Structure du débat :Baraïta 1Question 4Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Mais s’il a emprunté la vache et ensuite a emprunté le propriétaire ou l’a loué, et qu’elle meurt, il est tenu [de payer], car il est dit : « Son propriétaire n’étant pas avec lui, il devra payer » (Ex 22, 13).
אבל שאל את הפרה ואחר כך שאל את הבעלים או שכרן ומתה חייב שנאמר (שמות כב, יג) בעליו אין עמו שלם ישלם:
GUEMARA: Puisque la fin enseigne « et ensuite a emprunté la vache », il en ressort que le début, qui enseigne « avec elle », [signifie] réellement avec elle. Réellement avec elle, comment le trouver ? La vache [s’acquiert] par le tirage, et le propriétaire par la parole !
גמ׳ מדקתני סיפא ואחר כך שאל את הפרה מכלל דרישא דקתני עמה עמה ממש עמה ממש מי משכחת לה פרה במשיכה ובעלים באמירה
Si tu veux, dis : par exemple, si la vache se trouvait dans la cour de l’emprunteur, de sorte qu’il n’y manque pas de tirage. Si tu veux, dis : s’il lui a dit : Toi-même, tu ne seras emprunté qu’au moment du tirage de ta vache.
איבעית אימא כגון דקיימא פרה בחצרו דשואל דלא מחסרא משיכה איבעית אימא דאמר ליה את גופך לא תשאל עד שעת משיכת פרתך
Le gardien gratuit prête serment pour tout, et l’emprunteur paie tout ; le gardien salarié et le locataire prêtent serment pour [la bête] brisée, capturée ou morte, et paient la perte et le vol.
שומר חנם נשבע על הכל והשואל משלם את הכל נושא שכר והשוכר נשבעין על השבורה ועל השבויה ועל המתה ומשלמים את האבידה ואת הגניבה
D’où le sait-on ? Car les Sages ont enseigné : La première section a été dite du gardien gratuit, la deuxième du gardien salarié, la troisième de l’emprunteur.
מנא ה"מ דתנו רבנן פרשה ראשונה נאמרה בש"ח שניה בשומר שכר שלישית בשואל
Passe encore que la troisième [concerne] l’emprunteur, c’est explicite : « Et si quelqu’un emprunte à son prochain et [que la bête] se brise ou meure, son propriétaire n’étant pas avec lui, il devra payer » (Ex 22, 13). Mais [que] la première [concerne] le gardien gratuit et la deuxième le gardien salarié, j’inverserais !
בשלמא שלישית בשואל מפורש (שמות כב, יג) וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת בעליו אין עמו שלם ישלם אלא ראשונה בשומר חנם שניה בשומר שכר איפוך אנא
Il est logique [que] la deuxième [concerne] le gardien salarié, car il est tenu [de payer] pour le vol et la perte. — Au contraire, la première [concernerait] le gardien salarié, car il paie le double paiement lorsqu’il allègue [faussement] un vol !
מסתברא שניה בשומר שכר שכן חייב בגניבה ואבידה אדרבה ראשונה בשומר שכר שכן משלם תשלומי כפל בטוען טענת גנב
« Et l’emprunteur a tout le profit » ? Mais [la bête] n’a-t-elle pas besoin de nourriture ? — Elle se trouve dans un marais. — Mais n’a-t-elle pas besoin de garde ? — Par le gardien de la ville. Et si tu veux, dis : ne dis pas « il a tout le profit », mais dis « il a la plus grande part du profit ». Et si tu veux, dis : [il s’agit] de l’emprunt d’objets.
והשואל כל הנאה שלו והא בעיא מזוני דקיימא באגם והא בעיא נטירה בנטר מתא ואיבעית אימא לא תימא כל הנאה שלו אלא אימא רוב הנאה שלו ואיבעית אימא בשאילת כלים
Passe encore pour le vol, car il est écrit : « Mais si elle lui a été volée, il paiera au propriétaire » (Ex 22, 11). Mais la perte, d’où l’avons-nous ? Car il est enseigné : « Si elle lui a été volée » : je n’ai que le vol ; la perte, d’où ? C’est pourquoi il est dit : « si volée elle est volée », de quelque manière que ce soit.
בשלמא גניבה דכתיב (שמות כב, יא) אם גנוב יגנב מעמו ישלם לבעליו אלא אבידה מנא לן דתניא אם גנוב יגנב אין לי אלא גניבה אבידה מנין ת"ל אם גנוב יגנב מכל מקום
Cela va bien pour celui qui dit : nous ne disons pas que la Torah a parlé selon le langage des hommes ; mais pour celui qui dit : nous disons que la Torah a parlé selon le langage des hommes, que peut-on dire ?
הניחא למאן דאמר לא אמרינן דברה תורה כלשון בני אדם אלא למאן דאמר אמרינן דברה תורה כלשון בני אדם מאי איכא למימר
On dit en Occident : [C’est] un raisonnement a fortiori : si pour le vol, qui est proche de la force majeure, il paie, pour la perte, qui est proche de la négligence, à plus forte raison !
אמרי במערבא קל וחומר ומה גניבה שקרובה לאונס משלם אבידה שקרובה לפשיעה לא כל שכן
« Et l’emprunteur paie tout » : passe encore pour [la bête] brisée et morte, car il est écrit : « Et si quelqu’un emprunte à son prochain et [que la bête] se brise ou meure » (Ex 22, 13). Mais [la bête] capturée, chez l’emprunteur, d’où l’avons-nous ?
והשואל משלם את הכל בשלמא שבורה ומתה דכתיב (שמות כב, יג) וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת אלא שבויה בשואל מנא לן
Et si tu dis : apprenons-le de [la bête] brisée et morte, [on objectera :] qu’y a-t-il de propre à [la bête] brisée et morte ? C’est une force majeure à laquelle on s’attend. Diras-tu [de même] de [la bête] capturée, qui est une force majeure à laquelle on ne s’attend pas ?
וכי תימא נילף משבורה ומתה מה לשבורה ומתה שכן אונסא דסליק אדעתא הוא תאמר בשבויה שכן אונסא דלא סליק אדעתא הוא
Mais [plutôt] : il a été dit « brisée et morte » à propos de l’emprunteur, et il a été dit « brisée et morte » à propos du gardien salarié ; de même que là-bas, [la bête] capturée l’accompagne, de même ici, [la bête] capturée l’accompagne.
אלא נאמרה שבורה ומתה בשואל ונאמרה שבורה ומתה בשומר שכר מה להלן שבויה עמו אף כאן שבויה עמו
On peut réfuter : qu’y a-t-il de propre au gardien salarié ? C’est pour exempter. Diras-tu [de même] de l’emprunteur, [où c’est] pour rendre passible ?
איכא למיפרך מה לשומר שכר שכן לפטור תאמר בשואל שכן לחיוב
Ce « ou », il en a besoin pour séparer, car il aurait pu te venir à l’esprit : il n’est passible que lorsqu’elle se brise et meurt ; il nous apprend [donc le contraire].
האי או מיבעיא ליה לחלק דסד"א עד דמיתברא ומתה לא מחייב קמ"ל
Car il est enseigné : « Quiconque maudit son père et sa mère » (Lv 20, 9) : je n’ai que son père et sa mère ; son père sans sa mère, sa mère sans son père, d’où ? C’est pourquoi il est dit : « son père et sa mère il a maudit » : il a maudit son père, il a maudit sa mère. Ce sont les paroles de Rabbi Yochiya.
דתניא (ויקרא כ, ט) איש אשר יקלל את אביו ואת אמו אין לי אלא אביו ואמו אביו בלא אמו אמו בלא אביו מנין ת"ל אביו ואמו קלל אביו קלל אמו קלל דברי רבי יאשיה
Rabbi Yonatan dit : Cela s’entend des deux ensemble et cela s’entend de chacun séparément,
רבי יונתן אומר משמע שניהם כאחד ומשמע אחד בפני עצמו
Original : Bava Metzia 94b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.