Structure du débat :Baraïta 2Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Les Sages ont enseigné : Celui qui s’est trompé et n’a pas récité la prière de min’ha la veille du Chabbat récite deux [’Amida] la nuit du Chabbat. Celui qui s’est trompé et n’a pas récité la prière de min’ha le Chabbat récite à la sortie du Chabbat deux [’Amida] de semaine ; il dit la havdala dans la première et ne la dit pas dans la seconde. Et s’il a dit la havdala dans la seconde et ne l’a pas dite dans la première, la seconde lui compte, la première ne lui compte pas.
תנו רבנן טעה ולא התפלל מנחה בערב שבת מתפלל בליל שבת שתים טעה ולא התפלל מנחה בשבת מתפלל במוצאי שבת שתים של חול מבדיל בראשונה ואינו מבדיל בשניה ואם הבדיל בשניה ולא הבדיל בראשונה שניה עלתה לו ראשונה לא עלתה לו
Or on oppose [cette baraïta à une autre] : Celui qui s’est trompé et n’a pas mentionné la puissance des pluies dans [la bénédiction de] la résurrection des morts, ou la demande [de pluie] dans la bénédiction des années, on le fait recommencer ; [s’il a omis] la havdala dans « Toi qui accordes la connaissance », on ne le fait pas recommencer, parce qu’il peut la dire sur la coupe [de vin]. C’est une difficulté.
ורמינהו טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים ושאלה בברכת השנים מחזירין אותו הבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס קשיא
Il a été dit : Rabbi Yossé, fils de Rabbi ’Hanina, dit : Les prières, ce sont les Patriarches qui les ont instituées. Rabbi Yehochoua ben Lévi dit : Les prières, on les a instituées en correspondance avec les sacrifices perpétuels.
איתמר רבי יוסי ברבי חנינא אמר תפלות אבות תקנום רבי יהושע בן לוי אמר תפלות כנגד תמידין תקנום
Une baraïta a été enseignée conformément à Rabbi Yossé, fils de Rabbi ’Hanina, et une baraïta a été enseignée conformément à Rabbi Yehochoua ben Lévi. Conformément à Rabbi Yossé, fils de Rabbi ’Hanina : Abraham a institué la prière du matin, comme il est dit : « Abraham se leva de bon matin [et alla] au lieu où il s’était tenu » (Gn 19, 27), et « se tenir » ne désigne rien d’autre que la prière, comme il est dit : « Pin’has se tint et pria » (Ps 106, 30).
תניא כוותיה דר' יוסי ברבי חנינא ותניא כוותיה דרבי יהושע בן לוי תניא כוותיה דרבי יוסי בר' חנינא אברהם תקן תפלת שחרית שנא' (בראשית יט, כז) וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם ואין עמידה אלא תפלה שנאמר (תהלים קו, ל) ויעמד פינחס ויפלל
Isaac a institué la prière de min’ha, comme il est dit : « Isaac sortit pour converser dans les champs, à l’approche du soir » (Gn 24, 63), et « conversation » ne désigne rien d’autre que la prière, comme il est dit : « Prière du pauvre lorsqu’il défaille et qu’il épanche sa conversation devant l’Éternel » (Ps 102, 1).
יצחק תקן תפלת מנחה שנאמר (בראשית כד, סג) ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב ואין שיחה אלא תפלה שנאמר (תהלים קב, א) תפלה לעני כי יעטף ולפני ה' ישפוך שיחו
Jacob a institué la prière du soir, comme il est dit : « Il rencontra le lieu et y passa la nuit » (Gn 28, 11), et « rencontrer » ne désigne rien d’autre que la prière, comme il est dit : « Et toi, ne prie pas pour ce peuple, n’élève pour eux ni cri ni prière, et ne Me sollicite pas » (Jr 7, 16).
יעקב תקן תפלת ערבית שנאמר (בראשית כח, יא) ויפגע במקום וילן שם ואין פגיעה אלא תפלה שנאמר (ירמיהו ז, טז) ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי
Et une baraïta a été enseignée conformément à Rabbi Yehochoua ben Lévi : Pourquoi a-t-on dit que la prière du matin [peut se dire] jusqu’à midi ? Parce que le sacrifice perpétuel du matin pouvait être offert jusqu’à midi. Et Rabbi Yehouda dit : jusqu’à la quatrième heure, parce que le sacrifice perpétuel du matin pouvait être offert jusqu’à la quatrième heure.
ותניא כוותיה דר' יהושע בן לוי מפני מה אמרו תפלת השחר עד חצות שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד חצות ורבי יהודה אומר עד ארבע שעות שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד ארבע שעות
Et pourquoi a-t-on dit que la prière de min’ha [peut se dire] jusqu’au soir ? Parce que le sacrifice perpétuel du crépuscule pouvait être offert jusqu’au soir. Rabbi Yehouda dit : jusqu’au milieu de [la période de] min’ha, parce que le sacrifice perpétuel du crépuscule pouvait être offert jusqu’au milieu de [la période de] min’ha.
ומפני מה אמרו תפלת המנחה עד הערב שהרי תמיד של בין הערבים קרב והולך עד הערב רבי יהודה אומר עד פלג המנחה שהרי תמיד של בין הערבים קרב והולך עד פלג המנחה
Et pourquoi a-t-on dit que la prière du soir n’a pas de temps fixe ? Parce que les membres et les graisses qui n’avaient pas été consumés le soir pouvaient être offerts toute la nuit.
ומפני מה אמרו תפלת הערב אין לה קבע שהרי אברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב קרבים והולכים כל הלילה
Et pourquoi a-t-on dit que [la prière] des moussafim [peut se dire] toute la journée ? Parce que le sacrifice additionnel pouvait être offert toute la journée. Rabbi Yehouda dit : jusqu’à la septième heure, parce que le sacrifice additionnel pouvait être offert jusqu’à la septième heure.
ומפני מה אמרו של מוספין כל היום שהרי קרבן של מוספין קרב כל היום רבי יהודה אומר עד שבע שעות שהרי קרבן מוסף קרב והולך עד שבע שעות
Ils se sont demandé : Rabbi Yehouda parle-t-il de la moitié de la première min’ha ou de la moitié de la dernière min’ha ? Viens et entends, car il a été enseigné : Rabbi Yehouda dit : On a parlé de la moitié de la dernière min’ha, c’est-à-dire onze heures moins un quart.
איבעיא להו רבי יהודה פלג מנחה קמא קאמר או פלג מנחה אחרונה קאמר תא שמע דתניא ר' יהודה אומר פלג המנחה אחרונה אמרו והיא י"א שעות חסר רביע
Dirons-nous que c’est là une réfutation de Rabbi Yossé, fils de Rabbi ’Hanina ? Rabbi Yossé, fils de Rabbi ’Hanina, te répondra : Je maintiens que ce sont les Patriarches qui ont institué les prières, et les Sages les ont rattachées aux sacrifices. Car si tu ne le dis pas ainsi, la prière de moussaf, selon Rabbi Yossé, fils de Rabbi ’Hanina, qui l’a instituée ? C’est donc que les Patriarches ont institué les prières, et que les Sages les ont rattachées aux sacrifices.
נימא תיהוי תיובתיה דר' יוסי בר' חנינא אמר לך ר' יוסי בר' חנינא לעולם אימא לך תפלות אבות תקנום ואסמכינהו רבנן אקרבנות דאי לא תימא הכי תפלת מוסף לר' יוסי בר' חנינא מאן תקנה אלא תפלות אבות תקנום ואסמכינהו רבנן אקרבנות:
Rabbi Yehouda dit : jusqu’à la quatrième heure. Ils se sont demandé : [faut-il comprendre] « jusqu’à » inclusivement, ou peut-être « jusqu’à » exclusivement ? Viens et entends : Rabbi Yehouda dit : jusqu’au milieu de [la période de] min’ha. Si tu dis que « jusqu’à » est exclusif, c’est en cela que diffèrent Rabbi Yehouda et les Sages ; mais si tu dis que « jusqu’à » est inclusif, Rabbi Yehouda
רבי יהודה אומר עד ארבע שעות: איבעיא להו עד ועד בכלל או דלמא עד ולא עד בכלל תא שמע ר' יהודה אומר עד פלג המנחה אי אמרת בשלמא עד ולא עד בכלל היינו דאיכא בין ר' יהודה לרבנן אלא אי אמרת עד ועד בכלל ר' יהודה
Original : Berakhot 26b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.