Structure du débat :Michna 1Baraïta 2Question 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
et celui-là parce que le travail n’est pas pour lui. De quel cas s’agit-il ? S’il leur a dit : « Votre salaire est à ma charge », leur salaire est [bien] à sa charge, comme on l’a enseigné : Celui qui engage un ouvrier pour travailler dans son [champ] et lui montre celui de son prochain lui paie son salaire intégralement, puis reprend au propriétaire ce dont il l’a fait profiter.
וזה לפי שאין פעולתו אצלו היכי דמי אי דאמר להו שכרכם עלי שכרו עליו הוא דתניא השוכר את הפועל לעשות בשלו והראהו בשל חבירו נותן לו שכרו משלם וחוזר ונוטל מבעל הבית מה שההנה אותו
Yehouda bar Mareimar dit à son serviteur : Va m’engager des ouvriers et dis-leur : « Votre salaire est à la charge du propriétaire. » Mareimar et Mar Zoutra engageaient [des ouvriers] l’un pour l’autre.
יהודה בר מרימר א"ל לשמעיה זיל אגיר לי פועלים ואימא להו שכרכם על בעל הבית מרימר ומר זוטרא אגרי להדדי
Rabba bar Rav Houna a dit : Ces gens du marché de Soura ne transgressent pas « ne laisse pas passer la nuit » : [les ouvriers] savent bien qu’on compte sur le jour du marché. Mais « ne tarde pas », ils le transgressent assurément.
אמר רבה בר רב הונא הני שוקאי דסורא לא עברי משום בל תלין מידע ידעי דעל יומא דשוקא סמיכי אבל משום בל תשהא ודאי עובר:
« Le salarié à l’heure recouvre toute la nuit et tout le jour » : Rav a dit : Le salarié aux heures du jour recouvre tout le jour ; le salarié aux heures de la nuit recouvre toute la nuit. Et Chmouel a dit : Le salarié aux heures du jour recouvre tout le jour, et le salarié aux heures de la nuit recouvre toute la nuit et tout le jour.
שכיר שעות גובה כל הלילה וכל היום: אמר רב שכיר שעות דיום גובה כל היום שכיר שעות דלילה גובה כל הלילה ושמואל אמר שכיר שעות דיום גובה כל היום ושכיר שעות דלילה גובה כל הלילה וכל היום
Nous avons appris : « Le salarié à l’heure recouvre toute la nuit et tout le jour. » C’est une réfutation de Rav ! — Rav te répondra : Il enseigne en distinguant les cas : le salarié aux heures du jour recouvre tout le jour ; le salarié aux heures de la nuit recouvre toute la nuit.
תנן שכיר שעות גובה כל הלילה וכל היום תיובתא דרב אמר לך רב לצדדין קתני שכיר שעות דיום גובה כל היום שכיר שעות דלילה גובה כל הלילה
Nous avons appris : S’il était salarié à la semaine, au mois, à l’année ou au septennat : s’il termine de jour, il recouvre tout le jour ; s’il termine de nuit, il recouvre toute la nuit et tout le jour.
תנן היה שכיר שבת שכיר חדש שכיר שנה שכיר שבוע יוצא ביום גובה כל היום יוצא בלילה גובה כל הלילה וכל היום
Rav te répondra : C’est une controverse de tannaïm, comme on l’a enseigné : Le salarié aux heures du jour recouvre tout le jour ; le salarié aux heures de la nuit recouvre toute la nuit — paroles de Rabbi Yehouda. Rabbi Chimon dit : Le salarié aux heures du jour recouvre tout le jour ; le salarié aux heures de la nuit recouvre toute la nuit et tout le jour.
אמר לך רב תנאי היא דתניא שכיר שעות דיום גובה כל היום שכיר שעות דלילה גובה כל הלילה דברי ר' יהודה ר"ש אומר שכיר שעות דיום גובה כל היום שכיר שעות דלילה גובה כל הלילה וכל היום
De là ils ont dit : Quiconque retient le salaire d’un salarié transgresse ces cinq noms [d’interdits] ainsi qu’un commandement positif : « Tu n’exploiteras pas ton prochain » (Lv 19, 13), « Tu ne voleras pas » (Lv 19, 13), « Tu n’exploiteras pas le salarié pauvre » (Dt 24, 14), « Ne laisse pas passer la nuit » (Lv 19, 13), « Le jour même, tu donneras son salaire » (Dt 24, 15), et « Le soleil ne se couchera pas sur lui » (Dt 24, 15).
מכאן אמרו כל הכובש שכר שכיר עובר בה' שמות הללו ועשה משום (ויקרא יט, יג) בל תעשוק את ריעך ומשום (ויקרא יט, יג) בל תגזול ומשום (דברים כד, יד) בל תעשוק שכיר עני ומשום (ויקרא יט, יג) בל תלין ומשום (דברים כד, טו) ביומו תתן שכרו ומשום (דברים כד, טו) לא תבא עליו השמש
Ceux qui s’appliquent le jour ne s’appliquent pas la nuit, et ceux qui s’appliquent la nuit ne s’appliquent pas le jour ! Rav ’Hisda a dit : [Il s’agit de] la catégorie du louage en général.
הני דאיכא ביממא ליכא בליליא דאיכא בליליא ליכא ביממא אמר רב חסדא שם שכירות בעלמא
Qu’est-ce que l’exploitation et qu’est-ce que le vol ? Rav ’Hisda a dit : « Va et reviens, va et reviens » (Pr 3, 28), c’est l’exploitation ; « Tu as [de l’argent] entre mes mains et je ne te le donne pas », c’est le vol.
איזה הוא עושק ואיזהו גזל א"ר חסדא (משלי ג, כח) לך ושוב לך ושוב זה הוא עושק יש לך בידי ואיני נותן לך זה הוא גזל
Rav Chéchet objecta : Quelle est l’exploitation pour laquelle la Torah a imposé un sacrifice ? [Une exploitation] semblable au dépôt, où il lui nie de l’argent. Rav Chéchet a donc dit : « Je te l’ai [déjà] donné », c’est l’exploitation ; « Tu as [de l’argent] entre mes mains et je ne te le donne pas », c’est le vol.
מתקיף לה רב ששת איזהו עושק שחייבה עליו תורה קרבן דומיא דפקדון דקא כפר ליה ממונא אלא אמר רב ששת נתתיו לך זהו עושק יש לך בידי ואיני נותן לך זה הוא גזל
Abayé objecta : Quel est le vol pour lequel la Torah a imposé un sacrifice ? Il faut [un vol] semblable au dépôt, où il lui nie de l’argent. Abayé a donc dit : « Je ne t’ai jamais engagé », c’est l’exploitation ; « Je te l’ai [déjà] donné », c’est le vol.
מתקיף לה אביי איזה הוא גזל שחייבה עליו תורה קרבן דומיא דפקדון בעינן דקא כפר ליה ממונא אלא אמר אביי לא שכרתיך מעולם זה הוא עושק נתתיו לך זה הוא גזל
Et selon Rav Chéchet, pourquoi l’exploitation lui fait-elle difficulté, et pourquoi le vol ne lui fait-il pas difficulté ? Il te répondra : Le vol [s’entend] quand il l’a volé et l’a ensuite nié.
ולרב ששת מאי שנא עושק דקשיא ליה ומאי שנא גזל דלא קשיא ליה אמר לך גזל דגזליה והדר כפריה
S’il en est ainsi, l’exploitation aussi, quand il l’a ensuite niée ! — Comment comparer ? Là, il est écrit : « ou par un vol » (Lv 5, 21), ce qui implique qu’il l’avait d’abord reconnu ; mais pour l’exploitation, est-il écrit « ou par une exploitation » ? Il est écrit : « ou il a exploité » (Lv 5, 21) : qu’il a déjà exploité.
אי הכי אפילו עושק נמי דהדר כפריה הכי השתא בשלמא התם כתיב (ויקרא ה, כא) או בגזל מכלל דאודי ליה מעיקרא אבל גבי עושק מי כתיב או בעושק (ויקרא ה, כא) או עשק כתיב שעשקו כבר
Rava a dit : L’exploitation et le vol sont une même chose ; et pourquoi l’Écriture les a-t-elle distingués ? Pour qu’on les transgresse par deux interdits.
רבא אמר זה הוא עושק זהו גזל ולמה חלקן הכתוב לעבור עליו בשני לאוין:
MICHNA: Qu’il s’agisse du salaire d’un homme, de la location d’une bête ou de la location d’ustensiles, cela relève de « Le jour même, tu donneras son salaire » (Dt 24, 15) et de « Le salaire du salarié ne passera pas la nuit chez toi jusqu’au matin » (Lv 19, 13). Quand ? Lorsqu’il le lui a réclamé ; s’il ne le lui a pas réclamé, il ne transgresse pas. S’il l’a renvoyé chez un boutiquier ou chez un changeur, il ne transgresse pas.
מתני׳ אחד שכר אדם ואחד שכר בהמה ואחד שכר כלים יש בו משום (דברים כד, טו) ביומו תתן שכרו ויש בו משום לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר אימתי בזמן שתבעו לא תבעו אינו עובר עליו המחהו אצל חנוני או אצל שולחני אינו עובר עליו
Le salarié, en son temps, prête serment et perçoit ; si son temps est passé, il ne prête pas serment pour percevoir. S’il y a des témoins qu’il l’a réclamé (en son temps), il prête serment et perçoit.
שכיר בזמנו נשבע ונוטל עבר זמנו אינו נשבע ונוטל אם יש עדים שתבעו (בזמנו) הרי זה נשבע ונוטל
Le résident étranger relève de « Le jour même, tu donneras son salaire », mais ne relève pas de « Le salaire du salarié ne passera pas la nuit chez toi jusqu’au matin ».
גר תושב יש בו משום ביומו תתן שכרו ואין בו משום לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר:
GUEMARA: De qui est notre michna ? Ni du premier tanna [qui expose] « de tes frères », ni de Rabbi Yossé, fils de Rabbi Yehouda. De quoi s’agit-il ? Comme on l’a enseigné :
גמ׳ מני מתני' לא תנא קמא דמאחיך ולא רבי יוסי ברבי יהודה מאי היא דתניא
Original : Bava Metzia 111a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.