de même ce qui est volé n’a pas de remède, que ce soit avant le renoncement ou après le renoncement.
אף גזול דלית ליה תקנתא לא שנא לפני יאוש ולא שנא אחר יאוש
Bava kama 67b בבא קמא
Structure du débat :Question 2Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rava dit : D’ici : « Son sacrifice » (Lv 1, 3), et non [un animal] volé. Quand ? Si l’on dit : avant le renoncement, c’est évident, pourquoi ai-je besoin d’un verset ?
רבא אמר מהכא קרבנו ולא הגזול אימת אילימא לפני יאוש פשיטא למה לי קרא
N’est-ce pas plutôt après le renoncement ? Et déduis-en que le renoncement n’acquiert pas. Déduis-en [cela].
אלא לאו לאחר יאוש וש"מ יאוש לא קני ש"מ
Mais n’est-ce pas Rava qui a dit [qu’il s’agit du cas] où il a volé le sacrifice de son prochain ? Si tu veux, dis qu’il s’est rétracté ; et si tu veux, dis que l’une des deux [paroles], c’est Rav Papa qui l’a dite.
והא רבא הוא דאמר דגזל קרבן דחבריה איבעית אימא הדר ביה ואיבעית אימא חד מינייהו רב פפא אמרה:
« Tandis que la règle du paiement du quadruple et du quintuple, etc. »
ומדת תשלומי ארבעה וחמשה וכו':
Et pourquoi ? Déduisons « bœuf », « bœuf » du Chabbat : de même que là, la bête sauvage et l’oiseau sont comme eux, de même ici, la bête sauvage et l’oiseau sont comme eux !
ואמאי נילף שור שור משבת מה להלן חיה ועוף כיוצא בהן אף כאן חיה ועוף כיוצא בהן
Rava a dit : Le verset dit « bœuf et mouton », « bœuf et mouton » (Ex 21, 37), deux fois : le bœuf et le mouton, oui ; autre chose, non.
אמר רבא אמר קרא (שמות כא, לז) שור ושה שור ושה שני פעמים שור ושה אין מידי אחרינא לא
On demanda : Lequel est superflu ? Si l’on dit que « bœuf et mouton » de la fin est superflu, que le Miséricordieux écrive : « Si [un homme] vole un bœuf ou un mouton, et l’abat ou le vend, il paiera cinq bêtes de gros bétail à sa place et quatre de petit bétail à sa place » ! – Si le Miséricordieux avait écrit ainsi, j’aurais dit qu’il doit payer neuf pour chacun.
אמרי הי מייתר אילימא שור ושה דסיפא מייתר דניכתוב רחמנא כי יגנב שור או שה וטבחו ומכרו חמשה בקר ישלם תחתיו וארבע צאן תחתיו אי כתב רחמנא הכי הוה אמינא בעי שלומי תשעה לכל אחד ואחד
Et si tu dis : il est écrit « à sa place », « à sa place » ! – Un seul « à sa place » est superflu !
וכי תימא הא כתיב תחתיו תחתיו חד תחתיו מייתר
Celui-là est nécessaire pour une autre interprétation, car il a été enseigné : On pourrait penser que, s’il a volé un bœuf valant une mana, il paierait à sa place des bêtes de choix ; l’Écriture dit : « à sa place », « à sa place ».
ההוא מיבעי ליה לדרשה אחרינא דתניא יכול גנב שור שוה מנה ישלם תחתיו נגידין ת"ל תחתיו תחתיו
C’est plutôt « bœuf et mouton » du début qui est superflu : que le Miséricordieux écrive : « Si un homme vole, et l’abat ou le vend, il paiera cinq bêtes de gros bétail à la place du bœuf et quatre de petit bétail à la place du mouton » !
אלא שור ושה דרישא מיותר דנכתוב רחמנא כי יגנב איש וטבחו ומכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה
Si le Miséricordieux avait écrit ainsi, j’aurais dit [qu’il n’est redevable] que s’il en vole deux et les abat. – Il est écrit « et l’abat », pour un seul !
אי כתב רחמנא הכי הוה אמינא עד דגניב תרי וטבח להו וטבחו כתיב לחד
Et dis : [il n’est redevable] que s’il vole les deux et les vend ! – Il est écrit « ou le vend », pour un seul !
ואימא עד דגניב תרוייהו ומזבין להו ומכרו כתיב לחד
Et dis : j’aurais dit [qu’il n’est redevable] que s’il en vole deux, en abat un et en vend un ! – Il est écrit « ou le vend ».
ואימא הוה אמינא עד דגניב תרי וטבח חד ומזבין חד או מכרו כתיב
Et encore j’aurais dit : [il n’est redevable] que s’il vole les deux, en abat un et en garde un, ou en vend un et en garde un !
ואכתי הוה אמינא עד דגניב תרוייהו וטבח חד ומשייר חד או מזבין חד ומשייר חד
C’est plutôt « bœuf » de la fin et « mouton » du début qui sont superflus : que le Miséricordieux écrive : « Si un homme vole un bœuf et l’abat ou le vend, il paiera cinq bêtes de gros bétail à sa place et quatre de petit bétail à la place du mouton. » « Bœuf » de la fin et « mouton » du début, pourquoi en ai-je besoin ? Déduis-en : le bœuf et le mouton, oui ; autre chose, non.
אלא שור דסיפא ושה דרישא מייתר דניכתוב רחמנא כי יגנב איש שור וטבחו ומכרו חמשה בקר ישלם תחתיו וארבע צאן תחת השה שור דסיפא ושה דרישא למה לי שמע מינה שור ושה אין מידי אחרינא לא:
« Celui qui vole après le voleur ne paie pas le double. » Rav a dit : On ne l’a enseigné qu’avant le renoncement ; mais après le renoncement, le premier voleur l’a acquis, et le second voleur paie le double au premier voleur.
אין הגונב אחר הגנב משלם תשלומי כפל: אמר רב לא שנו אלא לפני יאוש אבל לאחר יאוש קנאו גנב ראשון וגנב שני משלם תשלומי כפל לגנב ראשון
Rav Chéchet a dit : Je dis que c’est en dormant et couché que Rav a dit cet enseignement, car il a été enseigné : Rabbi Akiva a dit : Pourquoi la Torah a-t-elle dit que [celui qui] abat ou vend paie le quadruple et le quintuple ? Parce qu’il s’est enraciné dans la faute. Quand ? Si l’on dit : avant le renoncement,
אמר רב ששת אמינא כי ניים ושכיב רב אמר להא שמעתא דתניא אמר ר' עקיבא מפני מה אמרה תורה טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה מפני שנשתרש בחטא אימת אילימא לפני יאוש
Original : Bava Kamma 67b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.