Mais ce sont encore des projections indirectes ! Rav Mari, fils de Rav Kahana, a dit : [il s’agit du cas] où [le mur] tombe au fur et à mesure [sous sa poussée].
ואכתי צרורות נינהו אמר רב מרי בריה דרב כהנא דקאזיל מיניה מיניה
Bava kama 44b בבא קמא
Structure du débat :Michna 2Baraïta 3Question 4
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Une baraïta enseigne conformément à Chmouel, et c’est une réfutation de Rav : il y a [un bœuf] passible de mort et de rançon ; il y en a un passible de rançon et exempt de mort ; il y en a un passible de mort et exempt de rançon ; et il y en a un exempt de l’une et de l’autre.
תניא כוותיה דשמואל ותיובתא דרב יש חייב במיתה ובכופר ויש חייב בכופר ופטור ממיתה ויש חייב במיתה ופטור מן הכופר ויש פטור מזה ומזה
Comment cela ? L’averti [ayant tué] intentionnellement est passible de mort et de rançon ; l’averti [ayant tué] sans intention est passible de rançon et exempt de mort ; l’inoffensif [ayant tué] intentionnellement est passible de mort et exempt de rançon ; l’inoffensif [ayant tué] sans intention est exempt de l’une et de l’autre.
הא כיצד מועד בכוונה חייב במיתה ובכופר מועד שלא בכוונה חייב בכופר ופטור ממיתה תם בכוונה חייב במיתה ופטור מכופר תם שלא בכוונה פטור מזה ומזה
והנזקין שלא בכוונה ר' יהודה מחייב ור' שמעון פוטר
Quelle est la raison de Rabbi Yehouda ? Il déduit de sa rançon : de même que pour sa rançon, [même] sans intention il est passible, de même pour les dommages, [même] sans intention il est passible.
מאי טעמא דרבי יהודה יליף מכופרו מה כופרו שלא בכוונה חייב אף הנזקין נמי שלא בכוונה חייב
Et Rabbi Chimon déduit de la mise à mort du bœuf : de même que pour sa mise à mort, sans intention il est exempt, de même pour les dommages, sans intention il est exempt.
ורבי שמעון יליף מקטליה דשור מה קטליה שלא בכוונה פטור אף נזקין שלא בכוונה פטור
Et Rabbi Yehouda aussi, qu’il déduise de sa mise à mort ! On déduit un paiement d’un paiement, et on ne déduit pas un paiement d’une mise à mort.
ור' יהודה נמי נילף מקטליה דנין תשלומין מתשלומין ואין דנין תשלומין ממיתה
Et Rabbi Chimon aussi, qu’il déduise de sa rançon ! On déduit une obligation du bœuf d’une obligation du bœuf, ce qui exclut la rançon, qui est une obligation des propriétaires.
ור' שמעון נמי נילף מכופרו דנין חיוביה דשור מחיוביה דשור לאפוקי כופר דחיוביה דבעלים הוא
« [S’il] voulait tuer une bête et a tué un homme, etc., il est exempt. » Donc, s’il voulait tuer celui-ci et a tué celui-là, il est passible. Notre Michna n’est pas conforme à Rabbi Chimon, car il est enseigné : Rabbi Chimon dit : même s’il voulait tuer celui-ci et a tué celui-là, il est exempt.
נתכוין להרוג את הבהמה והרג את האדם [וכו'] פטור הא נתכוין להרוג את זה והרג את זה חייב מתניתין דלא כר' שמעון דתניא ר' שמעון אומר אפילו נתכוין להרוג את זה והרג את זה פטור
Quelle est la raison de Rabbi Chimon ? Le verset dit : « le bœuf sera lapidé et son propriétaire aussi sera mis à mort » (Ex 21, 29) : telle la mise à mort des propriétaires, telle la mise à mort du bœuf ; de même que les propriétaires [ne sont passibles] que s’ils l’ont visé, de même le bœuf [n’est passible] que s’il l’a visé.
מ"ט דרבי שמעון דאמר קרא (שמות כא, כט) השור יסקל וגם בעליו יומת כמיתת בעלים כך מיתת השור מה בעלים עד דמיכוין ליה אף שור נמי עד דמיכוין ליה
Et pour les propriétaires eux-mêmes, d’où le savons-nous ? Le verset dit : « il le guette et se dresse contre lui » (Dt 19, 11) : il faut qu’il l’ait visé, lui.
ובעלים גופייהו מנלן דאמר קרא (דברים יט, יא) וארב לו וקם עליו עד שיתכוין לו
Et les Sages, que font-ils de ce « il le guette » ? À l’école de Rabbi Yannaï, on a dit : cela exclut celui qui lance une pierre au milieu [d’un groupe].
ורבנן האי וארב לו מאי עבדי ליה אמרי דבי רבי ינאי פרט לזורק אבן לגו
De quel cas s’agit-il ? Dirons-nous qu’il y a neuf Cananéens et un Israélite parmi eux ? On le déduirait déjà du fait que la majorité sont des Cananéens ! Ou encore, s’il y a moitié-moitié : dans un doute portant sur des vies, on va vers la clémence !
היכי דמי אילימא דאיכא תשעה כנענים ואחד ישראל ביניהם תיפוק ליה דרובא כנענים נינהו אי נמי פלגא ופלגא ספק נפשות להקל
Il n’en est besoin que lorsqu’il y a neuf Israélites et un Cananéen : bien que la majorité soient des Israélites, puisqu’il y a un Cananéen parmi eux, c’est un cas fixe, et tout cas fixe est considéré comme moitié-moitié, et dans un doute portant sur des vies, on va vers la clémence.
לא צריכא דאיכא תשעה ישראלים ואחד כנעני דאע"ג דרובא ישראלים נינהו כיון דאיכא חדא כנעני בינייהו הוי ליה קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי וספק נפשות להקל
MICHNA: Le bœuf d’une femme, le bœuf des orphelins, le bœuf du tuteur, le bœuf du désert, le bœuf consacré, le bœuf du converti mort sans héritiers — ceux-ci sont passibles de mort. Rabbi Yehouda dit : le bœuf du désert, le bœuf consacré, le bœuf du converti mort sont exempts de la mort, parce qu’ils n’ont pas de propriétaire.
מתני׳ שור האשה ושור היתומים שור האפוטרופוס שור המדבר שור ההקדש שור הגר שמת ואין לו יורשין הרי אלו חייבין מיתה ר' יהודה אומר שור המדבר שור ההקדש שור הגר שמת פטורין מן המיתה לפי שאין להם בעלים
GUEMARA: Les Sages ont enseigné : « bœuf », « bœuf » — sept [fois], pour inclure le bœuf d’une femme, le bœuf des orphelins, le bœuf du tuteur, le bœuf du désert, le bœuf consacré, le bœuf du converti mort sans héritiers. Rabbi Yehouda dit : le bœuf du désert, le bœuf consacré, le bœuf du converti mort sans héritiers sont exempts de la mort, parce qu’ils n’ont pas de propriétaire.
גמ׳ ת"ר שור שור שבעה להביא שור האשה שור היתומים שור האפוטרופוס שור המדבר שור ההקדש שור הגר שמת ואין לו יורשין ר' יהודה אומר שור המדבר שור ההקדש שור הגר שמת ואין לו יורשין פטורין מן המיתה לפי שאין להם בעלים
Rav Houna a dit : Rabbi Yehouda exemptait même s’il a encorné et qu’ensuite [son propriétaire] l’a consacré, s’il a encorné et qu’ensuite il l’a abandonné.
אמר רב הונא פוטר היה רבי יהודה אפילו נגח ולבסוף הקדיש נגח ולבסוף הפקיר
D’où [le sait-on] ? De ce qu’il enseigne deux [cas] : le bœuf du désert et le bœuf du converti mort sans héritiers. Le bœuf du converti mort, qu’est-ce ? Puisqu’il n’a pas d’héritiers, c’est un bœuf sans maître ; le bœuf du désert est donc la même chose que le bœuf du converti mort sans héritiers ! N’est-ce donc pas qu’il nous enseigne ceci : même s’il a encorné et qu’ensuite il a été consacré, s’il a encorné et qu’ensuite il a été abandonné [il est exempt] ? Déduis-en [cela].
ממאי מדקתני תרתי שור המדבר ושור הגר שמת ואין לו יורשין שור הגר שמת מאי ניהו דכיון דאין לו יורשין הוה ליה שור הפקר היינו שור המדבר היינו שור הגר שמת ואין לו יורשין אלא לאו הא קמשמע לן דאפילו נגח ולבסוף הקדיש נגח ולבסוף הפקיר שמע מינה
Une baraïta enseigne de même : plus encore, Rabbi Yehouda a dit : même s’il a encorné et qu’ensuite il a été consacré, s’il a encorné et qu’ensuite il a été abandonné, il est exempt, car il est dit : « et son propriétaire en a été averti… et qu’il tue » (Ex 21, 29) : il faut que [au moment de] la mort et [au moment de] la comparution en justice, [le statut] soit le même.
תניא נמי הכי יתר על כן אמר ר' יהודה אפילו נגח ולבסוף הקדיש נגח ולבסוף הפקיר פטור שנאמר (שמות כא, כט) והועד בבעליו והמית וגו' עד שתהא מיתה והעמדה בדין שוין כאחד
Et le jugement définitif, ne l’exigeons-nous pas ? Or « le bœuf sera lapidé », c’est le jugement définitif ! Dis plutôt : il faut que [au moment de] la mort, de la comparution en justice et du jugement définitif, [le statut] soit le même.
וגמר דין לא בעינן והא השור יסקל גמר דין הוא אלא אימא עד שתהא מיתה והעמדה בדין וגמר דין שוין כאחד:
MICHNA: Un bœuf qui sort pour être lapidé et que son propriétaire a consacré n’est pas consacré ; s’il l’a abattu, sa chair est interdite. Mais si son propriétaire l’a consacré avant que son jugement ne soit prononcé, il est consacré, et s’il l’a abattu, sa chair est permise.
מתני׳ שור שהוא יוצא ליסקל והקדישו בעליו אינו מוקדש שחטו בשרו אסור ואם עד שלא נגמר דינו הקדישו בעליו מוקדש ואם שחטו בשרו מותר
S’il l’a confié à un gardien bénévole ou à un emprunteur, à un gardien rémunéré ou à un locataire, ceux-ci prennent la place des propriétaires : [pour un bœuf] averti, il paie le dommage entier, et [pour un bœuf] inoffensif, il paie la moitié du dommage.
מסרו לשומר חנם ולשואל לנושא שכר ולשוכר נכנסו תחת הבעלים מועד משלם נזק שלם ותם משלם חצי נזק:
GUEMARA: Les Sages ont enseigné : un bœuf qui a tué, si avant que son jugement ne soit prononcé [son propriétaire] l’a vendu,
גמ׳ תנו רבנן שור שהמית עד שלא נגמר דינו מכרו
Original : Bava Kamma 44b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.