Elle relève du milieu de la consécration ! — Il lui répondit : [La comparaison porte sur le fait] qu’elle ne relève pas de la fin de la consécration.
באמצע הקדש ליתא אמר ליה לפי שאינה בסוף הקדש
Bava metsi’a 55a בבא מציעא
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav A’ha de Difti dit à Ravina : Elle relève en tout cas du milieu de la consécration ; qu’on ajoute donc aussi un cinquième [pour le milieu de la consécration] ! — Il lui répondit : Il est comme la fin de la consécration : de même que pour la fin de la consécration on n’ajoute pas de cinquième, de même pour le milieu de la consécration on n’ajoute pas de cinquième.
אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא באמצע הקדש מיהא איתא ולוסיף נמי חומש אמר ליה הרי הוא כסוף הקדש מה סוף הקדש אינו מוסיף חומש אף אמצע הקדש אינו מוסיף חומש
Rav Zoutra, fils de Rav Mari, dit à Ravina : Qu’as-tu vu pour le comparer à la fin de la consécration ? Compare-le au début de la consécration ! — Il lui répondit : Il est plus logique de le comparer à la fin de la consécration, car c’est une chose saisie [par la sainteté], [comparée] à une chose saisie. — Au contraire, il aurait fallu le comparer au début de la consécration, car c’est une chose suivie d’une sainteté, [comparée] à une chose suivie d’une sainteté !
אמר ליה רב זוטרא בריה דרב מרי לרבינא מאי חזית דמדמית ליה לסוף הקדש נדמייה לתחילת הקדש א"ל מסתברא לסוף הקדש הו"ל לדמויי שכן נתפס מנתפס אדרבה לתחילת הקדש הוה ליה לדמויי שכן דבר שיש אחריו קדושה מדבר שיש אחריו קדושה
[La réponse est] comme l’a dit Rava : « l’holocauste » (Lv 6, 3) : le premier holocauste ; ici aussi, « l’impure » : la première impure.
כדאמר רבא (ויקרא ו, ג) העולה עולה ראשונה ה"נ הטמאה טמאה ראשונה
On a enseigné conformément à Rabbi Yehochoua ben Lévi : [Si l’on dit :] « Cette vache à la place de la vache consacrée », « Ce manteau à la place du manteau consacré », son bien consacré est racheté, et le Sanctuaire a l’avantage.
תניא כוותיה דריב"ל פרה זו תחת פרה של הקדש טלית זו תחת טלית של הקדש הקדשו פדוי ויד הקדש על העליונה
« Cette vache, pour cinq sela’im, à la place de la vache consacrée », « Ce manteau, pour cinq sela’im, à la place du manteau consacré » : son bien consacré est racheté. Sur une première consécration on ajoute un cinquième ; sur une seconde consécration on n’ajoute pas de cinquième.
פרה זו בחמש סלעים תחת פרה של הקדש טלית זו בחמש סלעים תחת טלית של הקדש הקדשו פדוי על הקדש ראשון מוסיף חומש על הקדש שני אין מוסיף חומש:
MICHNA: La lésion est de quatre pièces d’argent, la réclamation de deux pièces d’argent, et l’aveu de la valeur d’une prouta.
מתני׳ האונאה ארבעה כסף והטענה שתי כסף וההודאה שוה פרוטה
Il y a cinq [cas de] proutot : l’aveu est de la valeur d’une prouta ; la femme est consacrée par la valeur d’une prouta ; celui qui tire profit des biens consacrés pour la valeur d’une prouta a commis une profanation ; celui qui trouve [un objet] de la valeur d’une prouta est tenu de l’annoncer ; et celui qui a volé à son prochain la valeur d’une prouta et lui a prêté serment [faussement] doit le lui porter, même jusqu’en Médie.
חמש פרוטות הן ההודאה שוה פרוטה והאשה מתקדשת בשוה פרוטה והנהנה בשוה פרוטה מן ההקדש מעל והמוצא שוה פרוטה חייב להכריז והגוזל את חבירו שוה פרוטה ונשבע לו יוליכנו אחריו אפילו למדי:
GUEMARA: Nous l’avons déjà appris une fois : La lésion est de quatre pièces d’argent sur les vingt-quatre pièces d’argent du sela, un sixième de l’achat. — C’est [la règle :] « la réclamation est de deux pièces d’argent, et l’aveu de la valeur d’une prouta » qui lui était nécessaire.
גמ׳ תנינא חדא זימנא האונאה ארבעה כסף מעשרים וארבעה כסף לסלע שתות למקח הטענה שתי כסף וההודאה שוה פרוטה אצטריכא ליה
— Mais cela aussi, nous l’avons appris : [Pour] le serment des juges, la réclamation est de deux pièces d’argent, et l’aveu de la valeur d’une prouta ! — C’est la fin qui lui était nécessaire, puisqu’il enseigne : « Il y a cinq [cas de] proutot ».
הא נמי תנינא שבועת הדיינין הטענה שתי כסף וההודאה שוה פרוטה סיפא אצטריכא ליה דקתני חמש פרוטות הן:
« Il y a cinq [cas de] proutot », etc. Qu’il enseigne aussi : la lésion pour une prouta ! — Rav Kahana dit : Cela signifie qu’il n’y a pas de lésion pour les proutot.
חמש פרוטות הן וכו': וליתני נמי האונאה פרוטה אמר רב כהנא זאת אומרת אין אונאה לפרוטות
Et Lévi dit : Il y a lésion pour les proutot. Et Lévi a enseigné ainsi dans sa baraïta : Il y a cinq [cas de] proutot : la lésion pour une prouta, l’aveu pour une prouta, la consécration d’une femme pour une prouta, le vol pour une prouta, et la séance des juges pour une prouta.
ולוי אמר יש אונאה לפרוטות וכן תני לוי במתניתיה חמש פרוטות הן האונאה פרוטה וההודאה פרוטה וקידושי אשה בפרוטה וגזל בפרוטה וישיבת הדיינין בפרוטה
Et notre Tanna, pour quelle raison n’enseigne-t-il pas la séance des juges ? — Il a [déjà] enseigné le vol.
ותנא דידן מאי טעמא לא קתני ישיבת הדיינין תנא ליה גזל
— Mais n’enseigne-t-il pas le vol, et enseigne-t-il pourtant l’objet perdu ? — Ceux-là lui étaient nécessaires. Le vol : celui qui a volé à son prochain la valeur d’une prouta et lui a prêté serment doit le lui porter, même jusqu’en Médie. L’objet perdu : celui qui trouve un objet perdu de la valeur d’une prouta est tenu de l’annoncer, même si [entre-temps] son prix a baissé.
ומי לא תני גזל וקתני אבידה הנך אצטריכא ליה גזל הגוזל מחבירו שוה פרוטה ונשבע לו יוליכנו אחריו ואפילו למדי אבידה המוצא אבידה שוה פרוטה חייב להכריז ואע"ג דזל
Et Lévi, pour quelle raison n’enseigne-t-il pas l’objet perdu pour une prouta ? — Il a [déjà] enseigné le vol.
ולוי מאי טעמא לא תני אבידה בפרוטה תנא ליה גזל
— Mais n’enseigne-t-il pas le vol, et enseigne-t-il pourtant la séance des juges ? — La séance des juges lui était nécessaire, pour exclure [l’avis] de Rav Ketina, car Rav Ketina a dit : Le tribunal se saisit [d’une affaire] même de moins de la valeur d’une prouta.
ומי לא קתני גזל וקתני ישיבת הדיינין ישיבת הדיינין אצטריכא ליה לאפוקי מדרב קטינא דא"ר קטינא ב"ד נזקקין אפילו לפחות משוה פרוטה
Et Lévi, pour quelle raison n’enseigne-t-il pas les biens consacrés ? — Il traite des [choses] profanes ; il ne traite pas des choses saintes.
ולוי מ"ט לא קתני הקדש בחולין קמיירי בקדשי' לא קמיירי
Mais notre Tanna, qui traite des choses saintes, qu’il enseigne la dîme pour une prouta, selon celui qui dit : [quand] son cinquième ne vaut pas une prouta ; qu’il enseigne donc le cinquième de la dîme pour une prouta ! — Il traite du capital ; il ne traite pas du cinquième.
אלא תנא דידן דקא מיירי בקדשים נתני מעשר בפרוטה כמאן דאמר אין בחומשו פרוטה וליתני חומש מעשר בפרוטה בקרנא קא מיירי בחומש לא קא מיירי
Le texte même : Rav Ketina a dit : Le tribunal se saisit [d’une affaire] même de moins de la valeur d’une prouta. Rava objecta : « Et ce dont il a fauté envers la chose sainte, il le paiera » (Lv 5, 16)
גופא אמר רב קטינא ב"ד נזקקין אפילו לפחות משוה פרוטה מתיב רבא (ויקרא ה, טז) ואת אשר חטא מן הקדש ישלם
Original : Bava Metzia 55a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.