Structure du débat :Michna 1Question 1Objection 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
qu’on prélève la dîme de l’un pour l’autre ! Il lui répondit : Le verset dit : « le dixième » (Lv 27, 32) : donne un dixième pour celui-ci et donne un dixième pour celui-là. — S’il en est ainsi, les moutons et les chèvres aussi [devraient être séparés] ! — « Et de menu bétail » implique : tout le menu bétail est un.
יתעשרו מזה על זה א"ל אמר קרא (ויקרא כז, לב) העשירי תן עשירי לזה ותן עשירי לזה אי הכי כבשים ועזים נמי וצאן משמע כל צאן אחד
Ici aussi, disons que [« blé »] implique : tout le grain est un ! — Abayé dit : [Il est écrit] « leurs prémices » (Nb 18, 12). Et Rabbi Ilaa a dit de même : « leurs prémices ».
הכא נמי לימא משמע כל דגן אחד אמר אביי (במדבר יח, יב) ראשיתם וכן אמר ר' אילעא ראשיתם
Rava dit : Même sans « leurs prémices », tu ne peux pas dire que [« blé »] implique : tout le grain est un. Certes, là-bas, nous disons que « menu bétail » implique : tout le menu bétail est un, car si tu pensais [que] les moutons et les chèvres aussi [sont séparés], qu’on écrive : « Et toute dîme de bétail ».
רבא אמר בלא ראשיתם נמי משמע כל דגן אחד לא מצית אמרת בשלמא התם אמרינן וצאן משמע כל צאן אחד דאי סלקא דעתך כבשים ועזים נמי לכתוב וכל מעשר בהמה
Et si tu dis : s’il était écrit « toute dîme de bétail », j’aurais dit [que cela inclut] même l’animal sauvage — on déduit « sous » / « sous » des sacrifices.
וכי תימא אי כתיב כל מעשר בהמה הוי אמינא אפילו חיה תחת תחת מקדשים גמר
Et on aurait déduit par a fortiori [l’interdiction de dîmer] du nouveau pour l’ancien. Pourquoi donc [écrire] « gros et menu bétail » ? [Pour enseigner que] ce sont le gros et le menu bétail qui ne sont pas dîmés l’un pour l’autre, mais les moutons et les chèvres sont dîmés [l’un pour l’autre].
ואתי בק"ו מחדש וישן בקר וצאן למה לי בקר וצאן הוא דאין מתעשרין מזה על זה אבל כבשים ועזים מתעשרין
Rav Houna, fils de Rav Na’hman, objecta : Dis plutôt [que ce verset vient] pour combiner le gros bétail avec le menu bétail ! Mar Zoutra, fils de Rav Na’hman, lui répondit à propos de Rava : Il dispose aussi de « le dixième ».
מתקיף לה רב הונא בריה דרב נחמן אימא לערבו לבקר בצאן אמר ליה מר זוטרא בריה דרב נחמן לרבא אית ליה נמי העשירי
Certains disent : Rava dit : Même sans « le dixième », tu ne peux pas dire que le gros et le menu bétail sont dîmés l’un pour l’autre, car la dîme du bétail est comparée à la dîme du grain : de même que pour la dîme du grain [on ne prélève] pas d’une espèce pour une autre, de même pour la dîme du bétail [on ne prélève] pas d’une espèce pour une autre.
איכא דאמרי אמר רבא בלא עשירי נמי לא מצית אמרת בקר וצאן מתעשרין מזה על זה דאיתקש מעשר בהמה למעשר דגן מה מעשר דגן ממין על שאינו מינו לא אף מעשר בהמה ממין על שאינו מינו לא
Mais n’est-ce pas Rava qui a dit : Je les ai comparées pour [la règle] d’année en année, et non pour autre chose ? — Rava est revenu sur cela. Et si tu veux, dis : l’une des deux [affirmations], c’est Rav Papa qui l’a énoncée.
והא רבא הוא דאמר שנה לשנה הקשתיו ולא לדבר אחר הדר ביה רבא מההיא ואיבעית אימא חדא מיניה רב פפא אמרה:
MICHNA:[Les animaux pour] la dîme du bétail se combinent [dans la distance] d’un parcours de bétail au pâturage. Et combien est le parcours de bétail au pâturage ? Seize milles. S’il y avait entre les uns et les autres trente-deux milles, ils ne se combinent pas. S’il en avait au milieu, il les amène et les dîme au milieu. Rabbi Meïr dit : Le Jourdain fait séparation pour la dîme du bétail.
מתני׳ מעשר בהמה מצטרף כמלא רגל בהמה רועה וכמה היא רגל בהמה רועה ט"ז מיל היו בין אלו לאלו ל"ב מיל אין מצטרפין היו לו באמצע מביא ומעשרן באמצע ר"מ אומר הירדן מפסיק למעשר בהמה:
Rabba bar Chila dit : Car le verset dit : « Les brebis passeront encore sous la main de celui qui compte » (Jr 33, 13), et les Sages ont établi que l’œil du berger domine seize milles.
אמר רבה בר שילא דאמר קרא (ירמיהו לג, יג) עוד תעבורנה הצאן ע"י מונה וקים להו לרבנן דשיתסר מיל קא שלטא ביה עינא דרועה:
S’il y avait entre les uns et les autres trente-deux milles, ils ne se combinent pas, etc. : C’est à trente-deux [milles] qu’ils ne se combinent pas ; donc à moins que cela, ils se combinent ? Mais il est enseigné : seize milles, pas davantage ! — [Il l’a formulé ainsi] parce qu’il voulait enseigner la suite : s’il en avait au milieu, il les amène et les dîme au milieu.
היו בין אלו לאלו שלשים ושנים מיל אין מצטרפין וכו': שלשים ושנים הוא דאין מצטרפין הא בציר מהכי מצטרפין והא קתני ט"ז מיל טפי לא משום דקא בעי למיתנא סיפא היו לו באמצע מביא ומעשרן באמצע
Et Chmouel dit : Même cinq d’ici, cinq de là et un au milieu : nous considérons le berger comme s’il se tenait ici, et nous lui appliquons « celui qui compte ».
ושמואל אמר אפי' חמש מכאן וה' מכאן ואחד באמצע חזינן לרועה כמאן דקאי הכא וקרינן ביה מונה
Original : Bekhorot 54b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.