Rava pense comme Rabbi Yonatan et explique les versets selon Rabbi Yonatan, car il est enseigné : « Si son propriétaire est avec lui, il ne paiera pas » (Ex 22, 14) : cela s’entend [du cas] où il est [présent] aux deux [moments], et cela s’entend aussi [du cas] où, s’il est [présent] à l’un et non à l’autre, il est exempt.
רבא סבר לה כרבי יונתן ומתרץ לקראי כרבי יונתן דתני' (שמות כב, יד) אם בעליו עמו לא ישלם משמע דאיתיה בתרוייהו ומשמע נמי דכי איתיה בחדא וליתיה בחדא פטור
Et il est écrit : « Son propriétaire n’étant pas avec lui, il devra payer » : cela s’entend [du cas] où il n’est [présent] à aucun des deux, et cela s’entend aussi [du cas] où, s’il est [présent] à l’un et non à l’autre, il est passible.
וכתיב בעליו אין עמו שלם ישלם משמע דליתיה בתרוייהו משמע נמי דכי איתיה בחדא וליתיה בחדא חייב
[C’est] pour te dire : s’il était avec lui au moment de l’emprunt, il n’est pas nécessaire qu’il soit avec lui au moment où [la bête] se brise ou meurt ; s’il était avec lui au moment où [la bête] se brise ou meurt, il faut qu’il ait été avec lui au moment de l’emprunt.
לומר לך היה עמו בשעת שאלה אין צריך להיות עמו בשעת שבורה ומתה היה עמו בשעת שבורה ומתה צריך להיות עמו בשעת שאלה
S’il n’y avait pas l’emprunt, que ferait [le moment où la bête] se brise ou meurt ? Et s’il n’y avait pas [le moment où la bête] se brise ou meurt, que ferait l’emprunt ? — Même ainsi, l’emprunt est plus important, car il est [dès lors] tenu de la nourrir.
אי לא שאלה שבורה ומתה מאי עביד ואי לאו שבורה ומתה שאלה מאי עביד אפילו הכי שאלה עדיפא שכן חייב במזונותיה
Rav Achi a dit : Le verset dit : « Et si quelqu’un emprunte à son prochain » (Ex 22, 13), et son prochain n’est pas avec lui, « il devra payer » ; donc, si son prochain est avec lui, il est exempt.
רב אשי אמר קרא (שמות כב, יג) וכי ישאל איש מעם רעהו ולא רעהו עמו שלם ישלם הא רעהו עמו פטור
S’il en est ainsi, à quoi me servent « son propriétaire n’étant pas avec lui » et « si son propriétaire est avec lui » ? Sans eux, j’aurais dit que c’est là [simplement] la façon de parler du verset.
אי הכי בעליו אין עמו ואם בעליו עמו למה לי אי לאו הנך הוה אמינא האי אורחיה דקרא הוא
Rami bar ’Hama demanda : S’il l’a empruntée pour la faire saillir, qu’en est-il ? Faut-il [un emprunt] comme les gens empruntent, et pour cela les gens n’empruntent pas ; ou peut-être, quelle est la raison ? À cause du profit, et ici aussi il en a du profit ?
בעי רמי בר חמא שאלה לרבעה מהו כדשיילי אינשי בעינן ולהכי לא שיילי אינשי או דלמא טעמא מאי משום הנאה והאי נמי הא אית ליה הנאה
S’il l’a empruntée pour la montrer, qu’en est-il ? Faut-il [qu’il y ait] une valeur pécuniaire, et il y en a une ; ou peut-être faut-il une valeur pécuniaire dont il tire profit, et il n’y en a pas ?
שאלה ליראות בה מהו ממונא בעינן והאיכא או דלמא ממונא דאית ליה הנאה מיניה בעינן וליכא
S’il l’a empruntée pour faire avec elle [un travail valant] moins d’une prouta, qu’en est-il ? Faut-il une valeur pécuniaire, et il y en a une ; ou peut-être tout ce qui est moins d’une prouta n’est-il rien ?
שאלה לעשות בה פחות מפרוטה מהו ממונא בעינן ואיכא או דלמא כל פחות מפרוטה לא כלום היא
S’il a emprunté deux vaches pour faire avec elles [un travail valant] une prouta, qu’en est-il ? Dirons-nous : va d’après l’emprunteur et le prêteur, et il y a [une prouta] ; ou peut-être : va d’après les vaches, et pour chacune il n’y a pas de valeur pécuniaire ?
שאל שתי פרות לעשות בהן פרוטה מהו מי אמרינן זיל בתר שואל ומשאיל ואיכא או דלמא זיל בתר פרות וכל חדא וחדא ליכא ממונא
S’il a emprunté à des associés et que l’un d’eux s’est mis à son service, qu’en est-il ? Faut-il que le propriétaire de l’ensemble [soit avec lui], et ce n’est pas le cas ; ou peut-être, pour la moitié qui lui appartient du moins, est-il exempt ?
שאל משותפין ונשאל לו אחד מהן מהו כולו בעליו בעינן והא ליכא או דלמא מההוא פלגא דידיה מיהא מיפטר
Des associés qui ont emprunté, et [le propriétaire] s’est mis au service de l’un d’eux, qu’en est-il ? Faut-il que l’emprunteur de l’ensemble [ait le propriétaire avec lui], et ce n’est pas le cas ; ou peut-être, pour la moitié de celui qui a emprunté [le propriétaire], du moins, est-il exempt ?
שותפין ששאלו ונשאל לאחד מהן מהו כולו שואל בעינן וליכא או דלמא בההיא פלגא דשיילי מיהת מיפטר
S’il a emprunté à une femme et que le mari s’est mis à son service, [ou] une femme qui a emprunté et [le propriétaire] s’est mis au service du mari, qu’en est-il ? L’acquisition des fruits est-elle comme l’acquisition du fonds, ou non ?
שאל מהאשה ונשאל בעלה אשה ששאלה ונשאל לבעל מהו קנין פירות כקנין גוף דמי או לא
Ravina dit à Rav Achi : Celui qui dit à son mandataire : « Va te mettre au service [de l’emprunteur] avec ma vache », qu’en est-il ? Faut-il réellement le propriétaire, et ce n’est pas le cas ; ou peut-être le mandataire d’un homme est-il comme lui-même, et c’est le cas ?
אמר ליה רבינא לרב אשי האומר לשלוחו צא והשאל לי עם פרתי מהו בעליו ממש בעינא וליכא או דלמא שלוחו של אדם כמותו ואיכא
Le mari fait l’objet de la controverse de Rabbi Yo’hanan et de Rech Lakich, car il a été dit : Celui qui vend son champ à son prochain pour [la jouissance de] ses fruits, Rabbi Yo’hanan dit : il apporte [les prémices] et récite [la déclaration] ; Rech Lakich dit : il apporte et ne récite pas.
בעל פלוגתא דר' יוחנן ור"ל דאיתמר המוכר שדהו לחבירו לפירות ר' יוחנן אומר מביא וקורא ריש לקיש אומר מביא ואינו קורא
Rabbi Yo’hanan dit qu’il apporte et récite : l’acquisition des fruits est comme l’acquisition du fonds ; et Rech Lakich dit qu’il apporte et ne récite pas : l’acquisition des fruits n’est pas comme l’acquisition du fonds.
ר' יוחנן אומר מביא וקורא קנין פירות כקנין הגוף דמי וריש לקיש אומר מביא ואינו קורא קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי
Le mandataire fait l’objet de la controverse de Rabbi Yonatan et de Rabbi Yochiya, car il est enseigné : Celui qui dit à un intendant : « Tous les vœux que ma femme fera d’ici à ce que je revienne de tel endroit, annule-les-lui », et il les lui a annulés, on pourrait croire qu’ils sont annulés ; c’est pourquoi il est dit : « Son mari les confirmera et son mari les annulera » (Nb 30, 14). Ce sont les paroles de Rabbi Yochiya. Rabbi Yonatan dit : Nous trouvons partout que le mandataire d’un homme est comme lui-même.
שליח פלוגתא דר' יונתן ור' יאשיה דתניא האומר לאפוטרופוס כל נדרים שתהא אשתי נודרת מכאן עד שאבא ממקום פלוני הפר לה והפיר לה יכול יהו מופרין ת"ל (במדבר ל, יד) אישה יקימנו ואישה יפרנו דברי ר' יאשיה ר' יונתן אומר מצינו בכל מקום ששלוחו של אדם כמותו
Rav ’Ilich dit à Rava : Celui qui dit à son esclave : « Va te mettre au service [de l’emprunteur] avec ma vache », qu’en est-il ? La question se pose selon celui qui dit que le mandataire d’un homme est comme lui-même, et elle se pose selon celui qui dit que le mandataire d’un homme n’est pas comme lui-même.
א"ל רב עיליש לרבא האומר לעבדו צא והשאל עם פרתי מהו תיבעי למ"ד שלוחו של אדם כמותו תיבעי למאן דאמר שלוחו של אדם אינו כמותו
Elle se pose selon celui qui dit que le mandataire d’un homme est comme lui-même : cela vaut pour le mandataire, qui est astreint aux commandements, mais pas pour l’esclave, qui n’est pas astreint aux commandements ; ou peut-être, même selon celui qui dit que le mandataire d’un homme n’est pas comme lui-même, cela vaut pour le mandataire, mais l’esclave — la main de l’esclave est comme la main de son maître ?
תיבעי למ"ד שלוחו של אדם כמותו הני מילי שליח דבר מצוה הוא אבל עבד דלאו בר מצוה לא או דלמא אפי' למ"ד אין שלוחו של אדם כמותו ה"מ שליח אבל עבד יד עבד כיד רבו דמיא
Rami bar ’Hama demanda : Le mari, à l’égard des biens de sa femme,
בעי רמי בר חמא בעל בנכסי אשתו
Original : Bava Metzia 96a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.