Que Rabbi Akiva se dise à lui-même : mais [l’inoffensif] lui-même ne paie que sur [le bœuf] lui-même ! Amène-le au tribunal et il te paiera !
ונימא רבי עקיבא לנפשיה והלא עצמו אין משתלם אלא מגופו הביאהו לבית דין וישלם לך
Bava kama 42b בבא קמא
Structure du débat :Baraïta 1Question 2Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav Chmouel, fils de Rav Its’hak, a dit : [il s’agit du cas] où son propriétaire l’a devancé et l’a abattu. Tu aurais pu dire qu’on se fait payer sur lui ; il nous apprend que, puisqu’il est passible de mort, même s’il l’a abattu, on ne se fait pas payer sur lui.
אמר רב שמואל בר רב יצחק כשקדם בעליו ושחטו מהו דתימא לישתלם מיניה קמ"ל הואיל ובר קטלא הוא אע"ג דשחטיה לא לישתלם מיניה
S’il en est ainsi, selon Rabbi Eliézer aussi, [qu’on l’explique] du cas où il l’a devancé et l’a abattu !
אי הכי לרבי אליעזר נמי כשקדם ושחטו
Il en est bien ainsi ; mais [Rabbi Akiva] pensait : il a peut-être une autre raison, meilleure que celle-ci, qu’il me dira.
ה"נ וסבר דלמא אית ליה טעמא אחרינא דעדיף מהאי ונימא ליה
Et que Rabbi Eliézer lui aussi lui réponde : [le cas] où il l’a devancé et l’a abattu ! Il te dira : là-bas, [s’agissant du cas] où il avait l’intention de tuer la bête et a tué l’homme, où le bœuf n’est pas du tout passible de mort, il t’aurait venu à l’esprit de dire qu’il est tenu, [si bien qu’]il fallait un verset pour l’exclure. Mais ici, où dès le début il était passible de mort, il n’est pas besoin de verset, même s’il l’a abattu.
ורבי אליעזר נמי לישני ליה שקדם ושחטו אמר לך התם הוא דנתכוון להרוג את הבהמה והרג את האדם דשור לאו בר קטלא הוא כלל דס"ד אמינא ניחייב אצטריך קרא למעוטי אבל הכא דמעיקרא בר קטלא הוה לא צריך קרא אע"ג דשחטיה
Et selon Rabbi Akiva aussi, il en est assurément ainsi !
ולר"ע נמי ודאי הכי הוה
Rav Assi a donc dit plutôt : cette chose, je l’ai entendue de la bouche d’un grand homme — et qui est-ce ? Rabbi Yossé bar Rabbi ’Hanina. Il t’aurait venu à l’esprit de dire : puisque Rabbi Akiva a dit que même un inoffensif qui a blessé un homme paie sur l’excédent le dommage entier, [le propriétaire] paierait aussi [la valeur de l’esclave] sur les meilleurs biens ; le Miséricordieux a écrit : « le propriétaire du bœuf sera quitte ».
אלא אמר רב אסי האי מילתא מפי דגברא רבה שמיע לי ומנו רבי יוסי ברבי חנינא סלקא דעתך אמינא הואיל ואמר ר"ע אף תם שחבל באדם משלם במותר נזק שלם משתלם נמי [דמי עבד] מעלייה כתב רחמנא בעל השור נקי
Rabbi Zeïra dit à Rav Assi : mais Rabbi Akiva n’a-t-il pas brisé cet argument ? Car il est enseigné : Rabbi Akiva dit : pourrait-on penser qu’il paie sur les meilleurs biens ? L’Écriture dit : « Selon cette même règle il lui sera fait » (Ex 21, 31) — il paie sur [le bœuf] lui-même, et il ne paie pas sur les meilleurs biens.
אמר ליה רבי זירא לרב אסי והא תבריה ר"ע לגזיזיה דתניא ר"ע אומר יכול ישלם מן העלייה ת"ל (שמות כא, לא) כמשפט הזה יעשה לו מגופו משלם ואינו משלם מן העלייה
Rava a donc dit plutôt : c’était nécessaire. Il t’aurait venu à l’esprit de dire : puisque je suis plus sévère pour l’esclave que pour l’homme libre — car pour l’homme libre [qui] vaut un sela’, il donne un sela’, [qui vaut] trente, il donne trente, alors que pour l’esclave [qui] vaut un sela’, il donne trente — on se ferait payer aussi la valeur de l’esclave sur les meilleurs biens ; le Miséricordieux a écrit : « le propriétaire du bœuf sera quitte » (Ex 21, 28).
אלא אמר רבא אצטריך ס"ד אמינא הואיל ומחמירני בעבד יותר מבן חורין שבן חורין יפה סלע נותן סלע שלשים נותן שלשים ועבד יפה סלע נותן שלשים משתלם נמי דמי עבד מן העלייה כתב רחמנא (שמות כא, כח) בעל השור נקי
Il est enseigné [une baraïta] conformément à Rava : « Le propriétaire du bœuf sera quitte » : Rabbi Akiva dit : quitte de la valeur de l’esclave.
תניא כותיה דרבא בעל השור נקי ר"ע אומר נקי מדמי עבד
Cela ne se déduit-il pas logiquement ? Puisqu’il est tenu pour l’esclave et tenu pour l’homme libre, de même que lorsqu’il est tenu pour l’homme libre tu as distingué entre l’inoffensif et l’averti, de même lorsqu’il est tenu pour l’esclave, distinguons entre l’inoffensif et l’averti !
והלא דין הוא הואיל וחייב בעבד וחייב בבן חורין מה כשחייב בבן חורין חלקת בו בין תם למועד אף כשחייב בעבד נחלק בו בין תם למועד
Et de plus, [c’est] un raisonnement a fortiori : si pour l’homme libre, pour lequel il donne toute sa valeur, tu as distingué entre l’inoffensif et l’averti, pour l’esclave, pour lequel il ne donne que trente, n’est-il pas logique que nous distinguions entre l’inoffensif et l’averti ?
ועוד ק"ו ומה בן חורין שנותן כל שוויו חלקת בו בין תם למועד עבד שאינו נותן אלא שלשים אינו דין שנחלוק בו בין תם למועד
Non : je suis plus sévère pour l’esclave que pour l’homme libre, car pour l’homme libre [qui] vaut un sela’, il donne un sela’, [qui vaut] trente, il donne trente, alors que pour l’esclave [qui] vaut un sela’, il donne trente. Pourrait-on penser qu’il soit tenu ? L’Écriture dit : « le propriétaire du bœuf sera quitte » — quitte de la valeur de l’esclave.
לא מחמירני בעבד יותר מבן חורין שבן חורין יפה סלע נותן סלע שלשים נותן שלשים ועבד יפה סלע נותן שלשים יכול יהא חייב ת"ל בעל השור נקי נקי מדמי עבד:
Nos maîtres ont enseigné : « Et qu’il tue un homme ou une femme » (Ex 21, 29). Rabbi Akiva a dit : que vient donc nous apprendre ceci ? Si c’est pour rendre tenu pour la femme comme pour l’homme, il est déjà dit : « Si un bœuf encorne un homme ou une femme » (Ex 21, 28) !
תנו רבנן (שמות כא, כט) והמית איש או אשה אמר ר"ע וכי מה בא זה ללמדנו אם לחייב על האשה כאיש הרי כבר נאמר (שמות כא, כח) כי יגח שור את איש או את אשה
C’est plutôt pour comparer la femme à l’homme : de même que pour l’homme, [l’indemnité de] ses dommages revient à ses héritiers, de même pour la femme, [l’indemnité de] ses dommages revient à ses héritiers.
אלא להקיש אשה לאיש מה איש נזקיו ליורשיו אף אשה נזקיה ליורשיה
Et Rabbi Akiva pense-t-il que le mari n’hérite pas d’elle ? N’est-il pas enseigné : « Et il en héritera » (Nb 27, 11) — d’ici [on apprend] que le mari hérite de sa femme — paroles de Rabbi Akiva ?
וסבר ר"ע לא ירית לה בעל והתניא (במדבר כז, יא) וירש אותה מכאן שהבעל יורש את אשתו דברי ר"ע
Rech Lakich a dit : il ne l’a dit que pour la rançon, puisqu’elle n’est payée qu’après la mort, et elle est donc [un bien] escompté, et le mari ne prend pas [un bien] escompté comme [un bien] possédé.
אמר ריש לקיש לא אמר אלא בכופר הואיל ואין משתלם אלא לאחר מיתה והוה ליה ראוי ואין הבעל נוטל בראוי כבמוחזק
Quelle en est la raison ? Le verset dit : « Et qu’il tue un homme ou une femme, le bœuf sera lapidé, et son propriétaire aussi sera mis à mort. Si une rançon lui est imposée… » (Ex 21, 29-30).
מאי טעמא אמר קרא (שמות כא, כט) והמית איש או אשה השור יסקל וגם בעליו יומת אם כופר יושת עליו
Et pour les dommages, Rabbi Akiva ne l’a pas dit ?
ובנזקין לא אמר ר"ע
N’est-il pas enseigné : « S’il a frappé la femme et que ses enfants sont sortis, il donne [l’indemnité du] dommage et de la douleur à la femme, et la valeur des enfants au mari. S’il n’y a pas de mari, il la donne à ses héritiers ; s’il n’y a pas de femme, il la donne à ses héritiers. Si elle était une servante et a été affranchie
והתניא הכה את האשה ויצאו ילדיה נותן נזק וצער לאשה ודמי ולדות לבעל אין הבעל נותן ליורשיו אין האשה נותנת ליורשיה היתה שפחה ונשתחררה
Original : Bava Kamma 42b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.