Structure du débat :Question 4Preuve 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
C’est pourquoi il est dit : « le premier-né de l’âne », « le premier-né de l’âne », deux fois : je t’ai dit les premiers-nés des ânes, et non les premiers-nés des chevaux et des chameaux.
תלמוד לומר פטר חמור פטר חמור שני פעמים פטרי חמורים אמרתי לך ולא פטרי סוסים וגמלים
Rav A’haï réfute : si le Miséricordieux en avait écrit un seul, j’aurais dit : une chose qui était incluse dans la règle générale et en est sortie pour enseigner, n’est pas sortie pour enseigner sur elle-même, mais elle est sortie pour enseigner sur toute la règle générale ; et en réalité, [tous se rachètent] avec un agneau.
פריך רב אחאי אי כתב רחמנא חד הוה אמינא דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא ולעולם בשה
Le Miséricordieux a écrit un autre « le premier-né de l’âne » : les premiers-nés des ânes, et non les premiers-nés des chevaux et des chameaux. Mais dis : il les a exclus de l’agneau, et en réalité [ils se rachètent] avec n’importe quel objet !
כתב רחמנא פטר חמור אחרינא פטרי חמורים ולא פטרי סוסים וגמלים ואימא מעטינהו משה ולעולם בכל דבר
S’il en était ainsi, que le Miséricordieux écrive : « le premier-né de l’âne, tu le rachèteras par un agneau », et « l’âne, tu le rachèteras par un agneau ». [Mais] « le premier-né de l’âne, tu le rachèteras par un agneau », « le premier-né de l’âne, tu le rachèteras par un agneau », pourquoi en ai-je besoin ? [Pour dire :] je t’ai dit les premiers-nés des ânes, et non les premiers-nés des chevaux et des chameaux.
א"כ לכתוב רחמנא פטר חמור תפדה בשה וחמור תפדה בשה פטר חמור תפדה בשה פטר חמור תפדה בשה למה לי פטרי חמורים אמרתי לך ולא פטרי סוסים וגמלים
Rav Papa dit : « Tout ton bétail, [le mâle] » (Ex 34, 19) est une règle générale ; « bœuf, agneau » et « âne » est un détail. Règle générale et détail : la règle générale n’inclut que ce qui est dans le détail : bœuf, agneau et âne, oui ; une autre chose, non.
אמר רב פפא (שמות לד, יט) כל מקנך תזכר כלל שור ושה וחמור פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט שור ושה וחמור אין מידי אחרינא לא
Et Rabbi Yossé le Galiléen [répond] : « le premier-né » a interrompu le sujet. Et les Rabbanan [répondent] : le vav (« et ») a de nouveau relié le verset.
ורבי יוסי הגלילי פטר הפסיק הענין ורבנן וי"ו הדר ערבי' קרא
Une chèvre qui a mis bas une sorte de brebis, et une brebis qui a mis bas une sorte de chèvre, [le petit] est soumis au premier-né quand il a une partie des signes, car celle-ci est pure et celle-là est pure, celle-ci [a] une sainteté du corps et celle-là une sainteté du corps.
עז שילדה מין רחל ורחל שילדה מין עז דכי יש מקצת סימנין חייבת בבכורה דהא טהורה והא טהורה הא קדושת הגוף והא קדושת הגוף
Ici, où celle-ci est impure et celle-là pure, celle-ci [a] une sainteté du corps et celle-là une sainteté de valeur, non ? Ou peut-être, puisque l’une et l’autre sont susceptibles d’être sanctifiées comme premier-né, il est sanctifié ?
הכא דהא טמאה והא טהורה הא קדושת הגוף והא קדושת דמים לא או דלמא כיון דאידי ואידי בני מיקדש בבכורה קדוש
Et si tu dis que, puisque l’une et l’autre sont susceptibles d’être sanctifiées comme premier-né, il est sanctifié, une ânesse qui a mis bas une sorte de cheval, qu’en est-il ? Ici, assurément, [le cheval] n’est pas susceptible d’être sanctifié comme premier-né ; ou peut-être, puisque c’est une espèce impure, il est sanctifié ?
ואת"ל כיון דאידי ואידי מיקדש בבכורה קדוש חמור שילדה מין סוס מהו הכא ודאי לא בת מיקדש בבכורה הוא או דלמא כיון דמין טמאה הוא קדוש
Si tu en viens à dire que, puisque c’est une espèce impure, il est sanctifié, une vache qui a mis bas une sorte de cheval, qu’en est-il ? Ici, assurément, celle-ci est pure et celui-là impur, celle-ci est susceptible d’être sanctifiée comme premier-né et celui-là n’est pas susceptible d’être sanctifié comme premier-né ; ou peut-être les signes sont-ils déterminants ?
אם תמצא לומר כיון דמין טמאה הוא קדוש פרה שילדה מין סוס מהו הכא ודאי הא טהורה והא טמאה הא בת מיקדש בבכורה והא לא בת מיקדש בבכורה או דלמא סימנין מילתא היא
Viens et entends : [le petit d’]une bête pure qui a mis bas une sorte de bête impure est exempté de [la loi du] premier-né ; s’il a une partie des signes, il est soumis au premier-né. N’est-ce pas même une vache qui a mis bas une sorte de cheval ? Non, une vache qui a mis bas une sorte d’âne.
תא שמע בהמה טהורה שילדה מין בהמה טמאה פטורה מן הבכורה אם יש בו מקצת סימנין חייבת בבכורה מאי לאו אפי' פרה שילדה מין סוס לא פרה שילדה מין חמור
Viens et entends : une vache qui a mis bas une sorte d’âne et une ânesse qui a mis bas une sorte de cheval, [le petit] est exempté de [la loi du] premier-né ; s’il a une partie des signes, il est soumis au premier-né. N’est-ce pas pour les deux ? Non, pour la vache qui a mis bas une sorte d’âne.
ת"ש פרה שילדה מין חמור וחמור שילדה מין סוס פטורה מן הבכורה אם יש בו מקצת סימנין חייבת בבכורה מאי לאו אתרוייהו לא אפרה שילדה מין חמור
Mais l’ânesse qui a mis bas une sorte de cheval, pourquoi est-elle enseignée ? Pour l’exemption ? C’est évident ! Si, pour une vache qui a mis bas une sorte d’âne, où l’une et l’autre sont susceptibles d’être sanctifiées comme premier-né, tu as dit : s’il a une partie des signes, oui, et sinon, non – [pour] une ânesse qui a mis bas une sorte de cheval, faut-il encore le demander ?
אבל חמור שילדה מין סוס למאי קתני לה לפטורא פשיטא השתא ומה פרה שילדה מין חמור דאידי ואידי בני מיקדש בבכורה נינהו אמרת אם יש בו מקצת סימנין אין ואי לא לא חמור שילדה מין סוס מיבעיא
C’était nécessaire : on aurait pu penser que là, c’est parce que celle-ci a des cornes et celui-là n’en a pas, celle-ci a les sabots fendus et celui-là les sabots pleins ;
איצטריך ס"ד התם הוא דיש לה קרנים והא אין לה קרנים הא פרסותיה סדוקות והא פרסותיה קלוטות
mais ici, où ni l’un ni l’autre n’ont de cornes et où l’un et l’autre ont les sabots pleins, dis que ce n’est qu’un âne roux. Il nous apprend [que non].
אבל הכא דאידי ואידי אין לה קרנים אידי ואידי פרסותיה קלוטות אימא חמור אדום בעלמא הוא קמשמע לן:
Ce n’est qu’un signe mnémotechnique, pour que tu ne te trompes pas : que tu ne dises pas : va d’après [le petit] lui-même, celui-ci est parfaitement pur et celui-là parfaitement impur ; mais va d’après sa mère.
סימנא בעלמא הוא דלא תיחלף לך דלא תימא זיל בתריה דידיה והאי טהור מעליא הוא והאי טמא מעליא הוא אלא זיל בתר אימיה
D’où ces choses ? Car les Rabbanan ont enseigné : « Mais ceci vous ne le mangerez pas, parmi ceux qui ruminent et parmi ceux qui ont le sabot fendu » (Lv 11, 4) : il y a [une bête] qui rumine et a le sabot fendu, et tu ne la manges pas. Et laquelle est-ce ? Une [bête] pure née d’une impure. Ou n’est-ce pas plutôt une impure née d’une pure, et que [signifie alors] « parmi ceux qui ruminent et parmi ceux qui ont le sabot fendu » ?
מנא הני מילי דתנו רבנן (ויקרא יח) אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה יש לך שהוא מעלה גרה ומפריס פרסה ואי אתה אוכלו ואיזה זה טהור שנולד מן הטמא או אינו אלא טמא הנולד מן הטהור ומאי ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה
Original : Bekhorot 6a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.