C’est l’inverse qui est logique ! Il lui répondit : [Dois-je donc] la supprimer ?
איפכא מסתברא אמר ליה איסמיה
Bava metsi’a 58b בבא מציעא
Structure du débat :Michna 1Baraïta 2Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Il lui dit : Non. Voici ce qu’il veut dire : Les choses saintes dont il est responsable, il est tenu, car elles sont incluses par « contre l’Éternel, et qu’il ait nié » ; et celles dont il n’est pas responsable, il en est exempt, car elles sont exclues par « envers son prochain, et qu’il ait nié ».
אמר ליה לא הכי קאמר קדשים שחייב באחריותן חייב דאיתרבו מבה' וכחש ושאינו חייב באחריותן פטור דאמעיט מבעמיתו וכחש:
« Rabbi Yehouda dit : Même celui qui vend un rouleau de la Torah, une perle ou une bête, il n’y a pas pour eux de lésion. » On a enseigné : Rabbi Yehouda dit : Même celui qui vend un rouleau de la Torah, il n’y a pas pour lui de lésion, car sa valeur n’a pas de limite ; une bête et une perle, il n’y a pas pour elles de lésion, parce qu’on veut les assortir.
רבי יהודה אומר אף המוכר ספר תורה מרגלית ובהמה אין להם אונאה: תניא רבי יהודה אומר אף המוכר ספר תורה אין לה אונאה לפי שאין קץ לדמיה בהמה ומרגלית אין להם אונאה מפני שאדם רוצה לזווגן
On lui répondit : Mais toute chose, on veut l’assortir ! — Et Rabbi Yehouda ? Celles-ci ont pour lui de l’importance, et celles-là n’ont pas d’importance pour lui. Et jusqu’à combien ? Amémar dit : Jusqu’à leur [propre] valeur.
אמרו לו והלא הכל אדם רוצה לזווגן ורבי יהודה הני חשיבי ליה והני לא חשיבי ליה ועד כמה אמר אמימר עד כדי דמיהם
On a enseigné : Rabbi Yehouda ben Beteira dit : Même celui qui vend un cheval, une épée ou un bouclier en temps de guerre, il n’y a pas pour eux de lésion, parce qu’il y va de la vie.
תניא ר' יהודה בן בתירא אומר אף המוכר סוס וסייף וחטיטום במלחמה אין להם אונאה מפני שיש בהן חיי נפש:
MICHNA: De même qu’il y a lésion dans l’achat et la vente, de même il y a lésion par les paroles. On ne lui dira pas : « Combien coûte cet objet ? » alors qu’on ne veut pas l’acheter. Si c’était un repenti, on ne lui dira pas : « Souviens-toi de tes actes d’autrefois. » S’il est fils de convertis, on ne lui dira pas : « Souviens-toi des actes de tes pères », car il est dit : « Tu ne léseras pas l’étranger et tu ne l’opprimeras pas » (Ex 22, 20).
מתני׳ כשם שאונאה במקח וממכר כך אונאה בדברים לא יאמר לו בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה ליקח אם היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים אם הוא בן גרים לא יאמר לו זכור מעשה אבותיך שנאמר (שמות כב, כ) וגר לא תונה ולא תלחצנו:
GUEMARA: Nos maîtres ont enseigné : « Vous ne vous léserez pas l’un l’autre » (Lv 25, 17) : l’Écriture parle de la lésion par les paroles. Tu dis : de la lésion par les paroles ; peut-être n’est-ce que de la lésion pécuniaire ? Quand il dit : « Et si vous vendez une vente à votre prochain, ou que vous achetiez de la main de votre prochain » (Lv 25, 14), voici que la lésion pécuniaire est [déjà] mentionnée. Comment donc expliquer : « Vous ne vous léserez pas l’un l’autre » (Lv 25, 17) ? [Il s’agit] de la lésion par les paroles.
גמ׳ ת"ר (ויקרא כה, יז) לא תונו איש את עמיתו באונאת דברים הכתוב מדבר אתה אומר באונאת דברים או אינו אלא באונאת ממון כשהוא אומר (ויקרא כה, יד) וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך הרי אונאת ממון אמור הא מה אני מקיים (ויקרא כה, יז) לא תונו איש את עמיתו באונאת דברים
Comment cela ? Si c’était un repenti, on ne lui dira pas : « Souviens-toi de tes actes d’autrefois. » S’il était fils de convertis, on ne lui dira pas : « Souviens-toi des actes de tes pères. » S’il était un converti venu étudier la Torah, on ne lui dira pas : « La bouche qui a mangé des bêtes mortes et déchirées, des abominations et des reptiles vient étudier la Torah qui a été dite de la bouche de la Toute-Puissance ! »
הא כיצד אם היה בעל תשובה אל יאמר לו זכור מעשיך הראשונים אם היה בן גרים אל יאמר לו זכור מעשה אבותיך אם היה גר ובא ללמוד תורה אל יאמר לו פה שאכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים בא ללמוד תורה שנאמרה מפי הגבורה
Si des souffrances venaient sur lui, si des maladies venaient sur lui, ou s’il enterrait ses enfants, on ne lui dira pas comme ses compagnons ont dit à Job : « Ta crainte [de Dieu] n’était-elle pas ta confiance, ton espoir et l’intégrité de tes voies ? Souviens-toi donc : quel innocent a péri ? » (Jb 4, 6-7).
אם היו יסורין באין עליו אם היו חלאים באין עליו או שהיה מקבר את בניו אל יאמר לו כדרך שאמרו לו חביריו לאיוב (איוב ד, ו) הלא יראתך כסלתך תקותך ותום דרכיך זכר נא מי הוא נקי אבד
Si des âniers lui demandaient du grain, il ne leur dira pas : « Allez chez Untel, qui vend du grain », alors qu’il sait que celui-ci n’en a jamais vendu. Rabbi Yehouda dit : Il ne posera pas non plus les yeux sur une marchandise quand il n’a pas d’argent ; car la chose est remise au cœur, et de toute chose remise au cœur il est dit : « Tu craindras ton Dieu ».
אם היו חמרים מבקשין תבואה ממנו לא יאמר להם לכו אצל פלוני שהוא מוכר תבואה ויודע בו שלא מכר מעולם ר"י אומר אף לא יתלה עיניו על המקח בשעה שאין לו דמים שהרי הדבר מסור ללב וכל דבר המסור ללב נאמר בו ויראת מאלהיך
Rabbi Yo’hanan dit au nom de Rabbi Chimon bar Yo’haï : La lésion par les paroles est plus grave que la lésion pécuniaire, car de celle-là il est dit : « Tu craindras ton Dieu » (Lv 25, 17), et de celle-ci il n’est pas dit : « Tu craindras ton Dieu ». Et Rabbi Elazar dit : L’une [touche] sa personne, l’autre ses biens. Rabbi Chmouel bar Na’hmani dit : Celle-ci peut être restituée, et celle-là ne peut pas être restituée.
א"ר יוחנן משום ר"ש בן יוחאי גדול אונאת דברים מאונאת ממון שזה נאמר בו (ויקרא כה, יז) ויראת מאלהיך וזה לא נאמר בו ויראת מאלהיך ור' אלעזר אומר זה בגופו וזה בממונו רבי שמואל בר נחמני אמר זה ניתן להישבון וזה לא ניתן להישבון
Un Tanna a enseigné devant Rav Na’hman bar Yits’hak : Quiconque fait blêmir le visage de son prochain en public, c’est comme s’il versait le sang. Il lui dit : Tu dis bien, car on voit la rougeur s’en aller et la pâleur venir. Abayé dit à Rav Dimi : En terre d’Israël, à quoi prend-on garde [le plus] ? Il lui répondit : À ne pas faire blêmir les visages, car Rabbi ’Hanina a dit : Tous descendent dans la Géhenne, sauf trois.
תני תנא קמיה דרב נחמן בר יצחק כל המלבין פני חבירו ברבים כאילו שופך דמים א"ל שפיר קא אמרת דחזינא ליה דאזיל סומקא ואתי חוורא אמר ליה אביי לרב דימי במערבא במאי זהירי א"ל באחוורי אפי דאמר רבי חנינא הכל יורדין לגיהנם חוץ משלשה
Tous ? Comment peux-tu le penser ? Dis plutôt : Tous ceux qui descendent dans la Géhenne en remontent, sauf trois, qui descendent et ne remontent pas. Les voici : celui qui a des relations avec une femme mariée, celui qui fait blêmir le visage de son prochain en public, et celui qui affuble son prochain d’un sobriquet. — Affubler d’un sobriquet, c’est faire blêmir ! — [Il s’agit d’un cas] où, même s’il y est habitué sous ce nom, [il ne remonte pas].
הכל ס"ד אלא אימא כל היורדין לגיהנם עולים חוץ משלשה שיורדין ואין עולין ואלו הן הבא על אשת איש והמלבין פני חבירו ברבים והמכנה שם רע לחבירו מכנה היינו מלבין אע"ג דדש ביה בשמיה
Rabba bar bar ’Hanna dit au nom de Rabbi Yo’hanan :
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן
Original : Bava Metzia 58b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.