MICHNA: Celui qui blesse son prochain est tenu envers lui à cinq titres : le dommage, la douleur, les soins médicaux, l’arrêt de travail et la honte.
מתני׳ החובל בחבירו חייב עליו משום חמשה דברים בנזק בצער בריפוי בשבת ובושת:
Bava kama 83b בבא קמא
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Le dommage, comment ? S’il lui a crevé l’œil, coupé la main ou brisé la jambe, on le considère comme s’il était un esclave vendu au marché et l’on évalue combien il valait et combien il vaut [maintenant].
בנזק כיצד סימא את עינו קטע את ידו שיבר את רגלו רואין אותו כאילו הוא עבד נמכר בשוק ושמין כמה היה יפה וכמה הוא יפה:
La douleur : s’il l’a brûlé avec une broche ou avec un clou, fût-ce sur son ongle, endroit où cela ne fait pas de plaie, on évalue combien un homme comme lui voudrait recevoir pour souffrir ainsi.
צער כואו (או) בשפוד או במסמר ואפילו על ציפורנו מקום שאינו עושה חבורה אומדין כמה אדם כיוצא בזה רוצה ליטול להיות מצטער כך:
Les soins médicaux : s’il l’a frappé, il est tenu de le faire soigner. Si des excroissances lui sont venues, si c’est à cause du coup, il est tenu [de les faire soigner] ; si ce n’est pas à cause du coup, il est exempt. Si [la plaie] a guéri puis s’est rouverte, a guéri puis s’est rouverte, il est tenu de le faire soigner ; si elle a guéri complètement, il n’est plus tenu de le faire soigner.
ריפוי הכהו חייב לרפאותו עלה בו צמחים אם מחמת המכה חייב שלא מחמת המכה פטור חייתה ונסתרה חייתה ונסתרה חייב לרפאותו חייתה כל צורכה אינו חייב לרפאותו:
L’arrêt de travail : on le considère comme s’il était gardien de concombres, puisqu’on lui a déjà payé le prix de sa main et le prix de sa jambe.
שבת רואין אותו כאילו הוא שומר קישואין שכבר נתן לו דמי ידו ודמי רגלו:
La honte : tout dépend de celui qui fait honte et de celui qui subit la honte.
בושת הכל לפי המבייש והמתבייש:
GUEMARA: Pourquoi ? Le Miséricordieux a dit : « Œil pour œil » (Ex 21, 24) ; disons : un œil réellement !
גמ׳ אמאי (שמות כא, כד) עין תחת עין אמר רחמנא אימא עין ממש
Cela ne te vienne pas à l’esprit, car il a été enseigné [dans une baraïta] : On pourrait penser que s’il lui a crevé l’œil, on lui crève l’œil ; s’il lui a coupé la main, on lui coupe la main ; s’il lui a brisé la jambe, on lui brise la jambe. C’est pourquoi l’Écriture dit : « Celui qui frappe un homme… et celui qui frappe une bête » (Lv 24, 21) : de même que celui qui frappe une bête [est tenu] à un paiement, de même celui qui frappe un homme [est tenu] à un paiement.
לא סלקא דעתך דתניא יכול סימא את עינו מסמא את עינו קטע את ידו מקטע את ידו שיבר את רגלו משבר את רגלו ת"ל (ויקרא כד, כא) מכה אדם ומכה בהמה מה מכה בהמה לתשלומין אף מכה אדם לתשלומין
Et si tu veux [objecter], voici qu’il est dit : « Vous n’accepterez pas de rançon pour la vie d’un meurtrier qui est coupable [et passible] de mort » (Nb 35, 31) : pour la vie d’un meurtrier tu n’acceptes pas de rançon, mais tu acceptes une rançon pour les membres principaux, qui ne repoussent pas.
ואם נפשך לומר הרי הוא אומר (במדבר לה, לא) לא תקחו כופר לנפש רוצח אשר הוא רשע למות לנפש רוצח אי אתה לוקח כופר אבל אתה לוקח כופר לראשי אברים שאין חוזרין
De quel « frapper » [s’agit-il] ? Si l’on dit : « Celui qui frappe une bête la paiera, et celui qui frappe un homme sera mis à mort » (Lv 24, 21), celui-là est écrit à propos de la mise à mort !
הי מכה אילימא (ויקרא כד, כא) מכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת ההוא בקטלא כתיב
C’est plutôt d’ici : « Celui qui frappe à mort une bête la paiera, vie pour vie » (Lv 24, 18), et juste à côté : « Et si un homme inflige une infirmité à son prochain, comme il a fait, ainsi il lui sera fait » (Lv 24, 19). Mais ce n’est pas [le mot] « frapper » ! Nous parlons d’un coup [dans les deux cas] : de même que le coup mentionné à propos d’une bête [entraîne] un paiement, de même le coup mentionné à propos d’un homme [entraîne] un paiement.
אלא מהכא (ויקרא כד, יח) מכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש וסמיך ליה (ויקרא כד, יט) ואיש כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו האי לאו מכה הוא הכאה הכאה קאמרינן מה הכאה האמורה בבהמה לתשלומין אף הכאה האמורה באדם לתשלומין
Mais il est écrit : « Et si un homme frappe quelque être humain, il sera mis à mort » (Lv 24, 17) : [est-ce] en argent ? D’où [sait-on] que c’est en argent ? Disons : une mise à mort réelle !
והא כתיב (ויקרא כד, יז) ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת בממון ממאי דבממון אימא במיתה ממש
Cela ne te vienne pas à l’esprit : d’abord, parce qu’il est mis en parallèle avec « celui qui frappe une bête la paiera » ; et de plus, il est écrit après : « De même qu’il aura infligé une infirmité à un homme, ainsi il lui sera infligé » (Lv 24, 20). Déduis-en que c’est de l’argent.
לא סלקא דעתך חדא דהא איתקש למכה בהמה ישלמנה ועוד כתיב בתריה כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו ושמע מינה ממון
Et que signifie « et si tu veux [objecter] » ? Le Tanna avait encore une difficulté : qu’as-tu vu pour déduire de « celui qui frappe une bête » ? Déduisons plutôt de « celui qui frappe un homme » !
ומאי אם נפשך לומר תו קא קשיא לתנא מאי חזית דילפת ממכה בהמה לילף ממכה אדם
On répond : on déduit des dommages à partir de dommages, et l’on ne déduit pas des dommages à partir de la mise à mort. Au contraire, on déduit un homme d’un homme, et l’on ne déduit pas un homme d’une bête !
אמרי דנין ניזקין מניזקין ואין דנין ניזקין ממיתה אדרבה דנין אדם מאדם ואין דנין אדם מבהמה
C’est pourquoi il enseigne : « Et si tu veux [objecter], voici qu’il est dit : “Vous n’accepterez pas de rançon pour la vie d’un meurtrier qui est coupable [et passible] de mort, car il sera mis à mort” (Nb 35, 31) : pour la vie d’un meurtrier tu n’acceptes pas de rançon, mais tu acceptes une rançon pour les membres principaux, qui ne repoussent pas. »
היינו דקתני אם נפשך לומר הרי הוא אומר לא תקחו כופר לנפש רוצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת לנפש רוצח אי אתה לוקח כופר אבל אתה לוקח כופר לראשי אברים שאינן חוזרין
Mais ce [verset] « Vous n’accepterez pas de rançon pour la vie d’un meurtrier » vient-il pour exclure les membres principaux ? Il est nécessaire pour ce que dit le Miséricordieux : ne lui inflige pas deux [peines] ; ne lui prends pas de l’argent et ne le mets pas à mort [en plus] ! Cela se déduit de « selon sa culpabilité » (Dt 25, 2) : pour une seule culpabilité tu le rends passible, et tu ne le rends pas passible pour deux culpabilités.
והאי לא תקחו כופר לנפש רוצח למעוטי ראשי אברים הוא דאתא האי מבעי ליה דאמר רחמנא לא תעביד ביה תרתי לא תשקול מיניה ממון ותקטליה האי (דברים כה, ב) מכדי רשעתו נפקא רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו שתי רשעיות
Mais il reste nécessaire pour ce que dit le Miséricordieux : ne prends pas d’argent pour le libérer [de la mort] ! S’il en était ainsi, le Miséricordieux aurait écrit : « Vous n’accepterez pas de rançon pour celui qui est coupable [et passible] de mort ». Pourquoi ai-je besoin de « pour la vie d’un meurtrier » ? Déduis-en : pour la vie d’un meurtrier tu n’acceptes pas de rançon, mais tu acceptes une rançon pour les membres principaux, qui ne repoussent pas.
ואכתי מבעי ליה דקאמר רחמנא לא תשקול ממון ותפטריה א"כ לכתוב רחמנא לא תקחו כופר לאשר הוא רשע למות לנפש רוצח למה לי ש"מ לנפש רוצח אי אתה לוקח כופר אבל אתה לוקח כופר לראשי אברים שאינן חוזרין
Et puisqu’il est écrit « Vous n’accepterez pas de rançon », pourquoi ai-je besoin de [l’analogie] « frapper », « frapper » ? On répond : si [l’on n’avait que] celui-ci, j’aurais dit : s’il veut, il donne son œil, et s’il veut, il donne le prix de son œil. Il nous apprend [donc par l’analogie] avec la bête : de même que celui qui frappe une bête [est tenu] à un paiement, de même celui qui frappe un homme [est tenu] à un paiement.
וכי מאחר דכתיב לא תקחו כופר מכה מכה למה לי אמרי אי מהאי הוה אמינא אי בעי עינו ניתיב ואי בעי דמי עינו ניתיב קמ"ל מבהמה מה מכה בהמה לתשלומין אף מכה אדם לתשלומין:
Il a été enseigné : Rabbi Dostaï ben Yehouda dit : « Œil pour œil » : [c’est] de l’argent. Tu dis de l’argent ; peut-être n’est-ce qu’un œil réellement ? Tu dois dire : voici que l’œil de l’un était grand et l’œil de l’autre petit ; comment puis-je appliquer à son égard « œil pour œil » ?
תניא ר' דוסתאי בן יהודה אומר עין תחת עין ממון אתה אומר ממון או אינו אלא עין ממש אמרת הרי שהיתה עינו של זה גדולה ועינו של זה קטנה היאך אני קורא ביה עין תחת עין
Et si tu dis : dans tous les cas de ce genre, on lui prend de l’argent, [alors que] la Torah a dit : « Vous aurez une seule loi » (Lv 24, 22), une loi égale pour vous tous !
וכי תימא כל כי האי שקיל מיניה ממונא התורה אמרה (ויקרא כד, כב) משפט אחד יהיה לכם משפט השוה לכולכם
On répond : quelle est la difficulté ? Peut-être [est-ce] la vue [qu’il a ôtée] : il lui a pris la vue, [et] le Miséricordieux a dit : qu’on lui prenne la vue. Car si tu ne dis pas cela,
אמרי מאי קושיא דלמא נהורא שקיל מיניה נהורא אמר רחמנא נישקול מיניה דאי לא תימא הכי
Original : Bava Kamma 83b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.