Structure du débat :Baraïta 1Question 1Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
s’il a prêté [un faux] serment à son sujet, qu’en est-il ? Dit-on que, puisque s’il avait été dérobé il devrait le lui payer, c’est un bien de valeur qu’il lui nie ; ou peut-être, à présent du moins, il est là et ce n’est que de la poussière, de sorte qu’il ne lui nie pas un bien de valeur ?
נשבע עליו מהו מי אמרינן כיון דאי מיגנב בעי שלומי ליה ממונא קא כפר ליה או דלמא השתא מיהת הא מנח ועפרא בעלמא הוא ולא כפר ליה ממונא
Il en ressort que, bien que [le bœuf] soit là, puisque s’il avait été dérobé, c’est un bien de valeur qu’il aurait nié, maintenant aussi c’est un bien de valeur qu’il nie. Ici aussi, bien que ce ne soit que de la poussière, puisque s’il avait été dérobé il devrait lui payer un bien de valeur véritable, maintenant aussi c’est un bien de valeur qu’il lui nie.
אלמא אע"ג דהא קאים כיון דאי מיגניב ממונא קא כפר השתא נמי ממונא קא כפר הכא נמי אף על גב דעפרא בעלמא הוא כיון דאי מיגניב בעי שלומי ליה ממונא מעליא השתא נמי ממונא קא כפר ליה
Rava était assis et récitait cet enseignement. Rav ’Amram objecta à Rava : « Et qu’il l’a niée » (Lv 5, 22) : à l’exclusion de celui qui reconnaît le fond.
יתיב רבא וקאמר להא שמעתא איתיביה רב עמרם לרבא (ויקרא ה, כב) וכחש בה פרט למודה בעיקר
« Que fait-il chez toi ? » « Tu me l’as vendu ; tu me l’as donné en cadeau ; ton père me l’a vendu ; ton père me l’a donné en cadeau ; il a couru après ma vache ; il est venu chez moi de lui-même ; je l’ai trouvé égaré sur la route ; j’en suis le gardien bénévole ; j’en suis le gardien salarié ; je l’ai emprunté » ; et il a juré, puis il a avoué : on pourrait penser qu’il est redevable ; le verset dit : « et qu’il l’a niée » : à l’exclusion de celui qui reconnaît le fond.
מה טיבו אצלך אתה מכרתו לי אתה נתתו לי במתנה אביך מכרו לי אביך נתנו לי במתנה אחר פרתי רץ מאליו בא אצלי תועה בדרך מצאתיו שומר חנם אני עליו שומר שכר אני עליו שואל אני עליו ונשבע והודה יכול יהא חייב תלמוד לומר וכחש בה פרט למודה בעיקר
Il lui dit : Encore toi ! Cette [baraïta] est enseignée pour le cas où il lui dit : « Le voici » ; moi, je parle du cas où il se trouve dans le marais. [N.d.T. : terme rare ou réalité ancienne ; identification et sens incertains.]
א"ל תדורא כי תניא ההיא דקאמר ליה הילך כי קאמינא דקיימא באגם
« Tu me l’as vendu » : quelle reconnaissance du fond y a-t-il ? Ce n’est nécessaire que s’il lui dit : « Je ne t’ai pas payé ; prends ton bœuf et va-t’en ».
אתה מכרתו לי מאי מודה בעיקר איכא לא צריכא דא"ל לא נתתי לך דמי שקיל תורך וזיל
« Tu me l’as donné ; ton père me l’a donné » : quelle reconnaissance du fond y a-t-il ? [Le cas] où il lui dit : « C’était à condition que je te rende un service, et je ne te l’ai pas rendu ; prends ton bœuf et va-t’en ».
אתה נתתו לי אביך נתנו לי מאי מודה בעיקר איכא דאמר ליה על מנת דעבידנא לך נייח דנפשא ולא עבדי לך שקיל תורך וזיל
« Je l’ai trouvé égaré sur la route » : qu’il lui dise : « Tu aurais dû me le rendre » ! Le père de Chmouel dit : [Il s’agit du cas] où il dit : « Je jure que j’ai trouvé un objet perdu et que je ne savais pas qu’il était à toi pour te le rendre ».
תועה בדרך מצאתיו לימא איבעי לך לאהדוריה לי אמר אבוה דשמואל באומר שבועה אבידה מצאתי ולא הייתי יודע שהיא שלך שאחזירנה לך
Il est enseigné : Ben ’Azaï dit : Il y a trois serments : [s’il a dit :] « Il connaissait l’objet, mais non celui qui l’a trouvé » ; « celui qui l’a trouvé, mais non l’objet » ; « ni l’objet ni celui qui l’a trouvé ».
תניא אמר בן עזאי ג' שבועות הן הכיר בה ולא במוצאה במוצאה ולא בה לא בה ולא במוצאה
Et [ils suivent] le désaccord de ces tannaïm, car il est enseigné : Celui qui fait prêter serment à un témoin unique est exempt ; et Rabbi Éléazar fils de Rabbi Chimon le rend redevable.
ובפלוגתא דהני תנאי דתניא המשביע עד אחד פטור ורבי אלעזר בר' שמעון מחייב
Sur quoi sont-ils en désaccord ? L’un pense qu’une chose qui occasionne de l’argent est comme de l’argent ; l’autre pense qu’elle n’est pas comme de l’argent.
במאי קא מיפלגי מר סבר דבר הגורם לממון כממון דמי ומר סבר לאו כממון דמי
Rav Chéchet dit : Celui qui nie un dépôt devient à son égard un brigand et est responsable des cas de force majeure. Et notre tanna l’a aussi enseigné : « Et qu’il l’a niée » : nous avons appris la sanction ; l’avertissement, d’où [le sait-on] ? Le verset dit : « Vous ne nierez pas » (Lv 19, 11). N’est-ce pas pour la sanction pécuniaire ?
אמר רב ששת הכופר בפקדון נעשה עליו גזלן וחייב באונסין ותנא תונא וכחש בה למדנו עונש אזהרה מנין תלמוד לומר (ויקרא יט, יא) לא תכחשו מאי לאו לעונש ממון
Non, pour la sanction du serment. Mais du fait que la fin enseigne qu’il a juré, il en ressort que le début [parle de celui] qui n’a pas juré, car la fin enseigne : « et qu’il a juré faussement » : nous avons appris la sanction ; l’avertissement, d’où ? Le verset dit : « Vous ne mentirez pas ». Et puisque la fin [parle de celui] qui a juré, le début [parle de celui] qui n’a pas juré !
לא לעונש שבועה הא מדקתני סיפא ואישתבע מכלל דרישא דלא אישתבע דקתני סיפא ונשבע על שקר למדנו עונש אזהרה מנין ת"ל לא תשקרו ומדסיפא דאישתבע רישא דלא אישתבע
On répond : L’un et l’autre [parlent de celui] qui a juré ; ici, il a avoué ; là, des témoins sont venus. Si des témoins sont venus, il est responsable des cas de force majeure ; s’il a avoué, il est tenu au principal, au cinquième et au sacrifice de culpabilité.
אמרי אידי ואידי דאישתבע כאן שהודה כאן שבאו עדים אתו עדים חייב באונסין אודויי אודי חייב בקרן וחומש ואשם:
Rami bar ’Hama objecta : « Et si son adversaire est suspect quant au serment » : comment ? Qu’il s’agisse du serment de témoignage, du serment de dépôt, ou même d’un serment vain.
מתיב רמי בר חמא ושכנגדו חשוד על השבועה כיצד אחד שבועת העדות ואחד שבועת הפקדון ואפילו שבועת שוא
On répond : De quoi s’agit-il ici ? [Du cas] où [l’objet] se trouve dans le marais, ce qui n’est pas une négation, car il pensait : « Je vais l’éconduire jusqu’à ce que j’aille le lui chercher ».
אמרי הכא במאי עסקינן דקאי באגם דלאו כפירה הוא דסבר אשתמיטנא ליה אדאזילנא ומייתינא ליה
Sache-le, car Rav Idi bar Avin a dit : Celui qui nie un prêt est apte au témoignage ;
תדע דאמר רב אידי בר אבין הכופר במלוה כשר לעדות
Original : Bava Kamma 105b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.