dans la mesure de sa subsistance.
בכדי חייו
Bava metsi’a 71a בבא מציעא
Structure du débat :Baraïta 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Ravina dit : Ici, il s’agit de disciples des Sages. Quelle est la raison [de l’interdit] ? Les Sages ont décrété de peur qu’il n’apprenne de ses actions ; et puisqu’il est disciple des Sages, il n’apprendra pas de ses actions.
רבינא אמר הכא בתלמידי חכמים עסקינן טעמא מאי גזור רבנן שמא ילמוד ממעשיו וכיון דתלמיד חכם הוא לא ילמוד ממעשיו
Certains rapportent ce [propos] de Rav Houna à ce qu’a enseigné Rav Yossef : « Si tu prêtes de l’argent à mon peuple, au pauvre qui est avec toi » (Ex 22, 24) : [entre] mon peuple et un non-Juif, mon peuple a priorité ; un pauvre et un riche, le pauvre a priorité ; tes pauvres et les pauvres de ta ville, tes pauvres ont priorité ; les pauvres de ta ville et les pauvres d’une autre ville, les pauvres de ta ville ont priorité.
איכא דמתני לה להא דרב הונא אהא דתני רב יוסף (שמות כב, כד) אם כסף תלוה את עמי את העני עמך עמי ונכרי עמי קודם עני ועשיר עני קודם ענייך ועניי עירך ענייך קודמין עניי עירך ועניי עיר אחרת עניי עירך קודמין
Le maître a dit : « Mon peuple et un non-Juif, mon peuple a priorité. » C’est évident ! Rav Na’hman dit : Houna m’a dit : Cela n’a été nécessaire que [pour dire que c’est ainsi] même [si l’on prête] au non-Juif à intérêt et à l’Israélite gratuitement.
אמר מר עמי ונכרי עמי קודם פשיטא אמר רב נחמן אמר לי הונא לא נצרכא דאפילו לנכרי ברבית ולישראל בחנם
Il a été enseigné : Rabbi Yossé dit : Viens et vois l’aveuglement des prêteurs à intérêt. Un homme traite son prochain de méchant, et il s’en prend à sa vie ; or eux amènent des témoins, un scribe, une plume et de l’encre, écrivent et signent : « Untel a renié le Dieu d’Israël. »
תניא אמר ר' יוסי בא וראה סמיות עיניהם של מלוי ברבית אדם קורא לחבירו רשע יורד עמו לחייו והם מביאין עדים ולבלר וקולמוס ודיו וכותבין וחותמין פלוני זה כפר באלהי ישראל
Il a été enseigné : Rabbi Chimon ben Éléazar dit : Quiconque a de l’argent et le prête sans intérêt, l’Écriture dit de lui : « Il ne donne pas son argent à usure, il n’accepte pas de présent contre l’innocent ; qui fait cela ne chancellera jamais » (Ps 15, 5). Tu en apprends que quiconque prête à intérêt, ses biens chancellent. Or nous voyons que ceux qui ne prêtent pas à intérêt chancellent aussi ! Rabbi Éléazar dit : Ceux-ci chancellent et se relèvent, et ceux-là chancellent et ne se relèvent pas.
תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר כל מי שיש לו מעות ומלוה אותם שלא ברבית עליו הכתוב אומר (תהלים טו, ה) כספו לא נתן בנשך ושוחד על נקי לא לקח עושה אלה לא ימוט לעולם הא למדת שכל המלוה ברבית נכסיו מתמוטטין והא קא חזינן דלא מוזפי ברבית וקא מתמוטטין אמר רבי אלעזר הללו מתמוטטין ועולין והללו מתמוטטין ואינן עולין
« Pourquoi regardes-tu les perfides, te tais-tu quand le méchant engloutit un plus juste que lui ? » (Ha 1, 13). Rav Houna dit : Un plus juste que lui, il l’engloutit ; un juste parfait, il ne l’engloutit pas.
(חבקוק א, יג) למה תביט בוגדים תחריש כבלע רשע צדיק ממנו אמר רב הונא צדיק ממנו בולע צדיק גמור אינו בולע
Il a été enseigné : Rabbi dit : Le converti juste mentionné à propos de la vente, et le résident étranger mentionné à propos de l’intérêt, je ne sais pas ce qu’ils sont.
תניא רבי אומר גר צדק האמור לענין מכירה וגר תושב האמור לענין רבית איני יודע מה הוא
Le converti juste mentionné à propos de la vente, car il est écrit : « Si ton frère s’appauvrit auprès de toi et se vend à toi » (Lv 25, 39) — non pas à toi, mais à un converti, ainsi qu’il est dit : « à un étranger » (Lv 25, 47).
גר צדק האמור לענין מכירה דכתיב (ויקרא כה, לט) וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך ולא לך אלא לגר שנא' (ויקרא כה, מז) לגר
et non à un converti juste, mais à un résident étranger, ainsi qu’il est dit : « à un étranger résident » (Lv 25, 47). « À la famille d’un étranger » : c’est le non-Juif. Quand il dit « ou à un rejeton », c’est celui qui est vendu au culte idolâtre lui-même.
ולא לגר צדק אלא לגר תושב שנא' (ויקרא כה, מז) לגר תושב משפחת גר זה הנכרי כשהוא אומר או לעקר זה הנמכר לעבודת כוכבים עצמה
Le maître a dit : « Non à toi, mais à un converti, ainsi qu’il est dit : à un étranger. » Est-ce à dire qu’un converti acquiert un esclave hébreu ? Or on oppose : Le converti ne peut être acquis comme esclave hébreu, et une femme et un converti n’acquièrent pas d’esclave hébreu.
אמר מר ולא לך אלא לגר שנא' לגר למימרא דגר קני עבד עברי ורמינהי אין הגר נקנה בעבד עברי ואין אשה וגר קונין עבד עברי
Le converti ne peut être acquis comme esclave hébreu : il faut [pouvoir appliquer] « et il retournera à sa famille » (Lv 25, 41), et ici il n’y en a pas. Et une femme et un converti n’acquièrent pas d’esclave hébreu : pour une femme, ce n’est pas convenable ; pour un converti aussi, nous avons une tradition : celui qui transmet [son esclave à ses héritiers] acquiert, celui qui ne le transmet pas n’acquiert pas.
גר לא נקנה בעבד עברי (ויקרא כה, מא) ושב אל משפחתו בעינן והא ליכא ואין אשה וגר קונין עבד עברי אשה לאו אורח ארעא גר נמי גמירי דמקני קני דלא מקני לא קני
Rav Na’hman bar Yits’hak dit : Il n’acquiert pas [un esclave hébreu] dont le statut serait comme [chez] un Israélite, mais il en acquiert un dont le statut est comme [chez] un non-Juif.
אמר רב נחמן בר יצחק אינו קונה ודינו כישראל אבל קונה ודינו כנכרי
Car il a été enseigné : Celui dont l’oreille a été percée et celui qui a été vendu à un non-Juif ne servent ni le fils ni la fille [du maître].
דתניא הנרצע והנמכר לנכרי אינו עובד לא את הבן ולא את הבת
Le maître a dit : « Une femme et un converti n’acquièrent pas d’esclave hébreu. » Dirons-nous que ce n’est pas selon Rabban Chimon ben Gamliel ? Car il a été enseigné : Une femme acquiert des servantes mais n’acquiert pas d’esclaves ; Rabban Chimon ben Gamliel dit : Elle acquiert aussi des esclaves. — Tu peux même dire [que c’est selon] Rabban Chimon ben Gamliel, et il n’y a pas de difficulté : ici, il s’agit d’un esclave hébreu ; là, d’un esclave cananéen.
אמר מר ואין אשה וגר קונין עבד עברי נימא דלא כרבן שמעון בן גמליאל דתניא אשה קונה את השפחות ואינה קונה את העבדים רבן שמעון בן גמליאל אומר אף קונה את העבדים אפילו תימא רבן שמעון בן גמליאל ולא קשיא כאן בעבד עברי כאן בעבד כנעני
L’esclave hébreu se montre discret avec elle ; l’esclave cananéen est dévergondé avec elle [et elle s’en garde].
עבד עברי צניע לה עבד כנעני פריץ לה
Mais ce qu’a enseigné Rav Yossef : « Une veuve ne doit pas élever de chien ni héberger d’étudiant chez elle » — cela se comprend pour l’étudiant, qui est discret avec elle ; mais le chien, puisqu’il s’attache à ses pas, elle aurait peur [d’être découverte] ! — On dira : puisque, quand elle lui jette un morceau de viande, il la suit, les gens diront : c’est à cause du morceau de viande qu’elle lui jette qu’il la suit.
אלא הא דתני רב יוסף ארמלתא לא תרבי כלבא ולא תשרי בר בי רב באושפיזא בשלמא בר בי רב צניע לה אלא כלבא כיון דמסריך בה מירתתא אמרי כיון דכי שדיא ליה אומצא מסריך בתרה אמרי אינשי משום אומצא דשדיא ליה הוא דמסריך
Le résident étranger mentionné à propos de l’intérêt, qu’est-ce ? Car il est écrit : « Si ton frère s’appauvrit et que sa main chancelle auprès de toi, tu le soutiendras, étranger et résident, et il vivra avec toi. Ne prends de lui ni usure ni intérêt, crains ton Dieu, et que ton frère vive avec toi » (Lv 25, 35-36). Or on oppose : « On leur emprunte et on leur prête à intérêt ; de même pour le résident étranger. »
גר תושב האמור לענין רבית מאי היא דכתיב (ויקרא כה, לה) וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך ורמינהי לוין מהן ומלוין אותן ברבית וכן בגר תושב
Rav Na’hman bar Yits’hak dit : Est-il écrit « ne prends pas d’eux » ? Il est écrit « de lui » : d’un Israélite.
אמר רב נחמן בר יצחק מי כתיב אל תקח מאתם מאתו כתיב מישראל
Les Sages ont enseigné : « Ne prends de lui ni usure ni intérêt » — mais tu peux te porter garant pour lui.
תנו רבנן אל תקח מאתו נשך ותרבית אבל אתה נעשה לו ערב
Original : Bava Metzia 71a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.