« Et que ton frère vive avec toi » (Lv 25, 36) : rends-lui [son argent], afin qu’il vive.
(ויקרא כה, לו) וחי אחיך עמך אהדר ליה כי היכי דניחי
Bava metsi’a 62a בבא מציעא
Structure du débat :Objection 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et Rabbi Yo’hanan, ce [verset] « que ton frère vive avec toi », qu’en fait-il ? Il en a besoin pour ce qu’on a enseigné : Deux [hommes] marchaient en chemin, et l’un d’eux avait en main une cruche d’eau. S’ils boivent tous les deux, ils mourront ; si l’un d’eux boit, il parviendra à une zone habitée. Ben Petoura enseignait : Mieux vaut qu’ils boivent tous les deux et meurent, plutôt que l’un d’eux voie la mort de son compagnon. Jusqu’à ce que vienne Rabbi Akiva qui enseigna : « Que ton frère vive avec toi » : ta vie passe avant la vie de ton compagnon.
ורבי יוחנן האי וחי אחיך עמך מאי עביד ליה מבעי ליה לכדתניא שנים שהיו מהלכין בדרך וביד אחד מהן קיתון של מים אם שותין שניהם מתים ואם שותה אחד מהן מגיע לישוב דרש בן פטורא מוטב שישתו שניהם וימותו ואל יראה אחד מהם במיתתו של חבירו עד שבא ר' עקיבא ולימד וחי אחיך עמך חייך קודמים לחיי חבירך
On a objecté : Si leur père leur a laissé de l’argent [provenant] de l’usure, même s’ils savent qu’il provient de l’usure, ils ne sont pas tenus de le rendre. Il en ressort que leur père, lui, est tenu de le rendre !
מיתיבי הניח להם אביהם מעות של רבית אע"פ שיודעים שהן של רבית אינן חייבין להחזירן הא אביהן חייב להחזיר
— En droit, leur père non plus n’est pas tenu de le rendre ; mais comme il voulait enseigner à la fin : « Si leur père leur a laissé une vache, un manteau ou toute chose reconnaissable, ils sont tenus de la rendre, à cause de l’honneur de leur père », il a enseigné le début aussi à leur sujet.
בדין הוא דאבוהון נמי לא מיחייב להחזיר ואיידי דקא בעי למתני סיפא הניח להן אביהם פרה וטלית וכל דבר המסוים חייבין להחזיר מפני כבוד אביהם תני נמי רישא בדידהו
— Et ceux-là sont-ils tenus [de rendre] à cause de l’honneur de leur père ? J’applique ici [le verset] : « Tu ne maudiras pas le prince de ton peuple » (Ex 22, 27) : [seulement] lorsqu’il agit selon la conduite de ton peuple !
והני מפני כבוד אביהם מי מיחייבי קרי כאן (שמות כב, כז) ונשיא בעמך לא תאר בעושה מעשה עמך
— Comme l’a dit Rabbi Pin’has au nom de Rava : lorsqu’il s’est repenti ; ici aussi, lorsqu’il s’est repenti. — S’il s’est repenti, que fait [cet objet] chez lui ? — Il n’a pas eu le temps de le rendre avant de mourir.
כדאמר ר' פנחס משמיה דרבא בשעשה תשובה הכא נמי בשעשה תשובה אי עשה תשובה מאי בעי גביה שלא הספיק להחזיר עד שמת
On a objecté : Les voleurs et ceux qui prêtent à intérêt, même s’ils ont perçu, doivent rendre. Les voleurs, que signifie « même s’ils ont perçu » ? S’ils ont volé, ils ont volé ; s’ils n’ont pas volé, les appelles-tu voleurs ? Dis plutôt : les voleurs, qui sont-ils ? Ceux qui prêtent à intérêt : même s’ils ont perçu, ils doivent rendre.
מיתיבי הגזלנין ומלוי רבית אע"פ שגבו מחזירין גזלנין מאי אע"פ שגבו איכא אי גזול גזול אי לא גזול גזלנין קרית להו אלא אימא גזלנין מאי ניהו מלוי רבית אע"פ שגבו מחזירין
— C’est [une controverse] de Tannaïm, car on a enseigné : Rabbi Ne’hémia et Rabbi Eliézer ben Yaakov exemptent le prêteur et le garant [de la flagellation], parce qu’il y a pour eux [la possibilité de] « se lever et faire ». Qu’est-ce que « se lever et faire » ? N’est-ce pas qu’on leur dit : « Levez-vous et rendez » ?
תנאי היא דתניא רבי נחמיה ורבי אליעזר בן יעקב פוטרין את המלוה ואת הערב מפני שיש בהן קום עשה מאי קום עשה לאו משום דאמרינן להו קומו אהדורו
Il en ressort que le premier Tanna estime qu’ils ne sont pas tenus de rendre ! — Non. Qu’est-ce que « se lever et faire » ? Déchirer le titre.
מכלל דתנא קמא סבר לאו בני אהדורי נינהו לא מאי קום עשה לקרוע שטרא
Que pense-t-il ? S’il pense qu’un titre destiné à être recouvré est considéré comme recouvré, voici qu’ils ont [déjà] commis leur transgression ; et si ce n’est pas considéré comme recouvré, voici qu’ils n’ont rien fait du tout !
מאי קסבר אי קסבר שטר העומד לגבות כגבוי דמי והא עבדו איסורייהו ואי לאו כגבוי דמי הא לא עבוד ולא כלום
— En fait, il pense qu’un titre destiné à être recouvré n’est pas considéré comme recouvré, et il nous apprend que la stipulation [de l’intérêt] est déjà quelque chose.
לעולם קסבר שטר העומד לגבות לאו כגבוי דמי והא קא משמע לן דשומא מילתא היא
Cela aussi est logique, car nous avons appris : Voici ceux qui transgressent un interdit : le prêteur, l’emprunteur, le garant et les témoins. On comprend que tous les autres ont commis un acte ; mais les témoins, qu’ont-ils fait ? N’est-ce donc pas qu’il faut en déduire que la stipulation est quelque chose ? Déduis-en.
הכי נמי מסתברא דתנן אלו עוברים בלא תעשה המלוה והלוה הערב והעדים בשלמא כולהו עבוד מעשה אלא עדים מאי עבוד אלא לאו שמע מינה דשומא מילתא היא ש"מ
Rav Safra dit : Tout ce que, selon leurs lois, on ferait sortir d’un emprunteur pour un prêteur, selon nos lois on le fait rendre du prêteur à l’emprunteur ; tout ce que, selon leurs lois, on ne ferait pas sortir d’un emprunteur pour un prêteur, selon nos lois on ne le fait pas rendre du prêteur à l’emprunteur.
אמר רב ספרא כל שאילו בדיניהם מוציאים מלוה למלוה בדינינו מחזירין ממלוה ללוה כל שאילו בדיניהם אין מוציאין מלוה למלוה בדינינו אין מחזירין ממלוה ללוה
Abayé dit à Rav Yossef : Est-ce une règle générale ? Voici [le prêt] d’une séa pour une séa : selon leurs lois, on fait sortir de l’emprunteur pour le prêteur, et selon nos lois on ne fait pas rendre du prêteur à l’emprunteur ! Il lui répondit : Chez eux, [la chose] lui est parvenue à titre de dépôt.
א"ל אביי לרב יוסף וכללא הוא והרי סאה בסאה דבדיניהם מוציאין מלוה למלוה ובדינינו אין מחזירין ממלוה ללוה אמר ליה אינהו בתורת פקדון אתא לידיה
Ravina dit à Rav Achi : Et voici le gage foncier sans déduction : selon leurs lois, on fait sortir de l’emprunteur pour le prêteur,
א"ל רבינא לרב אשי והרי משכנתא בלא נכייתא דבדיניהם מוציאין מלוה למלוה
Original : Bava Metzia 62a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.