Ici, de quoi traitons-nous ? Du cas où il l’a abattu pour s’exercer, et [cela relève de] la discussion entre Nimos et Rabbi Eliézer.
הכא במאי עסקינן כגון ששחטו להתלמד בו ובפלוגתא דנימוס ור' אליעזר
Bekhorot 10b בכורות
Structure du débat :Question 4Objection 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Car il a été enseigné : Rabbi Yossé dit : Nimos, frère de Rabbi Yehochoua le Grisier, m’a raconté : celui qui abat un corbeau pour s’exercer, son sang rend apte [à l’impureté]. Rabbi Eliézer dit : le sang de l’abattage rend toujours apte.
דתניא אמר ר' יוסי סח לי נימוס אחיו של ר' יהושע הגרסי שהשוחט את העורב להתלמד בו דמו מכשיר ר' אליעזר אומר דם שחיטה לעולם מכשיר
Rabbi Eliézer, c’est [la même chose que] le premier Tanna ! N’est-ce donc pas [la question de savoir si] son interdiction tient lieu d’intention qui les sépare ?
רבי אליעזר היינו תנא קמא אלא לאו איסורו חישובו איכא בינייהו
Le premier Tanna pense : son sang rend apte d’autres [aliments], mais pour lui-même il faut une intention.
תנא קמא סבר דמו מכשיר לעלמא אבל לגופיה בעי מחשבה
Et Rabbi Eliézer vient dire : le sang de l’abattage rend toujours apte, et même pour lui-même il ne faut pas d’intention.
ואתא רבי אליעזר למימר דם שחיטה לעולם מכשיר ואפי' לגופיה נמי לא בעי מחשבה
D’où [le sais-tu] ? Peut-être la raison de Rabbi Eliézer là-bas est-elle que le corbeau est différent, puisqu’il a des signes de pureté !
ממאי דילמא טעמא דר' אליעזר התם דשאני עורב הואיל ויש בו סימני טהרה
Et d’où savons-nous que les signes de pureté sont déterminants ? De ce qui est enseigné à ce sujet : Rabbi Chimon dit : quelle en est la raison ? Puisqu’il a des signes de pureté.
ומנלן דסימני טהרה מילתא היא דקתני עלה דההיא א"ר שמעון מה טעם הואיל ויש בו סימני טהרה
Et si tu dis : si c’est à cause des signes de pureté, pourquoi préciser « pour s’exercer » ? Même [s’il l’a abattu] machinalement ! – En effet ; et [s’il le précise,] c’est à cause de Nimos.
וכי תימא אי משום סימני טהרה מאי איריא להתלמד אפי' להתעסק נמי אין הכי נמי ומשום נימוס
Il lui objecta : s’il n’a pas voulu le racheter, il lui brise la nuque par derrière avec un couperet et l’enterre ; et il est interdit au profit. Paroles de Rabbi Yehouda. Et Rabbi Chimon le permet.
איתיביה לא רצה לפדותו עורפו בקופיץ מאחוריו וקוברו ואסור בהנאה דברי רבי יהודה ורבי שמעון מתיר
Dis : et de son vivant, il est interdit au profit ; et Rabbi Chimon le permet.
אימא ומחיים אסור בהנאה ור"ש מתיר
Mais du fait que la fin [parle] de son vivant, le début ne [parle] pas de son vivant !
והא מדסיפא מחיים הוי רישא לאו מחיים
Car il est enseigné à la fin : il ne le fera pas mourir ni avec un roseau, ni avec une faucille, ni avec une hache, ni avec une scie, et il ne le fera pas entrer dans une chambre en fermant la porte devant lui pour qu’il meure ; et il est interdit à la tonte et au travail. Paroles de Rabbi Yehouda. Et Rabbi Chimon le permet.
דקתני סיפא לא ימיתנו לא בקנה ולא במגל ולא בקרדום ולא במגירה ולא יכניסנו לחדר וינעול דלת לפניו בשביל שימות ואסור בגיזה ועבודה דברי רבי יהודה ורבי שמעון מתיר
Le début et la fin [parlent] de son vivant : le début, du profit de sa valeur ; la fin, du profit de son corps.
רישא וסיפא מחיים רישא בהנאת דמיו סיפא בהנאת גופו
Et c’est nécessaire : car s’il avait enseigné [seulement] le profit de sa valeur, [j’aurais dit :] c’est en cela que Rabbi Chimon permet, mais pour le profit de son corps, dis qu’il reconnaît [l’avis de] Rabbi Yehouda ; et s’il avait enseigné [seulement] le profit de son corps, [j’aurais dit :] c’est en cela que Rabbi Yehouda interdit, mais pour le profit de sa valeur, dis qu’il reconnaît [l’avis de] Rabbi Chimon. C’est nécessaire.
וצריכא דאי תנא הנאת דמיו בההוא קא שרי רבי שמעון אבל בהנאת גופו אימא מודה ליה לרבי יהודה ואי תנא בהנאת גופו בההיא קאסר רבי יהודה אבל בהנאת דמיו אימא מודה לרבי שמעון צריכא
Et ainsi Rav Na’hman a dit au nom de Rabba bar Avouha : Rabbi Chimon reconnaît qu’après qu’on lui a brisé la nuque, il est interdit.
וכן אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה מודה רבי שמעון לאחר עריפה שהוא אסור
Et Rav Na’hman dit : d’où le dis-je ? Car il a été enseigné : « Et tu lui briseras la nuque » (Ex 13, 13) : il est dit ici « briser la nuque » et il est dit ailleurs « briser la nuque » : de même qu’ailleurs c’est interdit, de même ici c’est interdit.
ואמר רב נחמן מנא אמינא לה דתניא (שמות יג, יג) וערפתו נאמר כאן עריפה ונאמר להלן עריפה מה להלן אסור אף כאן אסור
De qui est-ce ? Si l’on dit Rabbi Yehouda, de son vivant il est déjà interdit ! N’est-ce donc pas Rabbi Chimon ?
מני אילימא רבי יהודה מחיים מיסר אסור אלא לאו רבי שמעון היא
Rav Chéchet lui dit : Safra, ton collègue, l’a expliqué : en réalité, c’est Rabbi Yehouda, et c’était nécessaire : on aurait pu penser que briser la nuque tient la place du rachat ; de même que le rachat rend permis, de même briser la nuque rend permis. Il nous apprend [que non].
א"ל רב ששת ספרא חבריך תרגומה לעולם רבי יהודה ואיצטריך סלקא דעתך אמינא עריפה במקום פדייה עומדת מה פדייה מתרת אף עריפה מתרת קמ"ל
Rav Na’hman dit : d’où le dis-je ? De ce qu’a enseigné Lévi : il a fait perdre son bien au cohen, c’est pourquoi son bien à lui sera perdu.
אמר רב נחמן מנא אמינא לה מדתני לוי הוא הפסיד ממונו של כהן לפיכך יופסד ממונו
De qui est-ce ? Si l’on dit Rabbi Yehouda, il est déjà perdu ! N’est-ce donc pas Rabbi Chimon ?
מני אילימא רבי יהודה הא מיפסד וקאי אלא לאו רבי שמעון היא
Si tu veux, dis : Rabbi Yehouda ; et si tu veux, dis : Rabbi Chimon.
איבעית אימא רבי יהודה ואיבעית אימא רבי שמעון
Si tu veux, dis Rabbi Yehouda : pour la perte de ce qu’il y a entre les deux.
איבעית אימא רבי יהודה אפסידא דביני ביני
Et si tu veux, dis Rabbi Chimon : pour la dépréciation due à la mort.
ואיבעית אימא רבי שמעון לפחת מיתה
Et ainsi Rech Lakich a dit : Rabbi Chimon reconnaît qu’après qu’on lui a brisé la nuque, il est interdit. Et Rabbi Yo’hanan – et certains disent Rabbi Éléazar – a dit : c’est encore l’objet de la discussion.
וכן אמר ריש לקיש מודה רבי שמעון לאחר עריפה שהוא אסור ורבי יוחנן ואי תימא רבי אלעזר אמר עדיין היא מחלוקת
Certains rattachent cette [parole] de Rav Na’hman à ceci : celui qui consacre [une femme] avec un premier-né d’âne, elle n’est pas consacrée. Dirons-nous que la Michna n’est pas selon Rabbi Chimon ? Rav Na’hman dit au nom de Rabba bar Avouha : [il s’agit d’un premier-né] après qu’on lui a brisé la nuque, et c’est l’avis de tous.
איכא דמתני לה להא דרב נחמן אהא המקדש בפטר חמור אינה מקודשת לימא מתני' דלא כרבי שמעון אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לאחר עריפה ודברי הכל
Certains disent : celle-ci, de qui est-elle ? Ni de Rabbi Yehouda ni de Rabbi Chimon. Si c’est Rabbi Chimon, qu’elle soit consacrée par le tout ; si c’est Rabbi Yehouda, qu’elle soit consacrée par ce qu’il y a entre les deux !
איכא דאמרי הא מני לא רבי יהודה ולא רבי שמעון אי רבי שמעון תיקדש בכוליה אי רבי יהודה תיקדש בהך דביני ביני
Rabba bar Avouha dit au nom de Rav : en réalité, c’est Rabbi Yehouda, dans le cas où [l’âne] ne vaut qu’un sicle, et il pense comme Rabbi Yossé bar Yehouda, car il a été enseigné : « tu rachèteras » (Ex 13, 13), « tu rachèteras » (Ex 34, 20) : tu rachèteras immédiatement ; tu rachèteras avec n’importe quelle [valeur]. Rabbi Yossé bar Yehouda dit : il n’y a pas de rachat à moins d’un sicle.
אמר רבה בר אבוה אמר רב לעולם רבי יהודה וכגון שאינו שוה אלא שקל וסבר לה כרבי יוסי בר יהודה דתניא (שמות יג יג) תפדה (שמות לד כ) תפדה [תפדה] מיד תפדה כל שהוא רבי יוסי בר יהודה אומר אין פדייה פחותה משקל
Le maître a dit : « tu rachèteras », « tu rachèteras » : tu rachèteras immédiatement ; tu rachèteras avec n’importe quelle [valeur]. C’est évident !
אמר מר תפדה תפדה [תפדה] מיד תפדה כל שהוא פשיטא
C’était nécessaire : on aurait pu penser, puisqu’il est comparé au premier-né de l’homme, que de même que le premier-né de l’homme [est racheté] après trente [jours et pour] cinq [sela], celui-ci aussi après trente [jours et pour] cinq [sela].
איצטריך סד"א הואיל ואיתקש לבכור אדם מה בכור אדם אחר שלשים וחמש האי נמי אחר שלשים וחמש
Il nous apprend : « tu rachèteras » immédiatement ; « tu rachèteras » avec n’importe quelle [valeur].
קמ"ל תפדה מיד תפדה כל שהוא
Rabbi Yossé bar Yehouda dit : il n’y a pas de rachat à moins d’un sicle. De toute façon : s’il le compare au premier-né de l’homme, il faudrait cinq [sela] ; et s’il ne le compare pas, d’où tient-il le sicle ?
רבי יוסי בר יהודה אומר אין פדייה פחותה משקל ממה נפשך אי מקיש לבכור אדם חמש ליבעי ואי לא מקיש שקל מנא ליה
En réalité, il ne le compare pas. Rava dit : le verset dit : « Et toute estimation sera selon le sicle du sanctuaire » (Lv 27, 25) : toutes les estimations que tu fais ne seront pas inférieures à un sicle.
לעולם לא מקיש אמר רבא אמר קרא (ויקרא כז, כה) וכל ערכך יהיה בשקל הקדש כל ערכין שאתה מעריך לא יהו פחותין משקל
Et les Rabbanan ? Celui-là
ורבנן ההוא
Original : Bekhorot 10b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.