Non : en réalité, c’est le jour, et s’il l’appelle « nuit », c’est qu’il y a des gens qui dorment à cette heure-là.
לא לעולם יממא הוא והאי דקרו ליה ליליא דאיכא אינשי דגנו בההיא שעתא
Berakhot 9a ברכות
Structure du débat :Question 6Récit 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rabbi A’ha fils de Rabbi ’Hanina a dit au nom de Rabbi Yehochoua ben Lévi : la halakha est conforme à Rabbi Chimon, qui a parlé au nom de Rabbi Akiva. Rabbi Zeïra a dit : pourvu qu’il ne dise pas « Fais-nous coucher ».
אמר רבי אחא ברבי חנינא אמר רבי יהושע בן לוי הלכה כר"ש שאמר משום רבי עקיבא. אמר רבי זירא ובלבד שלא יאמר השכיבנו.
Quand Rav Yits’hak bar Yossef est venu, il a dit : ce [qu’a dit] Rabbi A’ha fils de Rabbi ’Hanina au nom de Rabbi Yehochoua ben Lévi n’a pas été dit explicitement, mais a été dit par déduction.
כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר הא דרבי אחא ברבי חנינא אמר ריב"ל לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר
Car un certain couple de rabbins s’enivra aux noces du fils de Rabbi Yehochoua ben Lévi. Ils vinrent devant Rabbi Yehochoua ben Lévi, et il dit : Rabbi Chimon est digne qu’on s’appuie sur lui en cas de nécessité.
דההוא זוגא דרבנן דאשתכור בהלולא דבריה דר' יהושע בן לוי אתו לקמיה דריב"ל אמר כדאי הוא ר"ש לסמוך עליו בשעת הדחק:
« Il arriva que ses fils revinrent, etc. »
מעשה שבאו בניו וכו':
Et jusque-là, ils n’avaient pas entendu cet [avis] de Rabban Gamliel ?
ועד השתא לא שמיע להו הא דר"ג
Voici ce qu’ils lui dirent : les rabbins sont-ils en désaccord avec toi, et [dans un débat entre] un seul et plusieurs, la halakha est conforme aux plusieurs ? Ou bien les rabbins pensent-ils comme toi, et s’ils disent « jusqu’à minuit », c’est afin d’éloigner l’homme de la transgression ? Il leur dit : les rabbins pensent comme moi, et vous êtes tenus [de le réciter] ; et s’ils disent « jusqu’à minuit », c’est afin d’éloigner l’homme de la transgression.
הכי קאמרי ליה. רבנן פליגי עילווך ויחיד ורבים הלכה כרבים או דלמא רבנן כוותך סבירא להו והאי דקאמרי עד חצות כדי להרחיק אדם מן העבירה אמר להו רבנן כוותי סבירא להו וחייבין אתם והאי דקאמרי עד חצות כדי להרחיק אדם מן העבירה:
« Et ce n’est pas seulement de cela qu’ils ont parlé, mais, etc. »
ולא זו בלבד אמרו אלא וכו':
Et Rabban Gamliel dit-il « jusqu’à minuit », pour qu’il enseigne « Et ce n’est pas seulement de cela qu’ils ont parlé » ?
ור"ג מי קאמר עד חצות דקתני ולא זו בלבד אמרו
Voici ce que Rabban Gamliel dit à ses fils : même selon les rabbins, qui disent « jusqu’à minuit », la mitsva [s’étend] jusqu’à ce que monte l’aube ; et s’ils disent « jusqu’à minuit », c’est afin d’éloigner l’homme de la transgression.
הכי קאמר להו ר"ג לבניה אפילו לרבנן דקאמרי עד חצות מצותה עד שיעלה עמוד השחר והאי דקא אמרי עד חצות כדי להרחיק אדם מן העבירה:
« La combustion des graisses, etc. »
הקטר חלבים וכו':
Mais la consommation des [sacrifices de] Pessa’h, il ne l’enseigne pas !
ואילו אכילת פסחים לא קתני
On objecte : le Chema du soir, le Hallel des nuits de Pessa’h et la consommation du [sacrifice de] Pessa’h : leur mitsva [s’étend] jusqu’à ce que monte l’aube.
ורמינהי ק"ש ערבית והלל בלילי פסחים ואכילת פסח מצותן עד שיעלה עמוד השחר
Rav Yossef a dit : il n’y a pas de difficulté : ceci est [l’avis de] Rabbi Elazar ben Azaria, cela [l’avis de] Rabbi Akiva. Car il est enseigné : « Ils mangeront la viande en cette nuit » (Ex 12, 8). Rabbi Elazar ben Azaria dit : il est dit ici « en cette nuit », et il est dit plus loin : « Je passerai dans le pays d’Égypte en cette nuit » (Ex 12, 12) ; de même que là-bas, [c’est] jusqu’à minuit, de même ici, jusqu’à minuit.
אמר רב יוסף לא קשיא הא ר' אלעזר בן עזריה הא רבי עקיבא דתניא (שמות יב, ח) ואכלו את הבשר בלילה הזה רבי אלעזר בן עזריה אומר נאמר כאן בלילה הזה ונאמר להלן (שמות יב, יב) ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה מה להלן עד חצות אף כאן עד חצות
Rabbi Akiva lui dit : n’est-il pas déjà dit « en hâte » (Ex 12, 11), [c’est-à-dire] jusqu’au moment de la hâte ? S’il en est ainsi, que vient dire le verset par « la nuit » ?
אמר ליה ר' עקיבא והלא כבר נאמר (שמות יב, יא) בחפזון עד שעת חפזון א"כ מה תלמוד לומר בלילה
On aurait pu penser qu’il se mange de jour, comme les [autres] saintetés ; le verset dit « la nuit » : c’est la nuit qu’il se mange, et non le jour.
יכול יהא נאכל כקדשים ביום תלמוד לומר בלילה בלילה הוא נאכל ולא ביום
Cela se comprend selon Rabbi Elazar ben Azaria, qui admet l’analogie verbale (guezera chava) : il fallait écrire pour lui « cette ». Mais selon Rabbi Akiva, ce « cette », qu’en fait-il ?
בשלמא לר' אלעזר בן עזריה דאית ליה גזירה שוה אצטריך למכתב ליה הזה אלא לר' עקיבא האי הזה מאי עביד ליה
Il vient exclure une autre nuit. On aurait pu penser : puisque le Pessa’h est un sacrifice de sainteté mineure et que le sacrifice de paix est de sainteté mineure, de même que le sacrifice de paix se mange pendant deux jours et une nuit, de même le Pessa’h se mangerait pendant deux nuits au lieu de deux jours, et il se mangerait pendant deux nuits et un jour. Il nous apprend : « en cette nuit » ; c’est en cette nuit qu’il se mange, et il ne se mange pas une autre nuit.
למעוטי לילה אחר הוא דאתא סד"א הואיל ופסח קדשים קלים ושלמים קדשים קלים מה שלמים נאכלין לשני ימים ולילה אחד אף פסח נאכל שתי לילות במקום ב' ימים ויהא נאכל לב' לילות ויום אחד קמ"ל בלילה הזה בלילה הזה הוא נאכל ואינו נאכל בלילה אחר
Et Rabbi Elazar ben Azaria ?
ור' אלעזר בן עזריה
Il le déduit de : « Vous n’en laisserez rien jusqu’au matin » (Ex 12, 10).
(שמות יב, י) מלא תותירו עד בקר נפקא
Et Rabbi Akiva ? Si [on le déduisait] de là, j’aurais pu dire : que signifie « matin » ? Le second matin.
ורבי עקיבא אי מהתם הוה אמינא מאי בקר בקר שני
Et Rabbi Elazar te dirait : tout « matin » est le premier matin.
ורבי אלעזר אמר לך כל בקר בקר ראשון הוא.
Et ces Tannaïm sont comme ces [autres] Tannaïm, car il est enseigné : « Là, tu sacrifieras le Pessa’h, le soir, au coucher du soleil, au moment de ta sortie d’Égypte » (Dt 16, 6).
והני תנאי כהני תנאי דתניא (דברים טז, ו) שם תזבח את הפסח בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים
Rabbi Eliézer dit : « le soir », tu sacrifies ; « au coucher du soleil », tu manges ; « au moment de ta sortie d’Égypte », tu brûles [les restes]. Rabbi Yehochoua dit : « le soir », tu sacrifies ; « au coucher du soleil », tu manges ; et jusqu’à quand continues-tu à manger ? Jusqu’au moment de ta sortie d’Égypte.
ר' אליעזר אומר בערב אתה זובח וכבוא השמש אתה אוכל ומועד צאתך ממצרים אתה שורף רבי יהושע אומר בערב אתה זובח כבוא השמש אתה אוכל ועד מתי אתה אוכל והולך עד מועד צאתך ממצרים
Rabbi Abba a dit : tous reconnaissent que lorsque Israël fut délivré d’Égypte, il ne fut délivré que le soir, ainsi qu’il est dit : « L’Éternel ton Dieu t’a fait sortir d’Égypte de nuit » (Dt 16, 1) ; et lorsqu’ils sortirent, ils ne sortirent que le jour, ainsi qu’il est dit : « Le lendemain du Pessa’h, les enfants d’Israël sortirent la main haute » (Nb 33, 3).
א"ר אבא הכל מודים כשנגאלו ישראל ממצרים לא נגאלו אלא בערב שנאמר (דברים טז, א) הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה וכשיצאו לא יצאו אלא ביום שנא' (במדבר לג, ג) ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה
Sur quoi divergent-ils ? Sur le moment de la hâte. Rabbi Elazar ben Azaria pense : que signifie « hâte » ? La hâte des Égyptiens.
על מה נחלקו על שעת חפזון ר' אלעזר בן עזריה סבר מאי חפזון חפזון דמצרים
Et Rabbi Akiva pense : que signifie « hâte » ? La hâte d’Israël.
ורבי עקיבא סבר מאי חפזון חפזון דישראל
Il est enseigné de même : « L’Éternel ton Dieu t’a fait sortir d’Égypte de nuit. » Sont-ils donc sortis de nuit ? Ne sont-ils pas sortis seulement le jour, ainsi qu’il est dit : « Le lendemain du Pessa’h, les enfants d’Israël sortirent la main haute » ? Mais cela enseigne que la délivrance commença pour eux dès le soir.
תנ"ה הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה וכי בלילה יצאו והלא לא יצאו אלא ביום שנא' ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה אלא מלמד שהתחילה להם גאולה מבערב:
« Parle donc (na) aux oreilles du peuple… » (Ex 11, 2). On a dit dans l’école de Rabbi Yannaï : na n’est rien d’autre qu’une expression de prière. Le Saint, béni soit-Il, dit à Moïse : « Je t’en prie, va et dis à Israël : Je vous en prie, empruntez aux Égyptiens des objets d’argent et des objets d’or, afin que ne dise pas
(שמות יא, ב) דבר נא באזני העם וגו' אמרי דבי ר' ינאי אין נא אלא לשון בקשה אמר ליה הקב"ה למשה בבקשה ממך לך ואמור להם לישראל בבקשה מכם שאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב שלא יאמר
Original : Berakhot 9a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.