et c’est dans le contexte du salarié qu’il est écrit.
ובעניינא דשכיר כתיב
Bava metsi’a 61b בבא מציעא
Structure du débat :Baraïta 1Question 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Vous ne volerez pas » (Lv 19, 11), que le Miséricordieux a écrit, à quoi me sert-il ? Pour ce qu’on a enseigné : « Tu ne voleras pas » (Lv 19, 11) : même pour taquiner ; « tu ne voleras pas » : même dans l’intention de payer le double.
(ויקרא יט, יא) לא תגנובו דכתב רחמנא למה לי לכדתניא (שמות כ, יב) לא תגנוב על מנת למיקט לא תגנוב על מנת לשלם תשלומי כפל
Rav Yeimar dit à Rav Achi : L’interdit que le Miséricordieux a écrit au sujet des poids, à quoi me sert-il ? Il lui répondit : Pour celui qui cache ses poids dans le sel. — Mais c’est un vol caractérisé ! — Pour qu’on le transgresse dès le moment de l’acte.
א"ל רב יימר לרב אשי לאו דכתב רחמנא במשקלות למה לי א"ל לטומן משקלותיו במלח היינו גזל מעליא הוא לעבור עליו משעת עשייה
Nos maîtres ont enseigné : « Vous ne commettrez pas d’iniquité dans le jugement, dans la mesure, dans le poids et dans la jauge » (Lv 19, 35). « Dans la mesure » : c’est l’arpentage du terrain, qu’il ne mesure pas pour l’un en été et pour l’autre en hiver ; « dans le poids » : qu’il ne cache pas ses poids dans le sel ; « et dans la jauge » : qu’il ne fasse pas mousser.
ת"ר (ויקרא יט, לה) לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה במדה זו מדידת קרקע שלא ימדוד לאחד בימות החמה ולאחד בימות הגשמים במשקל שלא יטמין משקלותיו במלח ובמשורה שלא ירתיח
Et n’est-ce pas un raisonnement a fortiori ? Si, pour la jauge, qui est un trente-[troisième] de log, la Torah s’est montrée exigeante, à plus forte raison pour le hin, le demi-hin, le tiers de hin, le quart de hin, le log, le demi-log et le quart de log !
והלא דברים ק"ו ומה משורה שהיא אחד משלשים (ושלשה) בלוג הקפידה עליו תורה ק"ו להין וחצי הין ושלישית ההין ורביעית ההין ולוג וחצי לוג ורביעית הלוג
Rava dit : Pourquoi le Miséricordieux a-t-il écrit la sortie d’Égypte pour l’usure, la sortie d’Égypte pour les tsitsit, et la sortie d’Égypte pour les poids ?
אמר רבא למה לי דכתב רחמנא יציאת מצרים ברבית יציאת מצרים גבי ציצית יציאת מצרים במשקלות
Le Saint, béni soit-Il, a dit : C’est Moi qui ai distingué en Égypte entre la goutte d’un premier-né et la goutte qui n’est pas d’un premier-né ; c’est Moi qui punirai celui qui attribue son argent à un non-Juif et le prête à un Israélite à intérêt, celui qui cache ses poids dans le sel, et celui qui attache [à ses tsitsit] de l’indigo végétal et dit que c’est du bleu azur.
אמר הקב"ה אני הוא שהבחנתי במצרים בין טפה של בכור לטפה שאינה של בכור אני הוא שעתיד ליפרע ממי שתולה מעותיו בנכרי ומלוה אותם לישראל ברבית וממי שטומן משקלותיו במלח וממי שתולה קלא אילן בבגדו ואומר תכלת הוא
Ravina arriva à Soura-sur-l’Euphrate. Rav ’Hanina de Soura-sur-l’Euphrate dit à Ravina : La sortie d’Égypte, que le Miséricordieux a écrite au sujet des reptiles, à quoi me sert-elle ? Il lui répondit : Le Saint, béni soit-Il, a dit : C’est Moi qui ai distingué entre la goutte d’un premier-né et la goutte qui n’est pas d’un premier-né ; c’est Moi qui punirai celui qui mélange des entrailles de poissons impurs avec des entrailles de poissons purs et les vend à un Israélite.
רבינא איקלע לסורא דפרת א"ל רב חנינא מסורא דפרת לרבינא יציאת מצרים דכתב רחמנא גבי שרצים למה לי א"ל אמר הקב"ה אני הוא שהבחנתי בין טפה של בכור לטפה שאינה של בכור אני עתיד ליפרע ממי שמערב קרבי דגים טמאין בקרבי דגים טהורין ומוכרן לישראל
Il lui dit : C’est « qui fait monter » qui me fait difficulté : pourquoi ici le Miséricordieux a-t-il écrit « qui fait monter » ?
אמר ליה אנא המעלה קא קשיא לי מאי שנא הכא המעלה דכתב רחמנא
Il lui répondit : Pour ce qu’on a enseigné dans l’école de Rabbi Yichmaël, car on a enseigné dans l’école de Rabbi Yichmaël : Le Saint, béni soit-Il, a dit : Si Je n’avais fait monter Israël d’Égypte que pour cette chose, qu’ils ne se rendent pas impurs par les reptiles, cela M’aurait suffi.
א"ל לכדתנא דבי רבי ישמעאל דתנא דבי רבי ישמעאל אמר הקב"ה אילמלא (לא) העליתי את ישראל ממצרים אלא בשביל דבר זה שאין מטמאין בשרצים דיי
Il lui dit : Leur récompense est-elle donc plus grande que [celle de l’abstention de] l’usure, des tsitsit et des poids ? Il lui répondit : Bien que leur récompense ne soit pas plus grande, ils sont plus répugnants à manger.
א"ל ומי נפיש אגרייהו טפי מרבית ומציצית וממשקלות א"ל אע"ג דלא נפיש אגרייהו טפי מאיסי למכלינהו:
« Et qu’est-ce que le tarbit ? Celui qui fait un profit sur des produits. Comment ? Il lui a acheté du blé à un dinar d’or », etc. Est-ce que tout ce que nous avons dit jusqu’ici n’est pas de l’usure ?
ואיזהו תרבית המרבה בפירות כיצד לקח הימנו חטים בדינר זהב וכו': אטו כל הני דאמרינן עד השתא לאו רבית הוא
Rabbi Abbahou dit : Jusqu’ici, c’est [l’usure] de la Torah ; à partir d’ici, c’est celle de leurs paroles. Et de même Rava dit : Jusqu’ici, c’est celle de la Torah ; à partir d’ici, c’est celle de leurs paroles.
א"ר אבהו עד כאן של תורה מכאן ואילך של דבריהם וכן אמר רבא עד כאן של תורה מכאן ואילך של דבריהם
Jusqu’ici, « le méchant prépare et le juste se vêt » (Jb 27, 17) ? Jusqu’ici, et pas au-delà ? Mais même [au-delà], « le méchant prépare et le juste se vêt » !
ע"כ (איוב כז, יז) יכין רשע וילבש צדיק עד כאן ותו לא אלא אפי' ע"כ יכין רשע וילבש צדיק
[Il faut dire :] Jusqu’ici, c’est l’usure fixée ; à partir d’ici, c’est la « poussière d’usure ».
ע"כ רבית קצוצה מכאן ואילך אבק רבית
Rabbi Elazar dit : L’usure fixée se récupère par les juges ; la poussière d’usure ne se récupère pas par les juges. Rabbi Yo’hanan dit : Même l’usure fixée ne se récupère pas par les juges.
א"ר אלעזר רבית קצוצה יוצאה בדיינין אבק רבית אינה יוצאה בדיינין רבי יוחנן אמר אפילו רבית קצוצה נמי אינה יוצאה בדיינין
Rabbi Yits’hak dit : Quelle est la raison de Rabbi Yo’hanan ? Le verset dit : « Il a prêté à nechekh et pris du tarbit ; vivrait-il ? Il ne vivra pas ; il a commis toutes ces abominations » (Ez 18, 13) : il a été livré à la mort, et non à la restitution. Rav Ada bar Ahava dit : Le verset dit : « Ne prends de lui ni nechekh ni tarbit, et crains ton Dieu » (Lv 25, 36) : il a été livré à la crainte, et non à la restitution.
א"ר יצחק מ"ט דרבי יוחנן דאמר קרא (יחזקאל יח, יג) בנשך נתן ותרבית לקח וחי לא יחיה את כל התועבות האלה עשה למיתה ניתן ולא להשבון רב אדא בר אהבה אמר אמר קרא (ויקרא כה, לו) אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך למורא ניתן ולא להשבון
Rava dit : Il l’entend du verset même : « Il mourra certainement, son sang sera sur lui » (Ez 18, 13) : ceux qui prêtent à intérêt ont été comparés à ceux qui versent le sang. De même que ceux qui versent le sang ne sont pas soumis à la restitution, de même ceux qui prêtent à intérêt ne sont pas soumis à la restitution.
רבא אמר מגופיה דקרא שמיע ליה (יחזקאל יח, יג) מות יומת דמיו בו יהיה הוקשו מלוי רבית לשופכי דמים מה שופכי דמים לא ניתנו להשבון אף מלוי רבית לא ניתנו להשבון
Rav Na’hman bar Yits’hak dit : Quelle est la raison de Rabbi Elazar ? Le verset dit :
אר"נ בר יצחק מ"ט דר"א דאמר קרא
Original : Bava Metzia 61b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.