« De tes frères » (Dt 24, 14) : à l’exclusion des autres. « Ton étranger » : c’est le converti. « Dans tes portes » : c’est celui qui mange de la nevéla.
מאחיך פרט לאחרים גרך זה גר צדק בשעריך זה אוכל נבילות
Bava metsi’a 111b בבא מציעא
Structure du débat :Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Je n’ai que le salaire d’un homme ; d’où [sait-on qu’il faut] inclure la bête et les ustensiles ? Le verset dit : « dans ton pays » : tout ce qui est dans ton pays. Et pour tous, on transgresse tous ces noms [d’interdits].
אין לי אלא שכר אדם מנין לרבות בהמה וכלים ת"ל בארצך כל שבארצך וכולן עוברים בכל השמות הללו
De là ils ont dit : Qu’il s’agisse du salaire d’un homme, de la location d’une bête ou de la location d’ustensiles, cela relève de « Le jour même, tu donneras son salaire » et de « Ne laisse pas passer la nuit le salaire du salarié ». Rabbi Yossé, fils de Rabbi Yehouda, dit : Le résident étranger relève de « Le jour même, tu donneras son salaire », mais ne relève pas de « Ne laisse pas passer la nuit » ; la bête et les ustensiles ne relèvent que de « Tu n’exploiteras pas » seulement.
מכאן אמרו אחד שכר אדם ואחד שכר בהמה ואחד שכר כלים יש בו משום ביומו תתן שכרו ויש בהן משום בל תלין פעולת שכיר רבי יוסי ברבי יהודה אומר גר תושב יש בו משום ביומו תתן שכרו ואין בו משום לא תלין בהמה וכלים אין בהן אלא משום בל תעשק בלבד
De qui [est la michna] ? Si c’est du premier tanna de « de tes frères », le résident étranger fait difficulté ; si c’est de Rabbi Yossé, la bête et les ustensiles font difficulté.
מני אי תנא קמא דמאחיך קשיא גר תושב אי רבי יוסי קשיא בהמה וכלים
Rava a dit : Ce tanna est un tanna de l’école de Rabbi Yichmaël, car un tanna de l’école de Rabbi Yichmaël a enseigné : Qu’il s’agisse du salaire d’un homme, de la location d’une bête ou de la location d’ustensiles, cela relève de « Le jour même, tu donneras son salaire » et de « Ne laisse pas passer la nuit » ; le résident étranger relève de « Le jour même, tu donneras son salaire », mais ne relève pas de « Ne laisse pas passer la nuit ».
אמר רבא האי תנא תנא דבי ר' ישמעאל הוא דתנא דבי ר' ישמעאל אחד שכר אדם ואחד שכר בהמה ואחד שכר כלים יש בו משום ביומו תתן שכרו ומשום לא תלין גר תושב יש בו משום ביומו תתן שכרו ואין בו משום בל תלין
Quelle est la raison du premier tanna de « de tes frères » ? Il déduit [par analogie] « salarié » de « salarié ». Et Rabbi Yossé, fils de Rabbi Yehouda, ne déduit pas « salarié » de « salarié ».
מ"ט דת"ק דמאחיך גמר שכיר שכיר ורבי יוסי ברבי יהודה לא גמר שכיר שכיר
Admettons qu’il ne déduise pas « salarié » de « salarié » ; la bête et les ustensiles devraient au moins être soumis à « Le jour même, tu donneras son salaire » ! Rabbi ’Hanania a enseigné : Le verset dit : « Et le soleil ne se couchera pas sur lui, car il est pauvre » (Dt 24, 15) : celui qui est sujet à la pauvreté et à la richesse ; sont exclus la bête et les ustensiles, qui ne sont pas sujets à la pauvreté et à la richesse.
נהי דלא גמר שכיר שכיר בהמה וכלים משום ביומו תתן שכרו נמי ניחייב תני רבי חנניא אמר קרא ולא תבא עליו השמש כי עני הוא מי שהן באין לידי עניות ועשירות יצאו בהמה וכלים שאינן באין לידי עניות ועשירות
Et le premier tanna, ce « car il est pauvre », qu’en fait-il ? Il en a besoin pour [enseigner qu’on] fait passer le pauvre avant le riche. Et Rabbi Yossé, fils de Rabbi Yehouda ? Cela se déduit de « Tu n’exploiteras pas le salarié pauvre et indigent » (Dt 24, 14).
ות"ק האי כי עני הוא מאי עביד ליה ההוא מיבעי להקדים עני לעשיר ורבי יוסי ברבי יהודה ההוא מלא תעשק שכיר עני ואביון נפקא
Et le premier tanna ? L’un [des versets sert] à faire passer le pauvre avant le riche, et l’autre à faire passer le pauvre avant l’indigent.
ות"ק חד להקדים עני לעשיר וחד להקדים עני לאביון
Et c’est nécessaire : s’il nous avait appris [seulement le cas de] l’indigent, [on aurait dit que c’est] parce qu’il n’a pas honte de le réclamer, mais que pour le riche, qui a honte de le réclamer, je dirais que non ; et s’il nous avait appris [seulement le cas du] riche, [on aurait dit que c’est] parce qu’il n’en a pas besoin, mais que pour l’indigent, qui en a besoin, je dirais que non. C’est donc nécessaire.
וצריכא דאי אשמעינן אביון משום דלא כסיף למתבעיה אבל עשיר דכסיף למתבעיה אימא לא ואי אשמעינן עשיר משום דלא צריך ליה אבל אביון דצריך ליה אימא לא צריכא
Et notre tanna, de toute façon [il y a une difficulté] : s’il déduit « salarié » de « salarié », [que cela s’applique] aussi au résident étranger ; s’il ne déduit pas « salarié » de « salarié », d’où tire-t-il la bête et les ustensiles ?
ותנא דידן מה נפשך אי יליף שכיר שכיר אפילו גר תושב נמי אי לא יליף שכיר שכיר בהמה וכלים מנא ליה
En réalité, il ne déduit pas « salarié » de « salarié », mais c’est différent là, car le verset dit : « Le salaire du salarié ne passera pas la nuit chez toi jusqu’au matin » : tout ce dont le travail est chez toi. S’il en est ainsi, même le résident étranger ! — Le verset dit : « ton prochain » (Lv 19, 13) : ton prochain, et non le résident étranger.
לעולם לא יליף שכיר שכיר ושאני התם דאמר קרא ולא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר כל שפעולתו אתך אי הכי אפילו גר תושב נמי אמר קרא רעך רעך ולא גר תושב
S’il en est ainsi, la bête et les ustensiles aussi [devraient être exclus] ! — Mais il est écrit « chez toi ». Et qu’as-tu vu pour inclure la bête et les ustensiles et exclure le résident étranger ? — C’est logique : il fallait inclure la bête et les ustensiles, car ils font partie des biens de ton prochain, tandis que le résident étranger ne fait pas partie des biens de ton prochain.
אי הכי אפילו בהמה וכלים נמי הא כתיב אתך מה ראית לרבות בהמה וכלים ולהוציא גר תושב מסתברא בהמה וכלים הוה ליה לרבות שכן ישנן בכלל ממון רעך גר תושב אינו בכלל ממון רעך
Et le premier tanna de « de tes frères », ce « ton prochain », qu’en fait-il ? Il en a besoin pour ce qu’on a enseigné : « ton prochain », et non l’Amalécite. — L’Amalécite se déduit [déjà] de « de tes frères » !
ות"ק דמאחיך האי רעך מאי עבדי ליה ההוא מיבעי ליה לכדתניא רעך ולא עמלקי עמלקי מאחיך נפקא
L’un sert à permettre de l’exploiter, et l’autre à permettre de le voler. Et c’est nécessaire : s’il nous avait appris [seulement] le vol, [on aurait dit que c’est] parce qu’il ne s’est pas donné de peine pour cela, mais que l’exploiter, alors qu’il s’est donné de la peine chez lui, je dirais que non ; et s’il nous avait appris [seulement] l’exploitation, [on aurait dit que c’est] parce que [l’argent] n’est pas passé entre ses mains, mais que le voler, alors que c’est passé entre ses mains, je dirais que non. C’est donc nécessaire.
חד למשרא עושקו וחד למשרא גזלו וצריכי דאי אשמעינן גזלו משום דלא טרח ביה אבל עושקו דטרח גביה אימא לא ואי אשמעינן עושקו משום דלא אתא לידיה אבל גזלו דאתא לידיה אימא לא צריכא
Et Rabbi Yossé, fils de Rabbi Yehouda, ce « Le salaire du salarié ne passera pas la nuit chez toi jusqu’au matin », qu’en fait-il ? Il en a besoin pour [l’enseignement] de Rav Assi, car Rav Assi a dit : Même s’il ne l’a engagé que pour lui cueillir une seule grappe de raisin, il transgresse « ne laisse pas passer la nuit ».
ורבי יוסי ברבי יהודה האי לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר מאי עביד ליה מיבעיא ליה לכדרב אסי דאמר רב אסי אפילו לא שכרו אלא לבצור לו אשכול אחד של ענבים עובר משום בל תלין
Et l’autre ? Il le tire de « et vers lui il porte son âme » (Dt 24, 15) : toute chose pour laquelle il expose sa vie.
ואידך מואליו הוא נושא את נפשו נפקא דבר המוסר נפשו עליו
Original : Bava Metzia 111b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.