mais pour lui-même, il est exempt : c’est le sol du monde qui lui a causé le dommage.
אבל הוא עצמו פטור קרקע עולם הזיקתו
Bava kama 28b בבא קמא
Structure du débat :Question 2Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Quand je l’ai dit devant Chmouel, il m’a dit : Voyons, sa pierre, son couteau et sa charge, nous les avons appris de sa fosse, et pour tous ceux-là je lis : « un bœuf » – et non un homme ; « un âne » – et non des ustensiles.
כי אמריתה קמיה דשמואל אמר לי מכדי אבנו וסכינו ומשאו מבורו למדנו וכולן אני קורא בהן שור ולא אדם חמור ולא כלים
Et cela vaut pour la mise à mort ; mais pour les dommages, [pour] un homme on est redevable, et [pour] des ustensiles on est exempt.
והני מילי לענין קטלא אבל לענין נזקין אדם חייב וכלים פטורין
Et Rav ? Cela vaut là où il les a abandonnés ; mais là où il ne les a pas abandonnés, c’est son bien.
ורב הני מילי היכא דאפקרינהו אבל היכא דלא אפקרינהו ממונו הוא
Rav Ochaya objecta : « Et qu’un bœuf ou un âne y tombe » (Ex 21, 33) – un bœuf, et non un homme ; un âne, et non des ustensiles. D’ici ils ont dit : Si un bœuf y est tombé avec ses ustensiles et qu’ils se soient brisés, un âne avec ses ustensiles et qu’ils se soient déchirés, il est redevable pour l’animal et exempt pour les ustensiles. À quoi cela ressemble-t-il ? À sa pierre, son couteau et sa charge qu’il a déposés dans le domaine public et qui ont causé un dommage.
מתיב רב אושעיא (שמות כא, לג) ונפל שמה שור או חמור שור ולא אדם חמור ולא כלים מכאן אמרו נפל לתוכו שור וכליו ונשתברו חמור וכליו ונתקרעו חייב על הבהמה ופטור על הכלים הא למה זה דומה לאבנו וסכינו ומשאו שהניחן ברה"ר והזיקו
Au contraire, il aurait fallu [dire] : « À quoi ressemble ceci ? » ! Voici plutôt [le sens] : qu’est-ce qui ressemble à ceci ? Sa pierre, son couteau et sa charge qu’il a déposés dans le domaine public et qui ont causé un dommage.
אדרבה מה דומה לזה מבעי ליה אלא מאי דומה לזה אבנו וסכינו ומשאו שהניחן ברה"ר והזיקו
C’est pourquoi, si [quelqu’un] a heurté sa fiole contre la pierre, [le propriétaire de la pierre] est redevable.
לפיכך אם הטיח צלוחיתו באבן חייב
La première partie est une difficulté pour Rav, et la fin est une difficulté pour Chmouel.
רישא קשיא לרב וסיפא קשיא לשמואל
Et selon ton raisonnement, qu’elle te soit une difficulté en elle-même : la première partie [dit] exempt et la fin [dit] redevable !
ולטעמיך תיקשי לך היא גופא (קשיא) רישא פטור וסיפא חייב
Mais Rav l’explique selon son raisonnement, et Chmouel l’explique selon son raisonnement.
אלא רב מתרץ לטעמיה ושמואל מתרץ לטעמיה
Rav l’explique selon son raisonnement : De quoi parle-t-on ? Lorsqu’il les a abandonnés ; mais s’il ne les a pas abandonnés, il est redevable. C’est pourquoi, si [quelqu’un] a heurté sa fiole contre la pierre, il est redevable.
רב מתרץ לטעמיה במה דברים אמורים כשהפקירן אבל לא הפקירן חייב לפיכך הטיח צלוחיתו באבן חייב
Et Chmouel l’explique selon son raisonnement : Maintenant que tu as dit que sa pierre, son couteau et sa charge sont comme sa fosse, selon Rabbi Yehouda, qui rend redevable des dommages aux ustensiles dans une fosse, si [quelqu’un] a heurté sa fiole contre la pierre, il est redevable.
ושמואל מתרץ לטעמיה השתא דאמרת אבנו סכינו ומשאו כבורו דמי לר' יהודה דמחייב על נזקי כלים בבור לפיכך הטיח צלוחיתו באבן חייב
Rabbi Éléazar a dit : On ne l’a enseigné que lorsqu’il a trébuché sur la pierre et s’est écorché contre la pierre ; mais s’il a trébuché sur le sol et s’est écorché contre la pierre, il est exempt.
א"ר אלעזר לא שנו אלא שנתקל באבן ונשוף באבן אבל נתקל בקרקע ונשוף באבן פטור
Selon qui ? Pas selon Rabbi Nathan.
כמאן דלא כר' נתן
Certains disent : Rabbi Éléazar a dit : Ne dis pas que c’est [seulement] lorsqu’il a trébuché sur la pierre et s’est écorché contre la pierre qu’il est redevable, mais que s’il a trébuché sur le sol et s’est écorché contre la pierre, il est exempt ; même s’il a trébuché sur le sol et s’est écorché contre la pierre, il est redevable. Selon qui ? Selon Rabbi Nathan.
איכא דאמרי א"ר אלעזר לא תימא בנתקל באבן ונשוף באבן הוא דמחייב אבל נתקל בקרקע ונשוף באבן פטור אלא אפילו נתקל בקרקע ונשוף באבן חייב כמאן כר' נתן:
« Rabbi Yehouda dit : S’il l’a fait intentionnellement, il est redevable, etc. » De quoi s’agit-il, « intentionnellement » ?
ר' יהודה אומר במתכוין חייב [וכו']: ה"ד מתכוין
Rabba a dit : S’il avait l’intention de la descendre de son épaule. Abayé lui dit : Il s’ensuit que Rabbi Meïr rend redevable même si elle a glissé [d’elle-même] ? Il lui répondit : Oui, Rabbi Meïr rendait redevable même si l’anse était [restée] dans sa main.
אמר רבה במתכוין להורידה למטה מכתיפו א"ל אביי מכלל דמחייב ר"מ אפילו נפשרה א"ל אין מחייב היה ר"מ אפי' אזנה בידו
Pourquoi ? Il est contraint, et le Miséricordieux exempte celui qui est contraint, ainsi qu’il est écrit : « Et à la jeune fille tu ne feras rien » (Dt 22, 26) !
אמאי אנוס הוא ואונס רחמנא פטריה דכתיב (דברים כב, כו) ולנערה לא תעשה דבר
Et si tu dis que cela vaut pour la mise à mort, mais qu’en matière de dommages il est redevable, n’a-t-il pas été enseigné : Si sa cruche s’est brisée et qu’il ne l’ait pas enlevée, si son chameau est tombé et qu’il ne l’ait pas relevé, Rabbi Meïr le rend redevable de leurs dommages, et les Sages disent :
וכי תימא ה"מ לענין קטלא אבל לענין נזקין חייב והתניא נשברה כדו ולא סלקו נפל גמלו ולא העמידו ר"מ מחייב בהזיקן וחכמים אומרים
Original : Bava Kamma 28b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.