Structure du débat :Baraïta 1Question 2Objection 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
— C’est possible [autrement], selon Rav Yehouda, car Rav Yehouda a dit : il est permis à un homme d’infliger un défaut à un premier-né avant qu’il ne sorte à l’air du monde. Ici aussi, il serait possible de lui infliger un défaut dès le début !
אפשר כדרב יהודה דאמר רב יהודה מותר לו לאדם להטיל מום בבכור קודם שיצא לאויר העולם הכא נמי אפשר דשדי ביה מומא מעיקרא
— Qui sait lequel sortira [en dixième] ? Et si tu dis qu’il le fait sortir en tête des dix, le Miséricordieux a dit : « on ne distinguera pas entre bon et mauvais » (Lv 27, 33).
מי ידע הי נפיק וכי תימא דמפיק ליה בריש עשרה (ויקרא כז, לג) לא יבקר בין טוב לרע אמר רחמנא
Et si tu dis qu’il serait possible d’infliger un défaut à tout son troupeau : le Temple sera bientôt reconstruit, et nous aurons besoin d’animaux pour les offrandes, et il n’y en aura pas.
וכי תימא אפשר דשדי ביה מומא בכולי עדריה מהרה יבנה בית המקדש ובעינן בהמה להקרבה וליכא
Pour le premier-né du bétail aussi : le Temple sera bientôt reconstruit, et nous aurons besoin d’animaux pour les offrandes, et il n’y en aura pas ! — C’est possible avec les [animaux] ordinaires.
ה"נ בבכור בהמה מהרה יבנה בית המקדש ובעינן בהמה להקרבה וליכא אפשר בפשוטין
Ici aussi, c’est possible avec des [animaux] achetés ! — Puisqu’il aurait infligé un défaut à tout son troupeau, et que les défauts qui disqualifient pour les consacrés sont fréquents — car même les taches dans l’œil disqualifient —, [des animaux sans défaut] ne seraient pas fréquents.
— [Il s’agit] des consacrés de moindre sainteté, et selon Rabbi Yossé le Galiléen, qui dit que les consacrés de moindre sainteté sont la propriété des propriétaires, car il a été enseigné : « et qu’il commette une infidélité envers l’Éternel » (Lv 5, 21) — pour inclure les consacrés de moindre sainteté, qui sont la propriété des propriétaires ; paroles de Rabbi Yossé le Galiléen. Tu aurais pu penser qu’on les soumet à la dîme ; il nous apprend [que non].
בקדשים קלים ואליבא דרבי יוסי הגלילי דאמר קדשים קלים ממון בעלים הם דתניא (ויקרא כז, ז) ומעלה מעל בה' לרבות קדשים קלים שהן ממון בעלים דברי רבי יוסי הגלילי סד"א ליעשרו קמ"ל
La raison est que le Miséricordieux a écrit « il sera saint » ; sinon, j’aurais dit que la sainteté de la dîme s’applique sur eux ? Or, si une sainteté grave ne s’applique pas sur une sainteté légère, faut-il demander [si] une sainteté légère [s’applique] sur une sainteté légère ?
טעמא דכתב רחמנא יהיה קדש הא לאו הכי הוה אמינא חיילא קדושת מעשר עילויהו השתא קדושה חמורה אקדושה קלה לא חיילא קדושה קלה אקדושה קלה מיבעיא
Qu’est-ce [que cette règle] ? Car nous avons appris : qu’il s’agisse des consacrés de l’autel ou des consacrés pour l’entretien du Temple, on ne les fait pas passer d’une sainteté à une autre ; mais on peut les consacrer pour leur valeur, et on peut les vouer à l’anathème.
מאי היא דתנן אחד קדשי מזבח ואחד קדשי בדק הבית אין משנין אותם מקדושה לקדושה אבל מקדישין אותו הקדש עילוי ומחרימין אותו
Tu aurais pu dire : là, [il en est ainsi] parce que tout animal n’est pas destiné à l’holocauste ; mais ici, où tout animal est destiné à la dîme, même s’il l’a consacré, l’interdit de la dîme ne le quitte pas.
מהו דתימא התם דכל בהמה לאו לעולה קיימא אבל הכא דכל בהמה למעשר קיימא אע"ג דאקדשה לא פקע איסורא דמעשר מינה
Quelle conséquence pratique ? [Qu’il tombe] sous [l’interdit] « il ne sera pas racheté » et « il ne sera pas vendu » (Lv 27, 28). Il nous apprend [que non].
למאי נפקא מינה (ויקרא כז כח) בלא יגאל ובלא ימכר קמ"ל:
Elle s’applique au gros et au petit bétail, mais on ne prélève pas la dîme de l’un pour l’autre ; aux moutons et aux chèvres, etc. Mais que les nouveaux et les anciens se dîment l’un pour l’autre, par un raisonnement a fortiori : si les moutons et les chèvres, qui forment des hybrides l’un avec l’autre, se dîment l’un pour l’autre, les nouveaux et les anciens, qui ne forment pas d’hybrides l’un avec l’autre, n’est-il pas logique qu’ils se dîment l’un pour l’autre ?
ונוהג בבקר ובצאן ואין מתעשרין מזה על זה בכבשים ובעזים וכו': ויהיו חדש וישן מתעשרין מזה על זה מק"ו ומה כבשים ועזים שהם כלאים זה בזה מתעשרין מזה על זה חדש וישן שאינן כלאים זה בזה אינו דין שיתעשרו מזה על זה
Le verset dit : « tu prélèveras la dîme » (Dt 14, 22) — le verset parle de deux dîmes, l’une la dîme du bétail et l’autre la dîme du grain ; et il compare la dîme du bétail à la dîme du grain : de même que la dîme du grain ne [se prélève] pas sur le nouveau pour l’ancien, de même la dîme du bétail ne [se prélève] pas sur le nouveau pour l’ancien.
תלמוד לומר (דברים יד, כב) עשר תעשר בשתי מעשרות הכתוב מדבר אחד מעשר בהמה ואחד מעשר דגן ומקיש מעשר בהמה למעשר דגן מה מעשר דגן מחדש על הישן לא אף מעשר בהמה מחדש על הישן לא
S’il en est ainsi, pour les moutons et les chèvres aussi, disons : il compare la dîme du bétail à la dîme du grain : de même que la dîme du grain ne [se prélève] pas sur une espèce pour une autre espèce, de même la dîme du bétail ne [se prélève] pas sur une espèce pour une autre ! — Le Miséricordieux a inclus [en disant] « petit bétail ».
אי הכי כבשים ועזים נמי לימא מקיש מעשר בהמה למעשר דגן מה מעשר דגן ממין על שאינו מינו לא אף מעשר בהמה ממין על שאינו מינו לא רבי רחמנא צאן
S’il en est ainsi, pour les nouveaux et les anciens aussi ! — Mais il est écrit : « tu prélèveras la dîme ». — Et qu’as-tu vu [pour préférer cela] ? Rava dit : le verset dit : « année [par] année » (Dt 14, 22) — c’est pour l’année que je l’ai comparée, et non pour autre chose.
אי הכי חדש וישן נמי הא כתיב (דברים יד, כב) עשר תעשר ומה ראית אמר רבא אמר קרא (דברים יד, כב) שנה שנה לשנה הקשתיו ולא לדבר אחר
Nous avons appris ailleurs : on ne prélève pas la terouma sur une espèce pour une autre, et si l’on a prélevé, sa terouma n’est pas terouma. D’où ces choses ? Rabbi Ami dit au nom de Rabbi Yannaï — et certains disent : Rabbi Ami dit au nom de Rabbi Chimon ben Lakich : « tout le meilleur de l’huile, et tout le meilleur du vin et du blé » (Nb 18, 12) : la Torah a dit : donne le meilleur pour celui-ci et le meilleur pour celui-là.
תנן התם אין תורמין ממין על שאינו מינו ואם תרם אין תרומתו תרומה מנא הני מילי אמר רבי אמי אמר רבי ינאי ואמרי לה א"ר אמי אמר רבי שמעון בן לקיש (במדבר יח, יב) כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן אמרה תורה תן חלב לזה וחלב לזה
Original : Bekhorot 53b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.