Structure du débat :Question 1Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rava dit : Selon tous, le salaire court du début jusqu’à la fin ; selon tous, celle qu’on consacre au moyen d’une créance n’est pas consacrée ; et selon tous, l’artisan n’acquiert pas par la plus-value de l’objet.
רבא אמר דכ"ע ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף ודכולי עלמא המקדש במלוה אינה מקודשת ודכולי עלמא אין אומן קונה בשבח כלי
Mais de quoi s’agit-il ici ? Par exemple, s’il y a ajouté une pierre précieuse de son cru : Rabbi Meïr pense que, [lorsqu’il y a] une créance et une perouta, son esprit se porte sur la perouta ; et les Sages pensent que, [lorsqu’il y a] une créance et une perouta, son esprit se porte sur la créance.
אלא הכא במאי עסקינן כגון שהוסיף לה נופך משלו רבי מאיר סבר מלוה ופרוטה דעתה אפרוטה ורבנן סברי מלוה ופרוטה דעתה אמלוה
Et [ils suivent] le désaccord de ces tannaïm, car il est enseigné : « [Sois-moi consacrée] par le salaire du travail que j’ai fait pour toi » : elle n’est pas consacrée ; « par le salaire du travail que je ferai pour toi » : elle est consacrée. Rabbi Nathan dit : par le salaire du travail que je ferai pour toi, elle n’est pas consacrée, et à plus forte raison par le salaire du travail que j’ai fait pour toi.
ובפלוגתא דהני תנאי דתניא בשכר שעשיתי עמך אינה מקודשת בשכר שאעשה עמך מקודשת רבי נתן אומר בשכר שאעשה עמך אינה מקודשת וכל שכן בשכר שעשיתי עמך
Et Rabbi Yehouda le Prince dit : En vérité on a dit : tant par le salaire du travail que j’ai fait pour toi que par le salaire du travail que je ferai pour toi, elle n’est pas consacrée ; mais s’il lui a ajouté une pierre précieuse de son cru, elle est consacrée.
ורבי יהודה הנשיא אומר באמת אמרו בין בשכר שעשיתי עמך ובין בשכר שאעשה עמך אינה מקודשת ואם הוסיף לה נופך משלו מקודשת
Entre le premier tanna et Rabbi Nathan, ce qui les sépare, c’est [la question du] salaire ; entre Rabbi Nathan et Rabbi Yehouda le Prince, ce qui les sépare, c’est [le cas d’]une créance jointe à une perouta.
(מאי איכא) בין ת"ק לרבי נתן איכא בינייהו שכירות בין רבי נתן לר' יהודה הנשיא איכא בינייהו מלוה ופרוטה
Chmouel dit : Un boucher professionnel qui a gâché [l’abattage] est tenu de payer : il est auteur d’un dommage, il est négligent ; il est comme celui à qui l’on a dit : « Égorge-moi à cet endroit » et qui a égorgé à cet autre endroit.
אמר שמואל טבח אומן שקלקל חייב לשלם מזיק הוא פושע הוא נעשה כאומר לו שחוט לי מכאן ושחט לו מכאן
Pourquoi lui faut-il dire « il est auteur d’un dommage, il est négligent » ? S’il avait dit [seulement] « il est auteur d’un dommage », j’aurais dit que cela ne vaut que lorsqu’il travaille contre salaire, mais non lorsqu’il travaille gratuitement ; il nous enseigne donc : il est négligent.
למה ליה למימר מזיק הוא פושע הוא אי אמר מזיק הוא הוה אמינא הני מילי היכא דקא עביד בשכר אבל היכא דקא עביד בחנם לא קמ"ל פושע הוא
Rav ’Hama bar Gouria objecta à Chmouel : Celui qui donne une bête à un boucher, et celui-ci la rend impropre (nevéla) : le professionnel est exempt, le profane est tenu ; et s’il lui donne un salaire, tant le profane que le professionnel sont tenus. Il lui dit : Que ton cerveau se trouble !
איתיביה רב חמא בר גוריא לשמואל הנותן בהמה לטבח וניבלה אומן פטור הדיוט חייב ואם נותן שכר בין הדיוט בין אומן חייב אמר ליה לעכר מוחך
Un des Sages vint lui faire [la même] objection. Il lui dit : Maintenant tu reçois ce qu’a reçu ton collègue ! Je vous dis [l’avis de]Rabbi Meïr, et vous me répondez [par celui] des Sages ! Pourquoi n’avez-vous pas examiné mes paroles ? Car je dis : il est auteur d’un dommage, il est négligent, il est comme celui à qui l’on a dit « Égorge-moi à cet endroit » et qui a égorgé à cet autre endroit. Qui a ce raisonnement ? Rabbi Meïr, qui dit : il aurait dû prendre garde.
אתא ההוא מרבנן קא מותיב ליה א"ל השתא שקלת מאי דשקל חברך קאמינא לכו אנא רבי מאיר וקאמריתו לי רבנן אמאי לא דייקת מילי שאני אומר מזיק הוא פושע הוא נעשה כאומר לו שחוט לי מכאן ושחט לו מכאן מאן אית ליה האי סברא רבי מאיר דאמר מבעי ליה למירמי אנפשיה
car nous avons appris : Si ses propriétaires l’ont attaché avec une longe et ont fermé [la porte] devant lui comme il convient, et qu’il est sorti et a causé un dommage, qu’il soit inoffensif ou averti, [le propriétaire] est tenu ; ce sont les paroles de Rabbi Meïr ;
דתנן קשרו בעליו במוסירה ונעל בפניו כראוי ויצא והזיק בין תם בין מועד חייב דברי רבי מאיר
Mais [ce serait] cet [enseignement de]Rabbi Meïr, car nous avons appris : [S’il lui a donné de la laine] pour la teindre en rouge et qu’il l’a teinte en noir, en noir et qu’il l’a teinte en rouge, Rabbi Meïr dit : il lui donne le prix de sa laine ; là, il la lui a abîmée de ses mains.
אלא הא רבי מאיר דתנן לצבוע לו אדום וצבעו שחור שחור וצבעו אדום רבי מאיר אומר נותן לו דמי צמרו התם בידים קלאו מיניה
Mais [ce serait] cet [enseignement de]Rabbi Meïr, car nous avons appris : Si sa cruche s’est brisée et qu’il ne l’a pas enlevée, si son chameau est tombé et qu’il ne l’a pas relevé, Rabbi Meïr dit : il est tenu de [payer] les dommages qu’ils causent ; et les Sages disent : il est exempt selon les lois humaines et redevable selon les lois du Ciel. Et nous tenons pour établi qu’ils sont en désaccord sur [la question de savoir si] celui qui trébuche est négligent.
אלא הא רבי מאיר דתנן נשברה כדו ולא סילקה נפלה גמלו ולא העמידה רבי מאיר אומר חייב בנזקן וחכמים אומרים פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים וקיימא לן דבנתקל פושע הוא פליגי
Rabba bar bar ’Hana dit au nom de Rabbi Yo’hanan : Un boucher professionnel qui a gâché [l’abattage] est tenu de payer, même s’il est aussi expert que les bouchers de Tsippori. Rabbi Yo’hanan a-t-il dit cela ? Rabba bar bar ’Hana n’a-t-il pas dit : Un cas se présenta devant Rabbi Yo’hanan dans la synagogue de Ma’on, et il dit [au boucher] : Va apporter la preuve que tu es expert pour [abattre] les poules, et je t’exempterai ?
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן טבח אומן שקלקל חייב ואפילו הוא אומן כטבחי ציפורי ומי אמר רבי יוחנן הכי והאמר רבה בר בר חנה עובדא הוה קמיה דרבי יוחנן בכנישתא דמעון ואמר ליה זיל אייתי ראיה דממחית לתרנגולים ואפטרך
Il n’y a pas de difficulté : ici, [il travaillait] gratuitement ; là, contre salaire, comme l’a dit Rabbi Zeïra : Celui qui veut que le boucher soit responsable envers lui, qu’il lui avance un dinar.
לא קשיא כאן בחנם כאן בשכר כי הא דאמר רבי זירא הרוצה שיתחייב לו טבח יקדים לו דינר
On objecte : Celui qui porte du blé à moudre, et [le meunier] ne l’a pas humecté et en a fait du son ou de la recoupe ; de la farine à un boulanger, et il en a fait du pain qui s’effrite ; une bête à un boucher, et il l’a rendue impropre : il est tenu, parce qu’il est comme un gardien salarié. Dis : parce qu’il est un gardien salarié.
מיתיבי המוליך חטים לטחון ולא לתתן ועשאן סובין או מורסן קמח לנחתום ועשאו פת ניפולין בהמה לטבח וניבלה חייב מפני שהוא כנושא שכר אימא מפני שהוא נושא שכר
Une bête égorgée de travers fut apportée devant Rav ; il la déclara terefa et exempta le boucher de payer. Rav Kahana et Rav Assi rencontrèrent cet homme et lui dirent : Rav t’a fait deux choses.
Quelles deux choses ? Si l’on dit deux choses à ton désavantage, car il aurait dû la déclarer valable selon Rabbi Yossé fils de Rabbi Yehouda, et il l’a déclarée terefa selon les Sages ; et même selon les Sages, il aurait dû rendre le boucher responsable ; mais est-il permis de parler ainsi ?
מאי תרתי אילימא תרתי לגריעותא דאיבעי ליה לאכשורי כר' יוסי בר' יהודה וטרפה כרבנן ואי נמי כרבנן דאיבעי ליה חיובא לטבחא ומי שרי למימר כי האי גונא
N’est-il pas enseigné : Lorsqu’il sort [du tribunal, un juge] ne dira pas : « Moi, j’acquitte, et mes collègues condamnent ; mais que puis-je faire, puisque mes collègues sont plus nombreux que moi ? » Et c’est de cela qu’il est dit : « Celui qui va colportant dévoile le secret » (Pr 11, 13).
והתניא לכשיצא לא יאמר אני מזכה וחבירי מחייבין אבל מה אעשה שחבירי רבו עלי ועל זה נאמר (משלי יא, יג) הולך רכיל מגלה סוד
Il a été dit : Celui qui montre un dinar à un changeur, et il se révèle mauvais : une [baraïta] enseigne : le professionnel est exempt, le profane est tenu ; et une autre enseigne : tant le professionnel que le profane sont tenus.
איתמר המראה דינר לשולחני ונמצא רע תני חדא אומן פטור הדיוט חייב ותניא אידך בין אומן בין הדיוט חייב
Rav Papa dit : Quand il est enseigné que le professionnel est exempt, c’est [pour des experts] comme Dankho et Issour, qui n’ont plus du tout besoin d’apprendre. Mais alors en quoi se sont-ils trompés ? Ils se sont trompés sur une frappe nouvelle, au moment où elle sortait de sous le coin.
אמר רב פפא כי תניא אומן פטור כגון דנכו ואיסור דלא צריכי למיגמר כלל אלא במאי טעו טעו בסיכתא חדתא דההיא שעתא דנפק מתותי סיכתא
Une femme montra un dinar à Rabbi ’Hiya ; il lui dit : Il est bon. Le lendemain, elle vint devant lui et lui dit : Je l’ai montré, on m’a dit qu’il est mauvais, et je ne peux pas l’écouler. Il dit à Rav : Va le lui échanger, et écris sur mon registre : « Ceci est une mauvaise affaire ».
ההיא איתתא דאחזיא דינרא לרבי חייא אמר לה מעליא הוא למחר אתאי לקמיה ואמרה ליה אחזיתיה ואמרו לי בישא הוא ולא קא נפיק לי אמר ליה לרב זיל חלפיה ניהלה וכתוב אפנקסי דין עסק ביש
En quoi est-ce différent de Dankho et Issour, qui sont exempts parce qu’ils n’ont pas besoin d’apprendre ? Rabbi ’Hiya non plus n’avait pas besoin d’apprendre ! Rabbi ’Hiya a agi au-delà de la stricte loi, comme l’a enseigné Rav Yossef : « Tu leur feras connaître [la voie dans laquelle ils marcheront et l’action qu’ils feront] » (Ex 18, 20) : « tu leur feras connaître », c’est
ומאי שנא דנכו ואיסור דפטירי משום דלא צריכי למיגמר רבי חייא נמי לאו למיגמר קא בעי רבי חייא לפנים משורת הדין הוא דעבד כדתני רב יוסף (שמות יח, כ) והודעת להם זה
Original : Bava Kamma 99b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.