est tenu à tous [les paiements].
חייב בכולן
Bava kama 86a בבא קמא
Structure du débat :Question 3Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Ce « sans leur faire de plaie », comment est le cas ? N’est-ce pas, par exemple, s’il l’a frappé sur la main et qu’elle doit finir par se rétablir ? Et il enseigne qu’il est tenu à tous [les paiements] !
האי לא עשה חבורה היכי דמי לאו כגון שהכהו על ידו וסופו לחזור וקתני חייב בכולן
On répond : de quoi s’agit-il ici ? Par exemple, s’il l’a rendu sourd sans lui faire de plaie. Mais Rabba n’a-t-il pas dit : « Celui qui rend son père sourd est mis à mort, car il est impossible de rendre sourd sans [faire] une plaie » ? Une goutte de sang lui tombe dans l’oreille !
אמרי הכא במאי עסקינן כגון שחירשו ולא עשה בו חבורה והאמר רבה החורש את אביו נהרג לפי שאי אפשר לחרישה בלא חבורה טיפתא דדמא נפלה ליה באודניה
Il s’agit plutôt ici [d’un cas] où il l’a rasé. S’il l’a rasé, [les cheveux] repoussent, et c’est précisément notre question !
אלא הכא במאי עסקינן כגון שגילחו גילחו מהדר הדר והיינו בעיין
On répond : il s’agit ici [d’un cas] où il l’a enduit d’un dépilatoire qui [empêche les cheveux] de repousser.
אמרי הכא במאי עסקינן כגון שסכו נשא דלא הדר
La douleur : il a des croûtes sur la tête et il crie à cause de ces croûtes. Les soins médicaux : elles ont besoin d’être soignées. L’arrêt de travail : il dansait dans les maisons de boisson, ce qui exige de faire des mouvements de la tête, et il ne [peut] pas en faire à cause de ces croûtes. La honte : il n’y a pas de honte plus grande que celle-ci.
צער דאית ליה קרטופני ברישיה וצווחי מהנהו קרטופני ריפוי דבעיא אסויי שבת דהוה מרקיד בי כובי דבעיא מחוי גוני ארישא ולא מחוי מהנהו קרטופני בושת אין לך בושת גדול מזה
Et la chose sur laquelle Rabba s’interrogeait est évidente pour Abayé dans un sens et pour Rava dans l’autre sens, car il a été dit : S’il l’a frappé sur la main, qu’elle s’est desséchée et doit finir par se rétablir, Abayé dit : il lui paie le grand arrêt de travail et le petit arrêt de travail ; et Rava dit : il ne lui paie que le prix de son arrêt de travail jour après jour.
ומילתא דבעיא ליה לרבה פשיטא ליה לאביי להך גיסא ולרבא להך גיסא דאתמר הכהו על ידו וצמתה וסופה לחזור אביי אמר נותן לו שבת גדולה ושבת קטנה ורבא אמר אינו נותן לו אלא דמי שבתו שבכל יום ויום
Il a été dit : Celui qui coupe la main de l’esclave hébreu de son prochain, Abayé dit : il paie le grand arrêt de travail à l’esclave et le petit arrêt de travail au maître. Rava dit : tout sera donné à l’esclave, on achètera avec cela un terrain, et le maître en mange les fruits.
איתמר הקוטע יד עבד עברי של חבירו אביי אמר נותן לו שבת גדולה לעבד ושבת קטנה לרב רבא אמר הכל ינתן לעבד וילקח בהן קרקע והרב אוכל פירות
C’est évident [dans le cas où] il l’a déprécié pour lui-même et ne l’a pas déprécié pour son maître. Comment est le cas ? S’il lui a coupé le bout de l’oreille ou le bout du nez : tout [revient] à lui-même. [S’il] l’a déprécié pour son maître, c’est la controverse d’Abayé et de Rava.
פשיטא פיחת אצל עצמו ואצל רבו לא פיחת היכי דמי דפסקיה לריש אוניה או לריש נחיריה הכל לעצמו פיחת אצל רבו פלוגתא דאביי ורבא:
La honte : tout dépend de celui qui fait honte et de celui qui subit la honte. Selon qui est notre Michna ? Ni selon Rabbi Meïr, ni selon Rabbi Yehouda, mais c’est selon Rabbi Chimon.
בושת הכל לפי המבייש והמתבייש: מני מתניתין לא רבי מאיר ולא ר' יהודה אלא ר' שמעון היא
Car nous avons appris : Et tous, on les considère comme s’ils étaient des hommes libres déchus de leurs biens, car ils sont les fils d’Abraham, d’Isaac et de Jacob. Telles sont les paroles de Rabbi Meïr. Rabbi Yehouda dit : le grand selon sa grandeur, et le petit selon sa petitesse. Rabbi Chimon dit : les riches, on les considère comme s’ils étaient des hommes libres déchus de leurs biens ; les pauvres, comme le moindre d’entre eux.
דתנן וכולן רואין אותן כאילו הם בני חורין שירדו מנכסיהם שהן בני אברהם יצחק ויעקב דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר הגדול לפי גודלו והקטן לפי קטנו רבי שמעון אומר עשירים רואין אותן כאילו הם בני חורין שירדו מנכסיהם עניים כפחותין שבהן
Selon qui [est-elle] ? Si c’est selon Rabbi Meïr, notre Michna enseigne : « Tout dépend de celui qui fait honte et de celui qui subit la honte », alors que selon Rabbi Meïr ils sont tous égaux ! Et si c’est selon Rabbi Yehouda, notre Michna enseigne : « Celui qui fait honte à un aveugle est tenu [de payer] », alors que Rabbi Yehouda dit : un aveugle n’a pas [droit à une indemnité de] honte ! N’est-ce donc pas Rabbi Chimon ?
מני (השתא) אי רבי מאיר מתניתין קתני הכל לפי המבייש והמתבייש ורבי מאיר כולהו בהדי הדדי נינהו ואי ר' יהודה מתניתין קתני המבייש את הסומא חייב ואילו ר' יהודה אומר סומא אין לו בושת אלא לאו רבי שמעון היא
Tu peux même dire [que c’est] Rabbi Yehouda : quand Rabbi Yehouda dit qu’un aveugle n’a pas [droit à une indemnité de] honte, [c’est] pour la percevoir de lui ; mais pour la lui donner, nous la lui donnons.
אפי' תימא ר' יהודה כי אמר ר' יהודה סומא אין לו בושת למשקל מיניה אבל למיתבא ליה יהבינן ליה
Mais puisque la fin enseigne : « Celui qui fait honte à un dormeur est tenu, et un dormeur qui fait honte est exempt », et n’enseigne pas « un aveugle qui fait honte est exempt », il en découle qu’il n’y a pas de différence entre ceci et cela. Il est donc clair que notre Michna est selon Rabbi Chimon.
והא מדקתני סיפא המבייש את הישן חייב וישן שבייש פטור ולא קתני סומא שבייש פטור מכלל דלא שנא הכי ולא שנא הכי אלא מחוורתא מתניתין רבי שמעון היא:
Qui a enseigné ce que nos maîtres ont enseigné : S’il a eu l’intention de faire honte à un petit et a fait honte à un grand, il paie au grand le prix de la honte du petit ; [s’il a eu l’intention] de faire honte à un esclave et a fait honte à un homme libre, il paie à l’homme libre le prix de la honte de l’esclave ? Selon qui [est-ce] ? Ni selon Rabbi Meïr, ni selon Rabbi Yehouda, ni selon Rabbi Chimon !
מאן תנא להא דתנו רבנן נתכוון לבייש את הקטן ובייש את הגדול נותן לגדול דמי בושתו של קטן לבייש את העבד ובייש את בן חורין נותן לבן חורין דמי בושתו של עבד מני לא רבי מאיר ולא רבי יהודה ולא רבי שמעון
Il te vient à l’esprit que « petit » [signifie] petit en biens, et « grand » [signifie] grand en biens. Si c’est Rabbi Meïr, il a dit qu’ils sont tous égaux ; si c’est Rabbi Yehouda, il a dit que les esclaves n’ont pas [droit à une indemnité de] honte ; et si c’est Rabbi Chimon, il a dit : s’il a eu l’intention de faire honte à celui-ci et a fait honte à celui-là, il est exempt.
קא סלקא דעתך קטן קטן בנכסים גדול גדול בנכסים אי רבי מאיר האמר כולהו בהדי הדדי נינהו ואי רבי יהודה האמר אין לעבדים בושת ואי ר"ש האמר נתכוון לבייש את זה ובייש את זה פטור
Quelle en est la raison ? [La honte] est comme le meurtre : de même que [pour] le meurtre, [il n’est coupable] que s’il a eu l’intention envers lui, car il est écrit : « Il le guette et se dresse contre lui » (Dt 19, 11), [ce qui implique] qu’il ait eu l’intention envers lui, de même [pour] la honte, [il n’est tenu] que s’il a eu l’intention envers lui, car il est écrit : « Elle tend la main et le saisit par ses parties honteuses » (Dt 25, 11), [ce qui implique] qu’elle ait eu l’intention envers lui.
מאי טעמא כקטלא מה קטלא עד דמתכוון ליה דכתיב (דברים יט, יא) וארב לו וקם עליו עד שיתכוון לו בושת נמי עד דמיכוין ליה דכתיב (דברים כה, יא) ושלחה ידה והחזיקה במבושיו עד שיתכוון לו
En réalité, [c’est] Rabbi Yehouda, et quand Rabbi Yehouda dit que les esclaves n’ont pas [droit à une indemnité de] honte, [c’est] pour la leur donner ; mais pour évaluer, nous évaluons d’après eux.
לעולם ר' יהודה וכי קאמר ר' יהודה אין לעבדים בושת למיתבא להו אבל למישם שיימינן בהו
Et si tu veux, dis : tu peux même dire [que c’est] Rabbi Meïr. Penses-tu que « grand » [signifie] grand en biens et « petit » petit en biens ? Non : « grand » [signifie] réellement grand [en âge], et « petit » réellement petit.
ואי בעית אימא אפילו תימא רבי מאיר מי סברת גדול גדול בנכסים קטן קטן בנכסים לא גדול גדול ממש וקטן קטן ממש
Et un petit a-t-il [droit à une indemnité de] honte ? Oui, comme l’a dit Rav Papa : [lorsqu’]on lui fait affront et qu’il en est affecté. Ici aussi,
וקטן בר בושת הוא אין כדאמר רב פפא דמיכלמו ליה ומיכלם הכא נמי
Original : Bava Kamma 86a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.