sur un coffre est comme un récipient à l’intérieur d’un récipient. Rabbi Yehochoua ben Lévi a dit : pour un rouleau de la Torah, il faut faire une cloison de dix [tefa’him]. Mar Zoutra se rendit chez Rav Achi ; il vit l’endroit de Mar bar Rav Achi où était posé un rouleau de la Torah, et on lui avait fait une cloison de dix. Il lui dit : selon qui ? Selon Rabbi Yehochoua ben Lévi ? Disons que Rabbi Yehochoua ben Lévi l’a dit [pour] celui qui n’a pas d’autre pièce ; mais le maître a une autre pièce ! Il lui répondit : je n’y ai pas pensé.
אקמטרא ככלי בתוך כלי דמי. אמר רבי יהושע בן לוי ס"ת צריך לעשות לו מחיצה עשרה מר זוטרא איקלע לבי רב אשי חזייה לדוכתיה דמר בר רב אשי דמנח ביה ספר תורה ועביד ליה מחיצה עשרה אמר ליה כמאן כרבי יהושע בן לוי אימר דאמר רבי יהושע בן לוי דלית ליה ביתא אחרינא מר הא אית ליה ביתא אחרינא אמר ליה לאו אדעתאי:
« À quelle distance s’en éloignera-t-il, ainsi que des excréments ? Quatre coudées » : Rava a dit au nom de Rav Se’hora, au nom de Rav Houna : on ne l’a enseigné que [pour ce qui est] derrière lui ; mais devant lui, il s’éloigne aussi loin que porte son regard. Et de même pour la Tefila.
כמה ירחיק מהן ומן הצואה ארבע אמות: אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא לא שנו אלא לאחוריו אבל לפניו מרחיק מלא עיניו וכן לתפלה
Est-ce vrai ? Rafram bar Papa a pourtant dit au nom de Rav ’Hisda : un homme peut se tenir face à des toilettes et prier ! De quoi s’agit-il ici ? De toilettes où il n’y a pas d’excréments.
איני והא אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא עומד אדם כנגד בית הכסא ומתפלל הכא במאי עסקינן בבית הכסא שאין בו צואה
Est-ce vrai ? Rav Yossef bar ’Hanina a pourtant dit : les toilettes dont ils ont parlé, même s’il n’y a pas d’excréments ; et les bains dont ils ont parlé, même s’il n’y a personne ! De quoi s’agit-il donc ici ? De [toilettes] neuves.
איני והאמר רב יוסף בר חנינא בית הכסא שאמרו אע"פ שאין בו צואה ובית המרחץ שאמרו אע"פ שאין בו אדם אלא הכא במאי עסקינן בחדתי
Mais Ravina s’est posé la question : si on l’a destiné à servir de toilettes, qu’en est-il ? La destination compte-t-elle ou la destination ne compte-t-elle pas ? Ce que Ravina s’est demandé, c’est [s’il est permis] de s’y tenir pour prier dedans ; mais face à elles, non [il n’y a pas de question].
והא מיבעי ליה לרבינא הזמינו לבית הכסא מהו יש זימון או אין זימון כי קא מיבעי ליה לרבינא למיקם עליה לצלויי בגויה אבל כנגדו לא
MICHNA: Un zav qui a eu une pollution, une nidda qui a expulsé de la semence et une femme qui a eu des relations et a vu le sang de nidda doivent s’immerger ; et Rabbi Yehouda les en dispense.
מתני׳ זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה ורבי יהודה פוטר:
GUEMARA: On leur demanda : celui qui a eu une pollution et a vu un écoulement [de zav], qu’en est-il selon Rabbi Yehouda ? Quand Rabbi Yehouda dispense, là, c’est pour le zav qui a eu une pollution, car dès le départ il n’est pas apte à l’immersion ; mais celui qui a eu une pollution et a vu un écoulement, qui dès le départ est apte à l’immersion, il l’astreint ? Ou peut-être n’y a-t-il pas de différence ?
גמ׳ איבעיא להו בעל קרי שראה זיבה לר' יהודה מהו כי פטר רבי יהודה התם בזב שראה קרי דמעיקרא לאו בר טבילה הוא אבל בעל קרי שראה זיבה דמעיקרא בר טבילה הוא מחייב או דילמא לא שנא
Viens et entends : la femme qui a eu des relations et a vu le sang de nidda doit s’immerger, et Rabbi Yehouda la dispense. Or la femme qui a eu des relations et a vu le sang de nidda est comme celui qui a eu une pollution et a vu un écoulement, et Rabbi Yehouda la dispense. On en conclut [qu’il dispense]. Rabbi ’Hiya l’a enseigné explicitement : celui qui a eu une pollution et a vu un écoulement doit s’immerger, et Rabbi Yehouda le dispense.
תא שמע המשמשת וראתה נדה צריכה טבילה ורבי יהודה פוטר והא משמשת וראתה נדה כבעל קרי שראה זיבה דמיא וקא פטר רבי יהודה ש"מ תני רבי חייא בהדיא בעל קרי שראה זיבה צריך טבילה ורבי יהודה פוטר:
MICHNA: La prière du matin [se dit] jusqu’à midi ; Rabbi Yehouda dit : jusqu’à la quatrième heure. La prière de min’ha [se dit] jusqu’au soir ; Rabbi Yehouda dit : jusqu’au milieu [du temps] de min’ha.
מתני׳ תפלת השחר עד חצות ר' יהודה אומר עד ד' שעות תפלת המנחה עד הערב רבי יהודה אומר עד פלג המנחה
GUEMARA: On objecte : son commandement [optimal] est au lever du soleil, afin de joindre la Délivrance à la prière, de sorte qu’on se trouve prier en plein jour.
גמ׳ ורמינהו מצותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפלה ונמצא מתפלל ביום
Et pour tous les autres, jusqu’à midi et pas plus ? Rav Mari, fils de Rav Houna fils de Rabbi Yirmeya bar Abba, a pourtant dit au nom de Rabbi Yo’hanan : s’il s’est trompé et n’a pas prié le soir, il prie deux fois le matin ; [s’il n’a pas prié] le matin, il prie deux fois à min’ha !
וכ"ע עד חצות ותו לא והאמר רב מרי בריה דרב הונא בריה דר' ירמיה בר אבא אמר רבי יוחנן טעה ולא התפלל ערבית מתפלל בשחרית שתים שחרית מתפלל במנחה שתים
Il peut prier toute la journée ; [mais] jusqu’à midi, on lui donne la récompense de la prière en son temps ; au-delà, on lui donne la récompense de la prière, on ne lui donne pas la récompense de la prière en son temps.
כולי יומא מצלי ואזיל עד חצות יהבי ליה שכר תפלה בזמנה מכאן ואילך שכר תפלה יהבי ליה שכר תפלה בזמנה לא יהבי ליה
On leur demanda : s’il s’est trompé et n’a pas prié min’ha, peut-il prier deux fois le soir ? Si tu dis que, s’il s’est trompé et n’a pas prié le soir, il prie deux fois le matin, c’est parce que c’est un seul jour, ainsi qu’il est écrit : « Il y eut un soir, il y eut un matin : un jour » (Gn 1, 5) ; mais ici, la prière tient lieu de sacrifice, et puisque son jour est passé, son sacrifice est annulé. Ou peut-être, puisque la prière est une supplication, chaque fois qu’il le veut, il peut prier ?
איבעיא להו טעה ולא התפלל מנחה מהו שיתפלל ערבית ב' את"ל טעה ולא התפלל ערבית מתפלל שחרית ב' משום דחד יומא הוא דכתיב (בראשית א, ה) ויהי ערב ויהי בקר יום אחד אבל הכא תפלה במקום קרבן היא וכיון דעבר יומו בטל קרבנו או דילמא כיון דצלותא רחמי היא כל אימת דבעי מצלי ואזיל
Viens et entends, car Rav Houna bar Yehouda a dit au nom de Rabbi Yits’hak, au nom de Rabbi Yo’hanan : s’il s’est trompé et n’a pas prié min’ha, il prie deux fois le soir, et il n’y a pas là [le principe] « son jour est passé, son sacrifice est annulé ».
ת"ש דאמר רב הונא בר יהודה א"ר יצחק א"ר יוחנן טעה ולא התפלל מנחה מתפלל ערבית ב' ואין בזה משום דעבר יומו בטל קרבנו
On objecte : « Ce qui est tordu ne peut être redressé, et ce qui manque ne peut être compté » (Qo 1, 15). « Ce qui est tordu ne peut être redressé » : c’est celui qui a omis la lecture du Chema du soir et la lecture du Chema du matin, ou la prière du soir ou la prière du matin. « Et ce qui manque ne peut être compté » : c’est celui dont les compagnons se sont comptés pour une chose relevant d’un commandement, et qui n’a pas été compté avec eux.
מיתיבי (קהלת א, טו) מעות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות מעות לא יוכל לתקון זה שבטל ק"ש של ערבית וק"ש של שחרית או תפלה של ערבית או תפלה של שחרית וחסרון לא יוכל להמנות זה שנמנו חביריו לדבר מצוה ולא נמנה עמהם
Rav Achi a dit : c’est aussi précis, car il est enseigné « a omis » et il n’est pas enseigné « s’est trompé ». On en conclut [ainsi].
אמר רב אשי דיקא נמי דקתני בטל ולא קתני טעה ש"מ:
Original : Berakhot 26a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.