Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 4Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et de même Rabbi Yehouda l’exemptait de toutes les lois de la Torah. Quelle est la raison de Rabbi Yehouda ? Le verset dit : « L’assemblée jugera entre celui qui a frappé et le vengeur du sang selon ces lois » (Nb 35, 24) : quiconque est [concerné] par [la loi de] celui qui frappe et du vengeur du sang est [concerné] par les lois ; quiconque n’est pas [concerné] par [la loi de] celui qui frappe et du vengeur du sang n’est pas [concerné] par les lois.
וכן היה רבי יהודה פוטרו מכל דינים שבתורה מ"ט דרבי יהודה אמר קרא (במדבר לה, כד) ושפטו העדה בין המכה ובין גואל הדם על המשפטים האלה כל שישנו במכה ובגואל הדם ישנו במשפטים כל שאינו במכה ובגואל הדם אינו במשפטים
Il a été enseigné dans une autre [baraïta] : Rabbi Yehouda dit : un aveugle n’a pas [droit à une indemnité de] honte. Et de même Rabbi Yehouda l’exemptait de tous les commandements mentionnés dans la Torah. Rav Chicha, fils de Rav Idi, dit : quelle est la raison de Rabbi Yehouda ? Le verset dit : « Et voici les commandements, les décrets et les lois » (Dt 6, 1) : quiconque est [concerné] par les lois est [concerné] par les commandements et les décrets ; et quiconque n’est pas [concerné] par les lois n’est pas [concerné] par les commandements et les décrets.
תניא אידך ר' יהודה אומר סומא אין לו בושת וכן היה רבי יהודה פוטרו מכל מצות האמורות בתורה אמר רב שישא בריה דרב אידי מאי טעמא דר' יהודה אמר קרא (דברים ו, א) ואלה המצות החקים והמשפטים כל שישנו במשפטים ישנו במצות וחקים וכל שאינו במשפטים אינו במצות וחקים
Rav Yossef[qui était aveugle] dit : au début, je disais : si quelqu’un me disait que la halakha est conforme à Rabbi Yehouda, qui dit qu’un aveugle est exempt des commandements, je ferais un jour de fête pour les Sages. Pourquoi ? Parce que je ne suis pas commandé et [pourtant] j’accomplis les commandements.
אמר רב יוסף מריש הוה אמינא מאן דאמר הלכה כר' יהודה דאמר סומא פטור מן המצות קא עבדינא יומא טבא לרבנן מ"ט דלא מפקדינא וקא עבדינא מצות
Et maintenant que j’ai entendu ce [propos] de Rabbi ’Hanina, car Rabbi ’Hanina a dit : « Plus grand est celui qui est commandé et accomplit que celui qui n’est pas commandé et accomplit », si quelqu’un me disait que la halakha n’est pas conforme à Rabbi Yehouda, je ferais un jour de fête pour les Sages. Pourquoi ? Parce que, si je suis commandé, j’ai une plus grande récompense.
והשתא דשמעית להא דר' חנינא דאמר ר' חנינא גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה מאן דאמר לי אין הלכה כרבי יהודה עבדינא יומא טבא לרבנן מ"ט דכי מפקדינא אית לי אגרא טפי:
MICHNA: Voici en quoi [la loi] est plus sévère pour l’homme que pour le bœuf : l’homme paie le dommage, la douleur, les soins médicaux, l’arrêt de travail et la honte, et paie le prix des enfants [à naître] ; tandis que le bœuf ne paie que le dommage et est exempt du prix des enfants [à naître].
מתני׳ זה חומר באדם מבשור שהאדם משלם נזק צער ריפוי שבת ובושת ומשלם דמי ולדות ושור אינו משלם אלא נזק ופטור מדמי ולדות
Celui qui frappe son père ou sa mère sans leur faire de plaie, et celui qui blesse son prochain le jour de Yom Kippour, est tenu à tous [les paiements].
המכה את אביו ואת אמו ולא עשה בהן חבורה וחובל בחבירו ביום הכפורים חייב בכולן
Celui qui blesse un esclave hébreu est tenu à tous [les paiements], sauf l’arrêt de travail lorsque [l’esclave] lui appartient. Celui qui blesse l’esclave cananéen d’autrui est tenu à tous [les paiements]. Rabbi Yehouda dit : les esclaves n’ont pas [droit à une indemnité de] honte.
החובל בעבד עברי חייב בכולן חוץ מן השבת בזמן שהוא שלו החובל בעבד כנעני של אחרים חייב בכולן רבי יהודה אומר אין לעבדים בושת
Le sourd-muet, l’aliéné et le mineur : les rencontrer est fâcheux ; celui qui les blesse est tenu [de payer], et s’ils ont blessé autrui, ils sont exempts.
חש"ו פגיעתן רעה החובל בהן חייב והם שחבלו באחרים פטורין
L’esclave et la femme : les rencontrer est fâcheux ; celui qui les blesse est tenu [de payer], et s’ils ont blessé autrui, ils sont exempts, mais ils paient plus tard : si la femme a divorcé, si l’esclave a été affranchi, ils sont tenus de payer.
העבד והאשה פגיעתן רעה החובל בהם חייב והם שחבלו באחרים פטורין אבל משלמין לאחר זמן נתגרשה האשה נשתחרר העבד חייבין לשלם
Celui qui frappe son père ou sa mère en leur faisant une plaie, et celui qui blesse son prochain le Chabbat, est exempt de tout, parce qu’il est jugé sur sa vie.
המכה אביו ואמו ועשה בהן חבורה והחובל בחבירו בשבת פטור מכולן מפני שהוא נדון בנפשו
Disons-nous : puisque le Miséricordieux a attribué au père le profit de la jeunesse [de sa fille], la blessure aussi revient à son père ? Pourquoi ? Parce qu’il l’a dépréciée dans sa valeur. Ou bien c’est le profit de la jeunesse que le Miséricordieux lui a attribué, car s’il veut la livrer [en mariage] à un homme couvert d’ulcères, il peut la livrer ; mais la blessure, puisque s’il voulait la blesser il ne le pourrait pas, le Miséricordieux ne la lui a pas attribuée ?
מי אמרינן כיון דאקני ליה רחמנא שבח נעורים לאב חבלה נמי דאבוה הוי מאי טעמא דהא אפחתה מכספה או דילמא שבח נעורים הוא דאקני ליה רחמנא דאי בעי לממסר לה למוכה שחין מצי מסר אבל חבלה כיון דאי בעי מתחבל בה לא מצי חביל לא קנייה ליה רחמנא
Original : Bava Kamma 87a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.