nous, agissons avec rigueur.
אנן נעבד לחומרא
Berakhot 51b ברכות
Structure du débat :Michna 1Baraïta 2Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et on la soulève d’un téfa’h au-dessus du sol. Rabbi A’ha, fils de Rabbi ’Hanina, a dit : Quel est le verset ? « Je lèverai la coupe des délivrances et j’invoquerai le nom de l’Éternel » (Ps 116, 13).
ומגביהו מן הקרקע טפח אמר רבי אחא ברבי חנינא מאי קראה (תהלים קטז, יג) כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא
Et on y fixe les yeux, afin de ne pas en détourner son attention.
ונותן עיניו בו כי היכי דלא ניסח דעתיה מיניה
Et on l’envoie en cadeau aux gens de sa maison, afin que son épouse soit bénie.
ומשגרו לאנשי ביתו במתנה כי היכי דתתברך דביתהו
’Oula se rendit chez Rav Na’hman. Il prit son repas, récita la bénédiction de la nourriture et donna la coupe de bénédiction à Rav Na’hman. Rav Na’hman lui dit : Que le maître envoie la coupe de bénédiction à Yalta. Il lui répondit : Ainsi a dit Rabbi Yo’hanan : Le fruit du ventre de la femme n’est béni que par le fruit du ventre de l’homme, car il est dit : « Il bénira le fruit de ton ventre » (Dt 7, 13) ; il n’est pas dit « le fruit de son ventre à elle », mais « le fruit de ton ventre ».
עולא אקלע לבי רב נחמן כריך ריפתא בריך ברכת מזונא יהב ליה כסא דברכתא לרב נחמן אמר ליה רב נחמן לישדר מר כסא דברכתא לילתא אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן אין פרי בטנה של אשה מתברך אלא מפרי בטנו של איש שנאמר (דברים ז, יג) וברך פרי בטנך פרי בטנה לא נאמר אלא פרי בטנך
On a aussi enseigné ainsi : Rabbi Nathan dit : D’où sait-on que le fruit du ventre de la femme n’est béni que par le fruit du ventre de l’homme ? Car il est dit : « Il bénira le fruit de ton ventre » (Dt 7, 13) ; il n’est pas dit « le fruit de son ventre à elle », mais « le fruit de ton ventre ».
תניא נמי הכי רבי נתן אומר מנין שאין פרי בטנה של אשה מתברך אלא מפרי בטנו של איש שנאמר וברך פרי בטנך פרי בטנה לא נאמר אלא פרי בטנך
Sur ces entrefaites, Yalta l’apprit. Elle se leva furieuse, monta au cellier et brisa quatre cents jarres de vin. Rav Na’hman lui dit : Que le maître lui envoie une autre coupe. Il lui fit dire : Tout ce tonneau est [du vin] de bénédiction. Elle lui fit dire : Des colporteurs, des paroles ; et des haillons, des poux.
אדהכי שמעה ילתא קמה בזיהרא ועלתה לבי חמרא ותברא ארבע מאה דני דחמרא אמר ליה רב נחמן נשדר לה מר כסא אחרינא שלח לה כל האי נבגא דברכתא היא שלחה ליה ממהדורי מילי ומסמרטוטי כלמי
Rav Assi a dit : On ne converse pas sur la coupe de bénédiction. Et Rav Assi a dit : On ne bénit pas sur une coupe de malheur. Qu’est-ce qu’une coupe de malheur ? Rav Na’hman bar Its’hak a dit : La seconde coupe. On a aussi enseigné ainsi : Celui qui boit par paires ne doit pas bénir, car il est dit : « Prépare-toi à la rencontre de ton Dieu, Israël » (Am 4, 12), et celui-ci n’est pas en état.
אמר רב אסי אין מסיחין על כוס של ברכה ואמר רב אסי אין מברכין על כוס של פורענות מאי כוס של פורענות אמר רב נחמן בר יצחק כוס שני תניא נמי הכי השותה כפלים לא יברך משום שנאמר (עמוס ד, יב) הכון לקראת אלהיך ישראל והאי לא מתקן
Rabbi Abbahou a dit — et certains disent qu’on l’a enseigné dans une baraïta : Celui qui mange en marchant bénit debout ; s’il mange debout, il bénit assis ; et s’il mange accoudé, il s’assied et bénit. Et la halakha : dans tous les cas, il s’assied et bénit.
אמר רבי אבהו ואמרי לה במתניתא תנא האוכל ומהלך מברך מעומד וכשהוא אוכל מעומד מברך מיושב וכשהוא מיסב ואוכל יושב ומברך והלכתא בכולהו יושב ומברך:
Nous reviendrons à toi, [chapitre] « Trois qui ont mangé ».
הדרן עלך שלשה שאכלו
MICHNA: Voici les points de désaccord entre Beit Chammaï et Beit Hillel concernant le repas. Beit Chammaï disent : On bénit sur le jour, puis on bénit sur le vin ; et Beit Hillel disent : On bénit sur le vin, puis on bénit sur le jour.
מתני׳ אלו דברים שבין בית שמאי ובין בית הלל בסעודה בית שמאי אומרים מברך על היום ואחר כך מברך על היין ובית הלל אומרים מברך על היין ואחר כך מברך על היום
Beit Chammaï disent : On se lave les mains, puis on verse la coupe ; et Beit Hillel disent : On verse la coupe, puis on se lave les mains.
בית שמאי אומרים נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס ובית הלל אומרים מוזגין את הכוס ואחר כך נוטלין לידים
Beit Chammaï disent : On s’essuie les mains avec la serviette et on la pose sur la table ; et Beit Hillel disent : sur le coussin.
בית שמאי אומרים מקנח ידיו במפה ומניחה על השלחן ובית הלל אומרים על הכסת
Beit Chammaï disent : On balaie la maison, puis on se lave les mains ; et Beit Hillel disent : On se lave les mains, puis on balaie la maison.
בית שמאי אומרים מכבדין את הבית ואחר כך נוטלין לידים ובית הלל אומרים נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית
Beit Chammaï disent : La lumière, la nourriture, les aromates et la havdala ; et Beit Hillel disent : La lumière, les aromates, la nourriture et la havdala.
בית שמאי אומרים נר ומזון בשמים והבדלה ובית הלל אומרים נר ובשמים מזון והבדלה
Beit Chammaï disent : « … qui a créé la lumière du feu » ; et Beit Hillel disent : « … qui crée les lumières du feu ».
בית שמאי אומרים שברא מאור האש וב"ה אומרים בורא מאורי האש
On ne bénit ni sur la lumière ni sur les aromates des idolâtres, ni sur la lumière ni sur les aromates des morts, ni sur la lumière ni sur les aromates d’une idole ; et l’on ne bénit pas sur la lumière avant d’avoir profité de sa clarté.
אין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים של עכו"ם ולא על הנר ולא על הבשמים של מתים ולא על הנר ולא על הבשמים של ע"ז ואין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו
Celui qui a mangé et a oublié de bénir : Beit Chammaï disent : Qu’il retourne à sa place et bénisse ; et Beit Hillel disent : Qu’il bénisse à l’endroit où il s’en est souvenu. Et jusqu’à quand peut-il bénir ? Jusqu’à ce que la nourriture qui est dans ses entrailles soit digérée.
מי שאכל ושכח ולא בירך ב"ש אומרים יחזור למקומו ויברך וב"ה אומרים יברך במקום שנזכר ועד מתי מברך עד כדי שיתעכל המזון שבמעיו
Si du vin leur a été servi après le repas et qu’il n’y a que cette coupe : Beit Chammaï disent : On bénit sur le vin, puis on bénit sur la nourriture ; et Beit Hillel disent : On bénit sur la nourriture, puis on bénit sur le vin.
בא להן יין אחר המזון אם אין שם אלא אותו כוס בית שמאי אומרים מברך על היין ואח"כ מברך על המזון ובית הלל אומרים מברך על המזון ואח"כ מברך על היין
On répond amen après un Israélite qui bénit ; et on ne répond pas amen après un Couthéen qui bénit, avant d’avoir entendu toute la bénédiction.
ועונין אמן אחר ישראל המברך ואין עונין אמן אחר כותי המברך עד שישמע כל הברכה כולה:
GUEMARA: Nos Maîtres ont enseigné : Les points de désaccord entre Beit Chammaï et Beit Hillel concernant le repas : Beit Chammaï disent : On bénit sur le jour, puis on bénit sur le vin, car c’est le jour qui est cause de la venue du vin ; et le jour est déjà sanctifié alors que le vin n’est pas encore venu.
גמ׳ תנו רבנן דברים שבין ב"ש וב"ה בסעודה ב"ש אומרים מברך על היום ואחר כך מברך על היין שהיום גורם ליין שיבא וכבר קדש היום ועדיין יין לא בא
Et Beit Hillel disent : On bénit sur le vin, puis on bénit sur le jour, car c’est le vin qui est cause de la sanctification qu’on prononce. Autre explication : La bénédiction du vin est fréquente et la bénédiction du jour n’est pas fréquente ; entre ce qui est fréquent et ce qui ne l’est pas, ce qui est fréquent a la priorité. Et la halakha est conforme aux paroles de Beit Hillel.
ובית הלל אומרים מברך על היין ואחר כך מברך על היום שהיין גורם לקדושה שתאמר דבר אחר ברכת היין תדירה וברכת היום אינה תדירה תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם והלכה כדברי בית הלל
Pourquoi « autre explication » ? Si tu dis : là, il y a deux [raisons], et ici, une seule, ici aussi il y en a deux : la bénédiction du vin est fréquente et la bénédiction du jour n’est pas fréquente ; entre ce qui est fréquent et ce qui ne l’est pas, ce qui est fréquent a la priorité.
מאי דבר אחר וכי תימא התם תרתי והכא חדא הכא נמי תרתי נינהו ברכת היין תדירה וברכת היום אינה תדירה תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם
Et la halakha est conforme aux paroles de Beit Hillel. C’est évident, puisque la voix céleste est sortie [en ce sens] !
והלכה כדברי ב"ה פשיטא דהא נפקא בת קול
Si tu veux, dis : avant la voix céleste ; et si tu veux, dis : après la voix céleste,
איבעית אימא קודם בת קול ואיבעית אימא לאחר בת קול
Original : Berakhot 51b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.