pourquoi la langue syriaque ? Ou bien la langue sainte, ou bien la langue grecque ! Et Rabbi Yossé a dit : en Babylonie, pourquoi la langue araméenne ? Ou bien la langue sainte, ou bien la langue perse ! On répond : la langue grecque est une chose, la sagesse grecque en est une autre.
לשון סורסי למה או לשון הקדש או לשון יונית וא"ר יוסי בבל לשון ארמי למה או לשון הקדש או לשון פרסי אמרי לשון יוני לחוד חכמת יונית לחוד
Mais la sagesse grecque est-elle interdite ? Rav Yehouda n’a-t-il pas dit au nom de Chmouel au nom de Rabban Chimon ben Gamliel : « Mon œil afflige mon âme à cause de toutes les filles de ma ville » (Lm 3, 51) : il y avait mille enfants dans la maison de mon père ; cinq cents d’entre eux étudiaient la Torah, cinq cents étudiaient la sagesse grecque, et il n’est resté d’entre eux que moi ici et le fils du frère de mon père en Asie ?
וחכמת יונית מי אסירא והאמר רב יהודה אמר שמואל משום רשב"ג (איכה ג, נא) עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי אלף ילדים היו בבית אבא חמש מאות מהם למדו תורה חמש מאות למדו חכמת יונית ולא נשתייר מהם אלא אני כאן ובן אחי אבא בעסיא
On répond : la maison de Rabban Gamliel était différente, car ils étaient proches du pouvoir royal. Comme il est enseigné : celui qui se coupe les cheveux à la mode komi, c’est là un des usages des Amoréens. [Mais] à Avtolmos bar Réouven, on a permis de se couper les cheveux à la mode komi, parce qu’il était proche du pouvoir royal. À ceux de la maison de Rabban Gamliel, on a permis de s’entretenir dans la sagesse grecque, parce qu’ils étaient proches du pouvoir royal.
אמרי שאני בית רבן גמליאל שהיו קרובים למלכות וכדתניא המספר קומי הרי זה מדרכי האמורי אבטולמוס בר ראובן התירו לו לספר קומי מפני שהוא קרוב למלכות של בית רבן גמליאל התירו להם לספר בחכמת יונית מפני שקרובים למלכות:
Un homme ne doit pas élever de chien, à moins qu’il ne soit attaché par des chaînes, etc. Nos maîtres ont enseigné : un homme ne doit pas élever de chien, à moins qu’il ne soit attaché par une chaîne ; mais il peut en élever dans une ville proche de la frontière, et il l’attache le jour et le détache la nuit.
לא יגדל אדם את הכלב אא"כ קשור בשלשלאות כו': תנו רבנן לא יגדל אדם את הכלב אלא אם כן קשור בשלשלת אבל מגדל הוא בעיר הסמוכה לספר וקושרו ביום ומתירו בלילה
Il est enseigné : Rabbi Eliézer le Grand dit : celui qui élève des chiens est comme celui qui élève des porcs. Quelle différence cela fait-il ? Pour qu’il tombe sous le coup de la malédiction.
תניא רבי אליעזר הגדול אומר המגדל כלבים כמגדל חזירים למאי נפקא מינה למיקם עליה בארור
Rav Yossef bar Minyomi a dit au nom de Rav Na’hman : la Babylonie est considérée comme une ville proche de la frontière. On l’a interprété [comme s’appliquant à] Neharde’a.
אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן בבל כעיר הסמוכה לספר דמי תרגמה נהרדעא
Rabbi Dostaï de Biri a interprété : « Et quand elle se reposait, il disait : Reviens, Éternel, [vers] les myriades de milliers d’Israël » (Nb 10, 36) : cela t’enseigne que la Présence divine ne réside pas sur Israël [quand ils sont] moins de deux mille et deux myriades. S’il en manquait un et qu’il y avait parmi eux une femme enceinte, apte à compléter [le nombre], et qu’un chien a aboyé contre elle et qu’elle a avorté, il se trouve que celui-ci a causé le départ de la Présence divine d’Israël.
דריש ר' דוסתאי דמן בירי (במדבר י, לו) ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל ללמדך שאין שכינה שורה על ישראל פחות משני אלפים ושני רבבות חסר אחת והיתה אשה מעוברת ביניהם וראויה להשלים ונבח בה כלב והפילה נמצא זה גורם לשכינה שתסתלק מישראל
Une femme entra pour cuire [le pain] dans une maison. Un chien aboya contre elle. Son maître lui dit : « N’en aie pas peur, on lui a arraché les crocs. » Elle lui répondit : « Reprends ta bonté et jette-la aux épines : l’enfant a déjà bougé [de sa place]. »
ההיא איתתא דעלת למיפא בההוא ביתא נבח בה כלבא אמר לה מריה לא תיסתפי מיניה שקולי ניביה אמרה ליה שקילי טיבותיך ושדיא אחיזרי כבר נד ולד:
On ne tend pas de filets pour les pigeons, etc. Mais vont-ils si loin ? N’avons-nous pas appris : on éloigne le pigeonnier de la ville de cinquante coudées ? Abayé a dit : ils volent bien plus loin, [mais] leur jabot se remplit [dès] cinquante coudées.
אין פורסין נישבין ליונים וכו': ומי אזלי כולי האי והתנן מרחיקין את השובך מן העיר חמשים אמה אמר אביי מישט שייטי טובא כרסייהו בחמשים אמה מליא
Et ils volent trente ris et pas plus ? N’est-il pas enseigné : dans un lieu habité, même à cent milles, on ne tendra pas [de filets] ? Rav Yossef a dit : [il s’agit] d’un lieu habité de vignes. Rabba a dit : d’un lieu habité de pigeonniers.
ומישט שלשים ריס ותו לא והתניא בישוב אפילו מאה מיל לא יפרוס רב יוסף אמר בישוב כרמים רבה אמר בישוב שובכין
Qu’on le déduise donc [de l’interdit] à cause des pigeonniers eux-mêmes ! Si tu veux, dis : [il s’agit de pigeonniers] appartenant à un idolâtre ; si tu veux, dis : sans propriétaire ; et si tu veux, dis : lui appartenant.
ותיפוק ליה משום שובכין גופייהו איבעית אימא בדעובד כוכבים ואיבעית אימא בדהפקר ואיבעית אימא בדידיה:
Original : Bava Kamma 83a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.