Structure du débat :Michna 1Objection 3Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
MICHNA: La dîme du bétail s’applique en terre d’Israël et hors de la terre [d’Israël], en présence du Temple et hors de la présence du Temple, aux [animaux] profanes mais non aux consacrés. Elle s’applique au gros et au petit bétail, mais on ne prélève pas la dîme de l’un pour l’autre ; aux moutons et aux chèvres, et on prélève la dîme de l’un pour l’autre ;
מתני׳ מעשר בהמה נוהג בארץ ובחוצה לארץ בפני הבית ושלא בפני הבית בחולין אבל לא במוקדשים ונוהג בבקר ובצאן ואין מתעשרין מזה על זה בכבשים ובעזים ומתעשרין מזה על זה
aux nouveaux et aux anciens, mais on ne prélève pas la dîme de l’un pour l’autre. Car on aurait pu raisonner : si les nouveaux et les anciens, qui ne forment pas d’hybrides l’un avec l’autre, ne se dîment pas l’un pour l’autre, les moutons et les chèvres, qui forment des hybrides l’un avec l’autre, n’est-il pas logique qu’ils ne se dîment pas l’un pour l’autre ? Le verset dit : « et le petit bétail » (Lv 27, 32) — cela signifie que tout le petit bétail ne fait qu’un.
בחדש ובישן ואינן מתעשרין מזה על זה שהיה בדין ומה אם החדש והישן שאינן כלאים זה בזה אינם מתעשרין מזה על זה כבשים ועזים שהן כלאים זה בזה אינו דין שלא יהו מתעשרין מזה על זה ת"ל (ויקרא כז, לב) וצאן משמע כל צאן אחד:
GUEMARA: Dirons-nous que notre Michna n’est pas selon Rabbi Akiva ? Car il a été enseigné : Rabbi Akiva dit : on pourrait penser qu’un homme peut faire monter la dîme du bétail de hors de la terre [d’Israël] et l’offrir ; le verset dit : « Et vous apporterez là vos holocaustes, vos sacrifices et vos dîmes » (Dt 12, 6).
גמ׳ לימא מתני' דלא כרבי עקיבא דתניא רבי עקיבא אומר יכול יעלה אדם מעשר בהמה מחוצה לארץ ויקריבנו ת"ל (דברים יב, ו) והבאתם שמה עולותיכם וזבחיכם ואת מעשרותיכם
Le verset parle de deux dîmes, l’une la dîme du bétail et l’autre la dîme du grain : de l’endroit d’où tu fais monter la dîme du grain, tu fais monter la dîme du bétail ; et de l’endroit d’où tu ne fais pas monter la dîme du grain, tu ne fais pas monter la dîme du bétail.
בשתי מעשרות הכתוב מדבר אחד מעשר בהמה ואחד מעשר דגן ממקום שאתה מעלה מעשר דגן אתה מעלה מעשר בהמה וממקום שאי אתה מעלה מעשר דגן אי אתה מעלה מעשר בהמה
Tu peux même dire [que c’est selon]Rabbi Akiva : ici, [il s’agit] d’être offert ; là, d’être consacré. C’est d’ailleurs précis, puisqu’il prend comme source « et vous apporterez là » ; conclus-en.
אפי' תימא ר' עקיבא כאן ליקרב כאן ליקדש דיקא נמי דקא נסיב לה תלמודא והבאתם שמה שמע מינה
En présence du Temple et hors de la présence du Temple. S’il en est ainsi, [qu’on la pratique] aujourd’hui aussi ! — [On ne le fait pas] selon Rav Houna, car Rav Houna a dit : c’est un décret à cause de l’orphelin.
בפני הבית ושלא בפני הבית: אי הכי אפי' האידנא נמי כדרב הונא דאמר רב הונא גזירה משום יתום
S’il en est ainsi, au début non plus [on n’aurait pas dû la pratiquer] ! — [Au début,] c’était possible par une proclamation. — Ici aussi, c’est possible par une proclamation !
אי הכי מעיקרא נמי לא אלא אפשר בהכרזה הכא נמי אפשר בהכרזה
Plutôt, Rabba dit : à cause du risque d’achoppement. Et d’où dis-tu que nous craignons l’achoppement ? Car nous avons appris : on ne consacre pas, on ne fait pas d’estimation et on ne voue pas à l’anathème à notre époque ;
אלא אמר רבה משום תקלה ומנא תימרא דחיישינן לתקלה דתנן אין מקדישין ואין מעריכין ואין מחרימין בזמן הזה
et si l’on a consacré, estimé ou voué à l’anathème : un animal, qu’on l’élimine ; des fruits, des vêtements et des ustensiles, qu’on les laisse pourrir ; des pièces et des ustensiles de métal, qu’on les jette dans la mer Morte. Et en quoi consiste l’élimination ? On ferme la porte devant lui et il meurt de lui-même.
ואם הקדיש והעריך והחרים בהמה תיעקר פירות כסות וכלים ירקבו מעות וכלי מתכות יוליך לים המלח ואיזהו עיקור נועל דלת בפניה והיא מתה מאיליה
S’il en est ainsi, que le premier-né non plus ne soit pas consacré ! — Le premier-né, la chose dépend-elle de nous ? Il est consacré dès le sein ! — Voici ce qu’il veut dire : qu’on transfère à des idolâtres la propriété de leurs oreilles, afin qu’ils ne soient pas consacrés dès le début.
אי הכי בכור נמי לא ליקדש בכור בדידן תליא מילתא ברחם קדוש הכי קאמר ליקנינהו לאודנייהו לעובדי כוכבים דלא ליקדש מעיקרא
Original : Bekhorot 53a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.