je ne déduis pas la corne de la corne ; je déduis la corne du pied. Si là où [la Torah] a été indulgente envers la dent et le pied dans le domaine public, elle a été sévère envers la corne, là où elle a été sévère envers la dent et le pied dans le domaine du lésé, n’est-il pas logique que nous soyons sévères envers la corne ?
לא אדון קרן מקרן אני אדון קרן מרגל ומה במקום שהקל על השן ועל הרגל ברה"ר החמיר בקרן מקום שהחמיר על השן ועל הרגל ברשות הניזק אינו דין שנחמיר בקרן
Ils lui dirent : Il suffit que ce qui est déduit d’un raisonnement soit comme ce dont on le déduit. De même que dans le domaine public [on paie] la moitié du dommage, de même dans le domaine du lésé, la moitié du dommage.
אמרו לו דיו לבא מן הדין להיות כנדון מה ברה"ר חצי נזק אף ברשות הניזק חצי נזק:
GUEMARA: Et Rabbi Tarfon n’admet-il pas [le principe] « il suffit » ? Mais « il suffit » est de la Torah ! Car il a été enseigné : Comment [s’applique] le raisonnement a fortiori ? « L’Éternel dit à Moïse : Si son père lui avait craché au visage, ne serait-elle pas couverte de honte pendant sept jours ? » (Nb 12, 14). A fortiori, envers la Présence divine, [ce devrait être] quatorze jours ! Mais il suffit que ce qui est déduit d’un raisonnement soit comme ce dont on le déduit.
גמ׳ ור"ט לית ליה דיו והא דיו דאורייתא הוא דתניא מדין ק"ו כיצד (במדבר יב, יד) ויאמר ה' אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים ק"ו לשכינה ארבעה עשר יום אלא דיו לבא מן הדין להיות כנדון
Quand il n’admet pas « il suffit », c’est là où le raisonnement a fortiori serait réfuté ; là où le raisonnement a fortiori n’est pas réfuté, il admet « il suffit ». Là-bas, les sept [jours] de la Présence divine ne sont pas écrits : le raisonnement a fortiori est venu et a apporté quatorze, [le principe] « il suffit » est venu, a retiré sept et a maintenu sept.
כי לית ליה דיו היכא דמפריך ק"ו היכא דלא מפריך ק"ו אית ליה דיו התם שבעה דשכינה לא כתיבי אתא ק"ו אייתי ארבסר אתא דיו אפיק שבעה ואוקי שבעה
Mais ici, la moitié du dommage est écrite ; le raisonnement a fortiori est venu et a apporté une autre moitié du dommage, et cela fait un dommage entier. Si tu appliquais « il suffit », tu réfuterais le raisonnement a fortiori.
אבל הכא חצי נזק כתיב ואתא ק"ו ואייתי חצי נזק אחרינא ונעשה נזק שלם אי דרשת דיו אפריך ליה ק"ו
Et les Rabbanan ? Un autre verset est écrit : « Et Myriam fut enfermée » (Nb 12, 15). Et Rabbi Tarfon ? Celui-là [enseigne] que même en général nous appliquons « il suffit », et que tu ne dises pas : ici, [on l’applique] à cause de l’honneur de Moïse, mais en général non. Il nous enseigne [que si].
ורבנן כתיב קרא אחרינא ותסגר מרים ור"ט ההוא דאפי' בעלמא דרשינן דיו ולא תאמר הכא משום כבודו של משה אבל בעלמא לא קמ"ל
Rav Papa dit à Abayé : Voici ce Tanna qui n’applique pas « il suffit », bien que le raisonnement a fortiori ne soit pas réfuté. Car il a été enseigné : La semence du zav, d’où [savons-nous qu’elle est impure par le port] ? C’est un raisonnement logique : si ce qui est pur chez un [homme] pur est impur chez un [homme] impur, ce qui est impur chez un [homme] pur, n’est-il pas logique que ce soit impur chez un [homme] impur ?
א"ל רב פפא לאביי הא האי תנא דלא דריש דיו ואע"ג דלא מפריך ק"ו דתניא קרי בזב מניין ודין הוא מה טהור בטהור טמא בטמא טמא בטהור אינו דין שיהא טמא בטמא
Et il l’applique tant au contact qu’au port. Pourquoi ? Disons : le raisonnement a fortiori sert pour le contact, et « il suffit » sert à exclure le port !
וקא מייתי לה בין למגע בין למשא ואמאי נימא אהני ק"ו למגע אהני דיו לאפוקי משא
Et si tu dis que pour le contact le raisonnement a fortiori n’est pas nécessaire, puisqu’elle ne vaut pas moins que [celle d’]un homme pur, il était nécessaire : il aurait pu te venir à l’esprit de dire qu’il est écrit « accident nocturne » (Dt 23, 11) – celui dont l’émission cause [l’impureté], à l’exclusion de celui-ci, dont l’émission ne cause pas [l’impureté], mais une autre chose [la gonorrhée] la lui a causée. Il nous enseigne [que non].
וכי תימא למגע לא אצטריך ק"ו דלא גרע מגברא טהור איצטריך סד"א (דברים כג, יא) מקרה לילה כתיב מי שקריו גורם לו יצא זה שאין קריו גורם לו אלא דבר אחר גרם לו קמ"ל
Et quel Tanna as-tu entendu dire que la semence du zav rend impur par le port ? Ni Rabbi Eliézer ni Rabbi Yehochoua ! Car nous avons appris : La semence du zav rend impur par le contact mais ne rend pas impur par le port. Ce sont les paroles de Rabbi Eliézer. Et Rabbi Yehochoua dit : Elle rend aussi impur par le port, car il est impossible qu’elle soit sans traces d’écoulement.
ומאן תנא דשמעת ליה דאמר שכבת זרע של זב מטמא במשא לא ר"א ולא רבי יהושע דתנן שכבת זרע של זב מטמא במגע ואין מטמא במשא דברי רבי אליעזר ורבי יהושע אומר אף מטמא במשא לפי שאי אפשר בלא צחצוחי זיבה
Rabbi Yehochoua ne l’a dit là-bas que parce qu’il est impossible qu’elle soit sans traces d’écoulement ; mais sinon, non. C’est plutôt ce Tanna-ci, car nous avons appris : Plus graves qu’eux [sont]
עד כאן לא קאמר רבי יהושע התם אלא שאי אפשר בלא צחצוחי זיבה הא לאו הכי לא אלא האי תנא הוא דתנן למעלה מהן
Original : Bava Kamma 25a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.