Les témoins convaincus de faux, c’est [un paiement] pécuniaire : qu’il les enseigne ! — Il pense comme Rabbi Akiva, qui dit : on ne paie pas sur son propre aveu.
עדים זוממין דממונא הוא ליתני סבר לה כר"ע דאמר אין משלמין על פי עצמן
Bava kama 5a בבא קמא
Structure du débat :Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
S’il pense comme Rabbi Akiva, qu’il enseigne deux sortes de bœuf : qu’il enseigne le bœuf qui endommage un bœuf et qu’il enseigne le bœuf qui blesse un homme !
אי סבר ליה כר"ע ליתני תרי גווני שור ליתני שור דאזיק שור וליתני שור דאזיק אדם
Car nous avons appris : Rabbi Akiva dit : Même pour un [bœuf] inoffensif qui a blessé un homme, on paie l’excédent [du dommage] en totalité.
דתנן ר"ע אומר אף תם שחבל באדם משלם במותר נזק שלם
Mais Rabbi Akiva a lui-même brisé cet argument, car il est enseigné : Rabbi Akiva dit : On pourrait penser que même pour un [bœuf] inoffensif qui a blessé un homme, on paie sur les meilleurs biens ; c’est pourquoi le texte dit : « il lui sera fait » (Ex 21, 31) : on paie sur son corps et on ne paie pas sur les meilleurs biens.
הא תבריה ר"ע לגזיזיה דתניא ר"ע אומר יכול אף תם שחבל באדם ישלם מן העלייה תלמוד לומר (שמות כא, לא) יעשה לו מגופו משלם ואינו משלם מן העלייה
Le violeur, le séducteur et le calomniateur, c’est [un paiement] pécuniaire : qu’il les enseigne !
האונס והמפתה והמוציא שם רע דממונא הוא ליתני
De toute façon : s’il s’agit du dommage, il l’a [déjà] enseigné ; de la douleur, il l’a enseigné ; de la honte, il l’a enseigné ; de la dépréciation, c’est [comme] le dommage. Que te reste-t-il à dire ? L’amende — et il ne traite pas des amendes.
מה נפשך אי נזק תנא ליה אי צער תנא ליה אי בשת תנא ליה אי פגם היינו נזק מה אית לך למימר קנסא בקנסא לא קמיירי
Celui qui rend impur, celui qui mélange et celui qui fait une libation, c’est [un paiement] pécuniaire : qu’il les enseigne !
המטמא והמדמע והמנסך דממונא הוא ליתני
De toute façon : si un dommage non apparent est appelé dommage, il l’a [déjà] enseigné : le dommage ; si un dommage non apparent n’est pas appelé dommage, c’est une amende, et il ne traite pas des amendes.
מה נפשך אי היזק שאינו ניכר שמיה היזק הא תנא ליה נזק אי היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק הוה ליה קנסא ובקנסא לא קמיירי
Dirons-nous que Rabbi ’Hiya pense qu’un dommage non apparent n’est pas appelé dommage, car s’il était appelé dommage, il l’a bien enseigné : le dommage ? — Il a enseigné le dommage apparent, et il a enseigné le dommage non apparent.
לימא קסבר ר' חייא היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק דאי שמיה היזק הא תנא ליה נזק תנא היזקא דמינכרא ותנא היזקא דלא מינכרא
Cela se comprend pour notre Tanna : il a enseigné un nombre pour exclure celui de Rabbi Ochaya ; et Rabbi Ochaya a enseigné un nombre pour exclure celui de Rabbi ’Hiya. Mais le nombre de Rabbi ’Hiya, que vient-il exclure ?
בשלמא לתנא דידן תנא מניינא למעוטי דר' אושעיא ור' אושעיא תנא מניינא למעוטי דרבי חייא אלא מניינא דרבי חייא למעוטי מאי
Pour exclure le délateur et celui qui rend [un sacrifice] pigoul.
למעוטי מוסר ומפגל
Qu’il les enseigne ! Cela se comprend pour celui qui rend pigoul : il ne traite pas des choses consacrées. Mais le délateur, pourquoi ne l’enseigne-t-il pas ? — Le délateur est différent, car c’est [un dommage par] la parole, et il ne traite pas de la parole.
וליתני בשלמא מפגל בקדשים לא קמיירי אלא מוסר מאי טעמא לא תני שאני מוסר דדיבורא ובדיבורא לא קמיירי
Mais le calomniateur, c’est [un dommage par] la parole, et il l’enseigne ! — C’est une parole qui comporte un acte.
והא מוציא שם רע דדיבורא הוא וקתני דיבורא דאית ביה מעשה הוא
Mais les témoins convaincus de faux, c’est une parole qui ne comporte pas d’acte, et il les enseigne ! — Là, bien qu’il n’y ait pas d’acte, le Miséricordieux l’a appelé acte, car il est écrit : « Vous lui ferez comme il avait projeté de faire à son frère » (Dt 19, 19).
והא עדים זוממין דיבורא דלית ביה מעשה הוא וקתני התם אע"ג דלית ביה מעשה רחמנא קרייה מעשה דכתיב (דברים יט, יט) ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו
Cela se comprend pour notre Tanna : il a enseigné « catégories principales », d’où l’on déduit qu’il y a des dérivées. Mais pour Rabbi ’Hiya et Rabbi Ochaya, « catégories principales » : on en déduit qu’il y a des dérivées ; leurs dérivées, quelles sont-elles ?
בשלמא לתנא דידן תנא אבות מכלל דאיכא תולדות אלא לרבי חייא ורבי אושעיא אבות מכלל דאיכא תולדות תולדותיהן מאי ניהו
Rabbi Abbahou dit : Toutes sont comme les catégories principales, pour [obliger à] payer avec le meilleur.
אמר רבי אבהו כולן כאבות לשלם ממיטב
Quelle en est la raison ? On le déduit [par analogie des termes] « à la place », « donner », « il paiera » et « argent ».
מאי טעמא אתיא תחת נתינה ישלם כסף
« Le cas du bœuf n’est pas semblable à celui du mav’é » : que dit-il ? Rav Zevid dit au nom de Rava : Voici ce qu’il dit : Que le Miséricordieux en écrive un, et l’autre se déduirait de lui. Il reprend et dit : l’un ne se déduit pas de l’autre.
לא הרי השור כהרי המבעה מאי קאמר אמר רב זביד משמיה דרבא הכי קאמר לכתוב רחמנא חדא ותיתי אידך מיניה הדר אמר חדא מחדא לא אתיא
« Et ni l’un ni l’autre, qui ont un souffle de vie » : que dit-il ? Rav Micharchia dit au nom de Rava : Voici ce qu’il dit :
ולא זה וזה שיש בהן רוח חיים מאי קאמר אמר רב משרשיא משמיה דרבא הכי קאמר
Original : Bava Kamma 5a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.