב זביד כגון שזב ע"ג כלי מאוס רב אחא בר יעקב אמר כגון שזב על גבי קשקשין
On objecte : Le miel dans sa ruche n’est ni un aliment ni un breuvage ; s’il a eu l’intention de le manger, il contracte l’impureté des aliments ; [de le boire] comme breuvage, il contracte l’impureté des breuvages. Selon Abayé, cela va bien.
מיתיבי דבש בכוורתו אינו לא אוכל ולא משקה חישב עליו לאכילה מטמא טומאת אוכלין למשקין מטמא טומאת משקין בשלמא לאביי ניחא
Mais selon Rava, c’est difficile !
אלא לרבא קשיא
Rava te dira : Corrige ainsi : s’il a eu l’intention de le manger, il ne contracte pas l’impureté des aliments ; comme breuvage, il ne contracte pas l’impureté des breuvages. On a enseigné conformément à Rav Kahana : Le miel dans sa ruche contracte l’impureté des aliments sans intention.
אמר לך רבא תריץ הכי חישב עליו לאכילה אינו מטמא טומאת אוכלין למשקין אינו מטמא טומאת משקין תניא כוותיה דרב כהנא דבש בכוורתו מטמא טומאת אוכלין שלא במחשבה:
« Des oliviers pour les couper : il laisse deux rejets. » Nos maîtres ont enseigné : Celui qui achète à son ami un arbre pour le couper laisse un téfa’h au-dessus du sol et coupe ; une jeune pousse de sycomore, trois téfa’him ; une souche de sycomore, deux téfa’him ; les roseaux et les vignes, à partir du nœud et au-dessus ; les palmiers et les cèdres, il creuse et déracine, car leur tronc ne repousse pas.
זיתים לקוץ מניח שתי גרופיות: תנו רבנן הלוקח אילן מחבירו לקוץ מגביה מן הקרקע טפח וקוצץ בתולת השקמה ג' טפחים סדן השקמה ב' טפחים בקנים ובגפנים מן הפקק ולמעלה בדקלים ובארזים חופר ומשרש לפי שאין גזען מחליף
Faut-il trois téfa’him pour la jeune pousse de sycomore ? On oppose : On ne coupe pas la jeune pousse de sycomore pendant la septième année, car c’est un travail [qui l’améliore].
ובתולת השקמה ג' טפחים בעינן ורמינהי אין קוצצין בתולת השקמה בשביעית מפני שהיא עבודה
Rabbi Yehouda dit : De la manière habituelle, c’est interdit ; mais il laisse dix téfa’him et coupe, ou il la tranche au ras du sol. Au ras du sol, cela lui nuit ; mais l’autre [hauteur] lui est bénéfique !
ר' יהודה אומר כדרכו אסור אלא מגביה י' טפחים וקוצץ או גומם מעם הארץ מעם הארץ הוא דקשי הא אידך מעלי לה
Abayé a dit : Trois téfa’him lui sont bénéfiques ; au ras du sol, cela lui nuit certainement ; au-delà [de trois], cela ne lui nuit pas vraiment et ne lui profite pas vraiment. Pour la septième année, nous faisons ce qui lui nuit certainement ; pour l’achat et la vente, nous faisons ce qui lui profite certainement.
אמר אביי ג' טפחים מעלי לה מעם הארץ ודאי קשי לה מכאן ואילך לא מקשי קשי לה ולאו עלויי מעלי לה גבי שביעית עבדינן מידי דודאי קשי לה גבי מקח וממכר עבדינן מידי דודאי מעלי לה
« Les palmiers et les cèdres, il creuse et déracine, car leur tronc ne repousse pas. » Et le cèdre, son tronc ne repousse-t-il pas ? Rabbi ’Hiya bar Loulyani n’a-t-il pas enseigné : Que signifie ce qui est écrit : « Le juste fleurira comme le palmier, il croîtra comme le cèdre du Liban » (Ps 92, 13) ? Si l’on a dit palmier, pourquoi dire cèdre ? Et si l’on a dit cèdre, pourquoi dire palmier ?
בדקלים ובארזים חופר ומשרש לפי שאין גזען מחליף וארז אין גזעו מחליף והא דריש ר' חייא בר לולייני מאי דכתיב (תהלים צב, יג) צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה אם נאמר תמר למה נאמר ארז ואם נאמר ארז למה נאמר תמר
S’il avait été dit cèdre sans dire palmier, j’aurais dit : de même que le cèdre ne produit pas de fruits, le juste ne produit pas de fruits ; c’est pourquoi il est dit palmier.
אילו נאמר ארז ולא נאמר תמר הייתי אומר מה ארז אין עושה פירות אף צדיק אין עושה פירות לכך נאמר תמר
Et s’il avait été dit palmier sans dire cèdre, j’aurais dit : de même que le tronc du palmier ne repousse pas, le tronc du juste ne repousse pas ; c’est pourquoi il est dit cèdre.
ואם נאמר תמר ולא נאמר ארז הייתי אומר מה תמר אין גזעו מחליף אף צדיק אין גזעו מחליף לכך נאמר ארז
En fait, ici, il s’agit des autres espèces de cèdres, selon Rabba bar Rav Houna, car Rabba bar Rav Houna a dit : On a dit à l’école de Rav : Il y a dix espèces de cèdres, ainsi qu’il est dit : « Je mettrai dans le désert le cèdre, l’acacia, le myrte et l’arbre à huile ; Je placerai, etc. » (Is 41, 19). Erez, c’est l’arza ; chitta, c’est le tornita ; hadas, c’est le myrte ; ’ets chémen, c’est le baumier ; berokh, c’est le berati ; tidhar, c’est le chaga ; et teachour, c’est le chourbina.
אלא הכא במאי עסקינן בשאר מיני ארזים כדרבה בר רב הונא דאמר רבה בר רב הונא אמרי בי רב י' מיני ארזים הן שנאמר (ישעיהו מא, יט) אתן במדבר ארז שיטה והדס ועץ שמן אשים וגו' ארז ארזא שיטה תורניתא הדס אסא עץ שמן אפרסמא ברוש ברתי תדהר שאגא ותאשור שורבינא
Ceux-là font sept. Quand Rav Dimi vint, il dit : On y a ajouté les allonim, les almonim et les almouguim. Les allonim, ce sont les boutnei ; les almonim, ce sont les balouté ; les almouguim,
הני ז' הוי כי אתא רב דימי אמר הוסיפו עליהן אלונים אלמונים אלמוגים אלונים בוטני אלמונים בלוטי אלמוגים
Original : Bava Batra 80b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.