Voici ce qu’il dit : une chose issue de ceux qui ruminent et de ceux qui ont le sabot fendu, ne la mange pas ? C’est pourquoi il est dit : « le chameau… il est impur » (Lv 11, 4) : lui est impur, mais un impur né d’un pur n’est pas impur, il est pur.
הכי קאמר דבר הבא ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה לא תיכול ת"ל (ויקרא יא ד) גמל טמא הוא הוא טמא ואין טמא הנולד מן הטהור טמא אלא טהור
Rabbi Chimon dit : « chameau » (Lv 11, 4), « chameau » (Dt 14, 7), deux fois : l’un pour le chameau né d’une chamelle, et l’autre pour le chameau né d’une vache.
רבי שמעון אומר גמל (ויקרא יא ד) גמל (דברים יד ז) שני פעמים אחד גמל הנולד מן הגמלה ואחד גמל הנולד מן הפרה
Et les Rabbanan, ce « chameau », « chameau », qu’en font-ils ? L’un pour l’interdire lui-même, et l’autre pour interdire son lait. Et Rabbi Chimon, l’interdiction de son lait, d’où la tient-il ? Il la déduit de « et ha-gamal » (« le chameau », avec la particule et). Et les Rabbanan n’interprètent pas les et.
ורבנן האי גמל גמל מאי עבדי ליה חד לאסור עצמו וחד לאסור חלבו ור' שמעון לאסור חלבו מנא ליה נפקא ליה מאת הגמל ורבנן אתים לא דרשי
Comme il a été enseigné : Chimon Ha’amsoni interprétait chaque et de la Torah. Lorsqu’il arriva à « et l’Éternel ton Dieu, tu craindras » (Dt 6, 13), il s’abstint. Ses disciples lui dirent : Rabbi, tous les et que tu as interprétés, qu’en sera-t-il ? Il leur dit : de même que j’ai reçu une récompense pour l’interprétation, je reçois une récompense pour l’abstention.
כדתניא שמעון העמסוני היה דורש כל את ואת שבתורה כיון שהגיע (דברים ו יג) לאת ה' אלהיך תירא פירש אמרו לו תלמידיו ר' כל אתין שדרשת מה תהא עליהם אמר להם כשם שקבלתי שכר על הדרישה כך אני מקבל שכר על הפרישה
Rav A’ha, fils de Rava, dit à Rav Achi : mais alors, la raison des Rabbanan est « chameau », « chameau », et [celle de]Rabbi Chimon est « et ha-gamal » ; sans cela, j’aurais dit que le lait d’une bête impure est permis ?
אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי אלא מעתה טעמא דרבנן מגמל גמל ור' שמעון מאת הגמל הא לאו הכי הוה אמינא חלב דבהמה טמאה שרי
C’était nécessaire : on aurait pu penser, puisque [le lait] d’une bête pure aussi est une nouveauté – car le maître a dit : le sang se trouble et devient lait – et puisque c’est une nouveauté, que [celui] d’une bête impure aussi soit permis. Il nous apprend [que non].
איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל דבהמה טהורה נמי חידוש הוא דאמר מר דם נעכר ונעשה חלב וכיון דחידוש הוא בבהמה טמאה נמי לישתרי קמ"ל
Cela va bien selon celui qui dit : le sang se trouble et devient lait ; mais selon celui qui dit : ses membres se disloquent et son âme ne lui revient pas avant vingt-quatre mois, que peut-on dire ?
הניחא למאן דאמר דם נעכר ונעשה חלב אלא למאן דאמר איבריה מתפרקין הימנה ואין נפשה חוזרת עליה עד עשרים וארבעה חדש מאי איכא למימר
C’était nécessaire : on aurait pu penser, puisqu’il n’y a rien provenant d’un [animal] vivant que le Miséricordieux ait permis, et que ce lait est comme un membre d’un [animal] vivant et est pourtant permis, qu’à cause de cela il soit permis même [venant] d’une bête impure. Il nous apprend [que non].
איצטריך סד"א הואיל וליכא מידי דאתי מחי ושרייה רחמנא והאי חלב כי אבר מן החי הוא ושרי והילכך אפי' בבהמה טמאה לישתרי קמ"ל
Et le lait d’une bête pure, d’où savons-nous qu’il est permis ? Si l’on dit : du fait que le Miséricordieux a interdit la viande avec le lait, donc [le lait] seul est permis – mais dis : le lait seul est interdit à la consommation et permis au profit, [tandis que] la viande avec le lait est interdite même au profit !
וחלב דבהמה טהורה מנלן דשרי אילימא מדאסר רחמנא בשר בחלב הא לחודיה שרי ואימא חלב לחודיה אסור באכילה ומותר בהנאה בשר בחלב בהנאה נמי אסור
C’est plutôt du fait que le Miséricordieux a révélé, pour les consacrés disqualifiés : « tu abattras » (Dt 12, 15) – et non tondre ; « de la viande » – et non du lait ; donc [le lait] des [bêtes] profanes est permis.
אלא מדגלי רחמנא דבפסולי המוקדשין (דברים יב טו) תזבח ולא גיזה בשר ולא חלב הא דחולין שרי
C’est plutôt du fait qu’il est écrit : « Et assez de lait de chèvres pour ton pain, pour le pain de ta maison et la vie de tes servantes » (Pr 27, 27).
Et si tu veux, dis : d’ici : « un pays ruisselant de lait et de miel » (Ex 3, 8) ; s’il n’était pas permis, le verset nous vanterait-il une chose qui n’est pas propre [à la consommation] ? Et si tu veux, dis : d’ici : « Venez, achetez et mangez ; venez, achetez sans argent et sans paiement du vin et du lait » (Is 55, 1).
ואיבעית אימא מהכא (שמות ג, ח) ארץ זבת חלב ודבש ואי לא דשרי משתבח לן קרא במידי דלא חזי ואב"א מהכא (ישעיהו נה, א) לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב
C’est plutôt pour ce qui a été enseigné : pourquoi ont-ils été répétés ? Pour les bêtes, à cause de la [bête aux sabots] fendus ; pour les oiseaux, à cause du raa.
אלא לכדתניא למה נשנו בבהמה מפני השסועה ובעופות מפני הראה
Les Rabbanan ont enseigné : une brebis qui a mis bas une sorte de chèvre, et une chèvre qui a mis bas une sorte de brebis, [le petit] est exempté de [la loi du] premier-né ; et s’il a une partie des signes, il y est soumis. Rabbi Chimon dit : [il faut] que sa tête et la majeure partie [de son corps] ressemblent à sa mère.
ת"ר רחל שילדה מין עז ועז שילדה מין רחל פטורה מן הבכורה ואם יש בו מקצת סימנים חייבת ר' שמעון אומר עד שיהא ראשו ורובו דומה לאמו
Au sujet du premier-né, il est écrit : « Mais le premier-né du bœuf » (Nb 18, 17) : [il n’est soumis] que s’il est bœuf et que son premier-né est bœuf ; mais pour la consommation, c’est du chameau que le Miséricordieux a dit qu’il est interdit ; mais
לענין בכורה כתיב (במדבר יח, יז) אך בכור שור עד שיהא הוא שור ובכורו שור אבל לאכילה גמל הוא דאמר רחמנא דאסיר הא
Original : Bekhorot 6b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.