Structure du débat :Michna 1Question 3Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Ravina dit à Rava : Quelle est la halakha ? Il lui répondit : Comme pour le kiddouch : de même que pour le kiddouch, bien qu’on le dise dans la prière, on le dit sur la coupe, de même pour la havdala, bien qu’on la dise dans la prière, on la dit sur la coupe.
אמר ליה רבינא לרבא הלכתא מאי אמר ליה כי קידוש מה קידוש אף על גב דמקדש בצלותא מקדש אכסא אף הבדלה נמי אע"ג דמבדיל בצלותא מבדיל אכסא:
Rabbi Zeïra était monté sur un âne, et Rabbi ’Hiya bar Avin marchait derrière lui. Il lui dit : Est-il vrai que vous avez dit au nom de Rabbi Yo’hanan : La halakha est conforme à Rabbi Eliézer pour un jour de fête qui tombe à l’issue du Chabbat ? Il lui répondit : Oui.
ר' זירא הוה רכיב חמרא הוה קא שקיל ואזיל ר' חייא בר אבין בתריה אמר ליה ודאי דאמריתו משמיה דר' יוחנן הלכה כר' אליעזר ביום טוב שחל להיות אחר השבת אמר ליה אין
Je dirais que les Sages sont en désaccord pour les autres jours de l’année ; mais pour un jour de fête qui tombe à l’issue du Chabbat, sont-ils en désaccord ?
אימר דפליגי רבנן בשאר ימות השנה ביום טוב שחל להיות אחר השבת מי פליגי
Agissons-nous donc toute l’année selon Rabbi Akiva, pour que maintenant nous nous levions et agissions selon lui ? Toute l’année, pourquoi n’agissons-nous pas selon Rabbi Akiva ? Parce qu’on a institué dix-huit, on n’a pas institué dix-neuf. Ici aussi, on a institué sept, on n’a pas institué huit.
אטו כל השנה כולה מי עבדינן כר' עקיבא דהשתא ניקו ונעביד כוותיה כל השנה כולה מאי טעמא לא עבדינן כרבי עקיבא דתמני סרי תקון תשסרי לא תקון הכא נמי שב תקון תמני לא תקון
Rabbi Zeïra dit : Tiens-t’en à [la version de]Rabbi ’Hiya bar Abba, car il est précis et apprend bien l’enseignement de la bouche de son maître, comme Ra’hava de Poumbedita.
אמר ר' זירא נקוט דרבי חייא בר אבא בידך דדייק וגמר שמעתא מפומא דמרה שפיר כרחבא דפומבדיתא
« Tu nous as fait connaître, Éternel notre Dieu, les jugements de Ta justice, et Tu nous as appris à accomplir les lois de Ta volonté ; Tu nous as donné en héritage des temps d’allégresse et des fêtes d’offrandes volontaires ; Tu nous as légué la sainteté du Chabbat, la gloire du temps fixé et la célébration de la fête de pèlerinage. Entre la sainteté du Chabbat et la sainteté du jour de fête Tu as séparé, et le septième jour, d’entre les six jours d’œuvre, Tu l’as sanctifié ; Tu as séparé et sanctifié Ton peuple Israël par Ta sainteté. Et Tu nous as donné », etc.
ותודיענו ה' אלהינו את משפטי צדקך ותלמדנו לעשות חקי רצונך ותנחילנו זמני ששון וחגי נדבה ותורישנו קדושת שבת וכבוד מועד וחגיגת הרגל בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת ואת יום השביעי מששת ימי המעשה קדשת הבדלת וקדשת את עמך ישראל בקדושתך ותתן לנו וכו':
MICHNA: Celui qui dit : « Ta miséricorde s’étend jusqu’au nid d’oiseau », ou « Pour le bien, que Ton nom soit mentionné », ou « Nous rendons grâce, nous rendons grâce », on le fait taire.
מתני׳ האומר על קן צפור יגיעו רחמיך ועל טוב יזכר שמך מודים מודים משתקין אותו:
GUEMARA: On comprend que pour « Nous rendons grâce, nous rendons grâce » on le fasse taire, parce que cela semble [reconnaître] deux puissances ; et pour « Pour le bien, que Ton nom soit mentionné » aussi, cela implique pour le bien et non pour le mal, alors que nous avons appris : L’homme est tenu de bénir pour le mal comme il bénit pour le bien. Mais « Ta miséricorde s’étend jusqu’au nid d’oiseau », pour quelle raison ?
גמ׳ בשלמא מודים מודים משתקין אותו משום דמיחזי כשתי רשויות ועל טוב יזכר שמך נמי משמע על הטובה ולא על הרעה ותנן חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה אלא על קן צפור יגיעו רחמיך מ"ט
Deux amoraïm en Occident sont en désaccord à ce sujet, Rabbi Yossé bar Avin et Rabbi Yossé bar Zevida. L’un dit : Parce qu’il introduit de la jalousie dans l’œuvre de la création. L’autre dit : Parce qu’il fait des attributs du Saint, béni soit-Il, de la miséricorde, alors qu’ils ne sont que des décrets.
פליגי בה תרי אמוראי במערבא רבי יוסי בר אבין ורבי יוסי בר זבידא חד אמר מפני שמטיל קנאה במעשה בראשית וחד אמר מפני שעושה מדותיו של הקדוש ברוך הוא רחמים ואינן אלא גזרות
Un homme descendit [officier] devant Rabba et dit : « Toi, Tu as eu pitié du nid d’oiseau ; Toi, aie pitié et miséricorde envers nous. » Rabba dit : Comme ce jeune érudit sait se concilier son Maître ! Abayé lui dit : Mais nous avons appris qu’on le fait taire !
ההוא דנחית קמיה דרבה ואמר אתה חסת על קן צפור אתה חוס ורחם עלינו אמר רבה כמה ידע האי צורבא מרבנן לרצויי למריה א"ל אביי והא משתקין אותו תנן
Un homme descendit [officier] devant Rabbi ’Hanina et dit : « Le Dieu grand, puissant, redoutable, majestueux, vigoureux, terrible, fort, courageux, certain et glorieux. »
ההוא דנחית קמיה דר' חנינא אמר האל הגדול הגבור והנורא והאדיר והעזוז והיראוי החזק והאמיץ והודאי והנכבד
Il attendit qu’il eût terminé. Quand il eut terminé, il lui dit : As-tu épuisé toutes les louanges de ton Maître ? Pourquoi tout cela ? Nous, ces trois [louanges] que nous disons, si Moïse notre maître ne les avait pas dites dans la Torah, et si les hommes de la Grande Assemblée n’étaient pas venus les instituer dans la prière, nous ne pourrions pas les dire ! Et toi, tu en dis tant et tant ! C’est comparable à un roi de chair et de sang qui possédait des millions de dinars d’or, et qu’on louait pour [ses pièces] d’argent : n’est-ce pas une honte pour lui ?
המתין לו עד דסיים כי סיים א"ל סיימתינהו לכולהו שבחי דמרך למה לי כולי האי אנן הני תלת דאמרינן אי לאו דאמרינהו משה רבינו באורייתא ואתו אנשי כנסת הגדולה ותקנינהו בתפלה לא הוינן יכולין למימר להו ואת אמרת כולי האי ואזלת משל למלך בשר ודם שהיו לו אלף אלפים דינרי זהב והיו מקלסין אותו בשל כסף והלא גנאי הוא לו:
Et Rabbi ’Hanina a dit : Tout est entre les mains du Ciel, sauf la crainte du Ciel, car il est dit : « Et maintenant, Israël, que demande de toi l’Éternel ton Dieu, sinon de craindre ? » (Dt 10, 12).
ואמר רבי חנינא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים שנאמר (דברים י, יב) ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה
La crainte du Ciel serait-elle donc une petite chose ? Rabbi ’Hanina n’a-t-il pas dit au nom de Rabbi Chimon bar Yo’haï : Le Saint, béni soit-Il, n’a dans Sa trésorerie qu’un trésor de crainte du Ciel, car il est dit : « La crainte de l’Éternel, voilà Son trésor » (Is 33, 6) ?
אטו יראת שמים מילתא זוטרתא היא והא"ר חנינא משום ר' שמעון בן יוחי אין לו להקב"ה בבית גנזיו אלא אוצר של יראת שמים שנאמר (ישעיהו לג, ו) יראת ה' היא אוצרו
Oui, pour Moïse c’est une petite chose. Car Rabbi ’Hanina a dit : Une parabole : un homme à qui l’on demande un grand récipient — s’il le possède, cela lui semble un petit récipient ; s’il ne le possède pas, cela lui semble un grand récipient.
אין לגבי משה מילתא זוטרתא היא דאמר ר' חנינא משל לאדם שמבקשים ממנו כלי גדול ויש לו דומה עליו ככלי קטן קטן ואין לו דומה עליו ככלי גדול:
Original : Berakhot 33b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.