la location de biens meubles ? Les biens meubles se prêtent-ils à un acte écrit ? Rav ’Hisda a dit : [il s’agit de] la location d’une terre.
שכירות דמטלטלין מטלטלי בני שטרא נינהו אמר רב חסדא שכירות דקרקע:
Bava kama 79b בבא קמא
Structure du débat :Michna 1Baraïta 2Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rabbi Éléazar a dit : si on l’a vu qu’il [l’a] caché dans les bois, puis l’a abattu ou vendu, il paie le quadruple ou le quintuple. Pourquoi ? Il ne l’a pas tiré ! Rav ’Hisda a dit : [il s’agit du cas] où il l’a frappé avec un bâton.
אמר ר' אלעזר ראוהו שהטמין בחורשין וטבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה אמאי הא לא משך א"ר חסדא שהכישה במקל
On objecte : mais puisqu’on l’a vu, c’est un brigand ! [On répond :] puisqu’il se cache d’eux, c’est un voleur.
אמרי וכיון דראוהו גזלן הוא כיון דקא מטמרי מנייהו גנב הוא
Mais alors, comment se présente le cas d’un brigand ? Rabbi Abbahou a dit : comme Benayahou fils de Yehoyada, ainsi qu’il est dit : « Il arracha la lance de la main de l’Égyptien et le tua avec sa propre lance » (2 S 23, 21).
ואלא גזלן היכי דמי אמר ר' אבהו כגון בניהו בן יהוידע שנאמר (שמואל ב כג, כא) ויגזל את החנית מיד המצרי ויהרגהו בחניתו
Rabbi Yo’hanan a dit : comme les notables de Sichem, ainsi qu’il est dit : « Les notables de Sichem lui dressèrent des embuscades sur les sommets des montagnes, et ils dépouillaient tous ceux qui passaient près d’eux sur le chemin » (Jg 9, 25).
ר' יוחנן אמר כגון בעלי שכם שנאמר (שופטים ט, כה) וישימו לו בעלי שכם מארבים על ראשי ההרים ויגזלו [את] כל אשר יעבר עליהם בדרך
Et Rabbi Abbahou, pour quelle raison ne l’a-t-il pas dit de ce [verset-là] ? Il te dira : puisqu’ils se cachaient, ce n’étaient pas des brigands. Et Rabbi Yo’hanan ? S’ils se cachaient, c’était pour que les gens ne les voient pas et ne s’enfuient pas devant eux.
ור' אבהו מאי טעמא לא אמר מהאי אמר לך כיון דמטמרי איטמורי לא גזלני נינהו ור' יוחנן הא דקא מטמרי דלא ניחזינהו אינשי וניערקו מנייהו
Ses disciples demandèrent à Rabban Yo’hanan ben Zakkaï : pourquoi la Torah a-t-elle été plus sévère envers le voleur qu’envers le brigand ? Il leur répondit : celui-ci a mis l’honneur du serviteur au même rang que l’honneur de son Maître, et celui-là n’a pas mis l’honneur du serviteur au même rang que l’honneur de son Maître.
שאלו תלמידיו את רבן יוחנן בן זכאי מפני מה החמירה תורה בגנב יותר מגזלן אמר להן זה השוה כבוד עבד לכבוד קונו וזה לא השוה כבוד עבד לכבוד קונו
Pour ainsi dire, il a traité l’Œil d’en haut comme s’il ne voyait pas et l’Oreille d’en haut comme si elle n’entendait pas, ainsi qu’il est dit : « Malheur à ceux qui creusent profond pour cacher leur dessein à l’Éternel, et dont les actions se font dans les ténèbres, etc. » (Is 29, 15) ; et il est écrit : « Ils disent : Yah ne voit pas, le Dieu de Jacob ne comprend pas » (Ps 94, 7) ; et il est écrit : « Car ils ont dit : l’Éternel a abandonné le pays, et l’Éternel ne voit pas » (Ez 9, 9).
כביכול עשה עין של מטה כאילו אינה רואה ואוזן של מטה כאילו אינה שומעת שנאמר (ישעיהו כט, טו) הוי המעמיקים מה' לסתיר עצה והיה במחשך מעשיהם וגו' וכתיב (תהלים צד, ז) ויאמרו לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב וכתיב (יחזקאל ט, ט) כי [אמרו] עזב ה' את הארץ ואין ה' רואה
(Il est enseigné :) Rabbi Meïr a dit : on a proposé une parabole au nom de Rabban Gamliel : à quoi cela ressemble-t-il ? À deux hommes qui étaient dans une ville et qui ont fait un festin. L’un a invité les gens de la ville et n’a pas invité les fils du roi ; l’autre n’a invité ni les gens de la ville ni les fils du roi. Lequel des deux mérite la punition la plus grande ? Dis : celui qui a invité les gens de la ville et n’a pas invité les fils du roi.
(תניא) אמר ר' מאיר משלו משל משום רבן גמליאל למה הדבר דומה לשני בני אדם שהיו בעיר ועשו משתה אחד זימן את בני העיר ולא זימן את בני המלך ואחד לא זימן את בני העיר ולא זימן את בני המלך איזה מהן עונשו מרובה הוי אומר זה שזימן את בני העיר ולא זימן את בני המלך
Rabbi Meïr a dit : viens et vois combien est grande la valeur du travail : pour le bœuf, qu’il a privé de son travail, cinq ; pour l’agneau, qu’il n’a pas privé de son travail, quatre.
אמר רבי מאיר בא וראה כמה גדול כח של מלאכה שור שביטלו ממלאכתו חמשה שה שלא ביטלו ממלאכתו ארבעה
Rabban Yo’hanan ben Zakkaï a dit : viens et vois combien est grande la dignité des créatures : pour le bœuf, qui a marché sur ses pattes, cinq ; pour l’agneau, qu’il a porté sur son épaule, quatre.
אמר רבן יוחנן בן זכאי בא וראה כמה גדול כבוד הבריות שור שהלך ברגליו חמשה שה שהרכיבו על כתיפו ארבעה:
MICHNA: On n’élève pas de petit bétail en terre d’Israël, mais on en élève en Syrie et dans les déserts de la terre d’Israël.
מתני׳ אין מגדלין בהמה דקה בא"י אבל מגדלין בסוריא ובמדברות של ארץ ישראל
On n’élève pas de poules à Jérusalem, à cause des offrandes sacrées ; ni les cohanim en terre d’Israël, à cause des [aliments] purs.
אין מגדלין תרנגולין בירושלים מפני הקדשים ולא כהנים בארץ ישראל מפני הטהרות
On n’élève de porcs en aucun lieu. Un homme ne doit pas élever de chien, à moins qu’il ne soit attaché par une chaîne. On ne tend pas de filets pour les pigeons, à moins que ce ne soit à trente ris de toute agglomération.
אין מגדלין חזירין בכל מקום לא יגדל אדם את הכלב אלא אם כן היה קשור בשלשלת אין פורסין נישובים ליונים אלא אם כן היה רחוק מן הישוב ל' ריס:
GUEMARA: Nos maîtres ont enseigné : on n’élève pas de petit bétail en terre d’Israël, mais on en élève dans les forêts de la terre d’Israël ; en Syrie, même dans les lieux habités, et inutile de dire hors de la terre [d’Israël].
גמ׳ ת"ר אין מגדלין בהמה דקה בא"י אבל מגדלין בחורשין שבארץ ישראל בסוריא אפילו בישוב ואין צריך לומר בחוצה לארץ
Il est enseigné dans une autre baraïta : on n’élève pas de petit bétail en terre d’Israël, mais on en élève dans le désert de Judée et dans le désert qui est à la frontière d’Akko. Et bien qu’on ait dit qu’on n’élève pas de petit bétail, on élève cependant du gros bétail, car on n’impose pas de décret à la communauté, à moins que la majorité de la communauté puisse s’y conformer.
תניא אידך אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל אבל מגדלין במדבר שביהודה ובמדבר שבספר עכו ואף על פי שאמרו אין מגדלין בהמה דקה אבל מגדלין בהמה גסה לפי שאין גוזרין גזרה על הצבור אלא אם כן רוב צבור יכולין לעמוד בה
Le petit bétail, il est possible de le faire venir de l’étranger ; le gros bétail, il n’est pas possible de le faire venir de l’étranger.
בהמה דקה אפשר להביא מחוצה לארץ בהמה גסה אי אפשר להביא מחוצה לארץ
Et bien qu’on ait dit qu’on n’élève pas de petit bétail, on peut cependant en garder pendant les trente jours qui précèdent une fête de pèlerinage et pendant les trente jours qui précèdent le festin [de noces] de son fils, pourvu qu’on ne garde pas la dernière [bête] trente jours.
ואף על פי שאמרו אין מגדלין בהמה דקה אבל משהה הוא קודם לרגל שלשים יום וקודם משתה בנו ל' יום ובלבד שלא ישהה את האחרונה שלשים יום
Car on aurait pu penser que, si la fête est passée et que, depuis qu’il l’a achetée jusqu’à maintenant, trente jours ne se sont pas encore écoulés, on ne dirait pas : trente [jours] lui ont été permis pour la garder ; mais puisque la fête est passée, il ne doit pas la garder.
דסד"א דאי נפק ליה רגל ומכי זבנה עד השתא אכתי לא מלו ליה תלתין יומין לא נימא תלתין משרא שרי ליה לשהויי אלא כיון דנפק ליה רגל לא מבעי ליה לשהויי
Original : Bava Kamma 79b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.