il lui dit : Voici ce qui est à toi devant toi. Or celui-ci, puisque le moment de l’interdit est arrivé, [le propriétaire] y a certainement renoncé. Et s’il te venait à l’esprit que le renoncement acquiert, pourquoi lui dit-il « Voici ce qui est à toi devant toi » ? Il devrait lui payer la valeur entière !
אומר לו הרי שלך לפניך והאי כיון דמטא עידן איסורא ודאי מייאש ואי ס"ד יאוש קנה אמאי אומר לו הרי שלך לפניך דמי מעליא בעי שלומי ליה
Abayé objecta à Rabba : « Son sacrifice » (Lv 1, 3), et non [un animal] volé. De quel cas s’agit-il ? Si l’on dit : avant le renoncement, pourquoi ai-je besoin d’un verset ? C’est évident !
איתיבי' אביי לרבה (ויקרא א, ג) קרבנו ולא הגזול היכי דמי אילימא לפני יאוש למה לי קרא פשיטא
de quel cas s’agit-il ? Si l’on dit qu’il a volé de la laine et en a fait une couche, y a-t-il quelqu’un qui dise que la transformation par un acte n’acquiert pas ? Mais quoi que tu aies à dire – qu’il a volé la couche de son prochain –, ici aussi, il a volé le sacrifice de son prochain.
ה"ד אילימא דגזל עמרא ועבדיה משכב מי איכא למ"ד שינוי מעשה לא קני אלא מאי אית לך למימר דגזל משכב דחבריה ה"נ דגזל קרבן דחבריה:
Rabbi Chimon dit : C’est l’inverse : celles d’un spoliateur, l’intention les rend susceptibles d’impureté ; et celles d’un voleur, l’intention ne les rend pas susceptibles d’impureté, parce que les propriétaires n’y ont pas renoncé.
רבי שמעון אומר חילוף הדברים של גזלן מחשבה מטמאתן ושל גנב אין מחשבה מטמאתן לפי שלא נתייאשו הבעלים
Car nous avons appris : Partout où il ne manque pas de travail [pour achever l’objet], l’intention le rend susceptible d’impureté ; s’il manque du travail, l’intention ne le rend pas susceptible d’impureté, sauf le tapis de table.
דתנן כל מקום שאין חסרון מלאכה מחשבה מטמאתו יש חסרון מלאכה אין מחשבה מטמאתו חוץ מן העיצבא
Rava dit plutôt : Cette question fut une difficulté pour Rabba devant Rav Yossef pendant vingt-deux ans, et elle ne fut pas résolue jusqu’à ce que Rav Yossef siège à la tête [de l’académie] et la résolve : le changement de nom est comme le changement par un acte.
אלא אמר רבא האי מילתא קשי בה רבה לרב יוסף עשרין ותרתין שנין ולא איפרקה עד דיתיב רב יוסף ברישא ופרקה שינוי השם כשינוי מעשה דמי
Le changement par un acte, quelle en est la raison ? Là-bas, c’était d’abord du bois, maintenant ce sont des objets. Le changement de nom aussi : d’abord on l’appelait « peau », et maintenant « cuir ».
שינוי מעשה מאי טעמא התם מעיקרא עצים השתא כלים שינוי השם נמי מעיקרא קרו ליה משכא והשתא אברזין
Mais voici la poutre (mérich), où il y a un changement de nom, car d’abord c’était une « poutre » et maintenant c’est un « plafond » ; et nous avons appris : Pour la poutre volée qu’il a bâtie dans une demeure, [le propriétaire] en reçoit la valeur, en vertu de l’institution en faveur des repentis.
והרי מריש דאיכא שינוי השם דמעיקרא כשורא והשתא טללא ותנן על המריש הגזול שבנאו בבירה שנוטל דמיו מפני תקנת השבים
La raison en est l’institution en faveur des repentis ;
טעמא מפני תקנת השבים
Original : Bava Kamma 66b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.