Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 2Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
ce juste [Abraham] : “Ils les asserviront et les opprimeront” (Gn 15, 13), Il l’a accompli pour eux ; “et ensuite ils sortiront avec de grands biens” (Gn 15, 14), Il ne l’a pas accompli pour eux. »
אותו צדיק (בראשית טו, יג) ועבדום וענו אותם קיים בהם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם
Ils lui dirent : « Pourvu seulement que nous sortions nous-mêmes ! » Une parabole : à un homme qui était enfermé en prison, et des gens lui disaient : « On te fera sortir demain de prison et on te donnera beaucoup d’argent. » Il leur dit : « Je vous en prie, faites-moi sortir aujourd’hui, et je ne demande rien. »
אמרו לו ולואי שנצא בעצמנו משל לאדם שהיה חבוש בבית האסורים והיו אומרים לו בני אדם מוציאין אותך למחר מבית האסורין ונותנין לך ממון הרבה ואומר להם בבקשה מכם הוציאוני היום ואיני מבקש כלום:
« Ils leur prêtèrent » (Ex 12, 36). Rabbi Ami a dit : cela enseigne qu’ils leur prêtèrent malgré eux. Certains disent : malgré les Égyptiens ; et certains disent : malgré les Israélites.
(שמות יב, לו) וישאלום א"ר אמי מלמד שהשאילום בעל כרחם איכא דאמרי בעל כרחם דמצרים וא"ד בעל כרחם דישראל
Celui qui dit « malgré les Égyptiens » [se fonde sur ce] qu’il est écrit : « Et celle qui reste à la maison partage le butin » (Ps 68, 13). Celui qui dit « malgré les Israélites », [c’est] à cause du fardeau.
מ"ד בעל כרחם דמצרים דכתיב (תהלים סח, יג) ונות בית תחלק שלל מ"ד בעל כרחם דישראל משום משוי:
« Ils dépouillèrent l’Égypte » (Ex 12, 36). Rabbi Ami a dit : cela enseigne qu’ils la rendirent comme un piège sans grain. Et Rech Lakich a dit : ils la rendirent comme un gouffre sans poissons.
(שמות יב, לו) וינצלו את מצרים א"ר אמי מלמד שעשאוה כמצודה שאין בה דגן ור"ל אמר עשאוה כמצולה שאין בה דגים:
« Je serai qui Je serai » (Ex 3, 14). Le Saint, béni soit-Il, dit à Moïse : « Va, dis à Israël : J’ai été avec vous dans cet asservissement-ci, et Je serai avec vous dans l’asservissement aux royaumes. »
(שמות ג, יד) אהיה אשר אהיה א"ל הקב"ה למשה לך אמור להם לישראל אני הייתי עמכם בשעבוד זה ואני אהיה עמכם בשעבוד מלכיות
Il dit devant Lui : « Maître du monde, à chaque malheur suffit son heure. » Le Saint, béni soit-Il, lui dit : « Va, dis-leur : “Je serai” m’a envoyé vers vous » (Ex 3, 14).
אמר לפניו רבש"ע דיה לצרה בשעתה א"ל הקב"ה לך אמור להם (שמות ג, יד) אהיה שלחני אליכם:
« Réponds-moi, Éternel, réponds-moi » (1 R 18, 37). Rabbi Abbahou a dit : pourquoi Élie a-t-il dit « réponds-moi » deux fois ? Cela enseigne qu’Élie dit devant le Saint, béni soit-Il : « Maître du monde, réponds-moi, que le feu descende du ciel et dévore tout ce qui est sur l’autel ; et réponds-moi, détourne leur esprit, afin qu’ils ne disent pas que c’est œuvre de sorcellerie », ainsi qu’il est dit : « Et c’est Toi qui as fait retourner leur cœur en arrière » (1 R 18, 37).
(מלכים א יח, לז) ענני ה' ענני א"ר אבהו למה אמר אליהו ענני ב' פעמים מלמד שאמר אליהו לפני הקב"ה רבש"ע ענני שתרד אש מן השמים ותאכל כל אשר על המזבח וענני שתסיח דעתם כדי שלא יאמרו מעשה כשפים הם שנאמר (מלכים א יח, לז) ואתה הסבות את לבם אחורנית:
MICHNA: À partir de quand récite-t-on le Chema le matin ? Dès qu’on distingue entre le bleu azur (tekhelet) et le blanc. Rabbi Eliézer dit : entre le bleu azur et le vert poireau. Et [on peut le réciter] jusqu’au lever du soleil. Rabbi Yehochoua dit : jusqu’à trois heures, car telle est la coutume des rois de se lever à la troisième heure.
מתני׳ מאימתי קורין את שמע בשחרית משיכיר בין תכלת ללבן ר' אליעזר אומר בין תכלת לכרתי (וגומרה) עד הנץ החמה ר' יהושע אומר עד שלש שעות שכן דרך מלכים לעמוד בשלש שעות
GUEMARA: Que [signifie] « entre le bleu azur et le blanc » ? Si l’on dit : entre un flocon de laine blanche et un flocon de laine azur, même la nuit on les distingue ! Mais [il s’agit de distinguer] entre l’azur qui est en elle et le blanc qui est en elle.
גמ׳ מאי בין תכלת ללבן אילימא בין גבבא דעמרא חיורא לגבבא דעמרא דתכלתא הא בליליא נמי מידע ידעי אלא בין תכלת שבה ללבן שבה.
Il est enseigné : Rabbi Meïr dit : dès qu’on distingue entre un loup et un chien. Rabbi Akiva dit : entre un âne et un onagre. Et d’autres disent : dès qu’on voit son prochain à une distance de quatre coudées et qu’on le reconnaît.
תניא רבי מאיר אומר משיכיר בין זאב לכלב ר"ע אומר בין חמור לערוד ואחרים אומרים משיראה את חברו רחוק ד' אמות ויכירנו
Rav Houna a dit : la halakha est conforme aux « autres ». Abayé a dit : pour les tefilin, comme les « autres » ; pour le Chema, comme les hommes pieux d’autrefois (vatikin). Car Rabbi Yo’hanan a dit : les hommes pieux d’autrefois l’achevaient au lever du soleil.
אמר רב הונא הלכה כאחרים אמר אביי לתפילין כאחרים לק"ש כותיקין דאמר ר' יוחנן ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה
Il est enseigné de même : les hommes pieux d’autrefois l’achevaient au lever du soleil, afin de juxtaposer [la bénédiction de] la délivrance à la prière, et ainsi il se trouve prier de jour.
תניא נמי הכי ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפלה ונמצא מתפלל ביום
Rabbi Yossé ben Elyakim a témoigné au nom de la sainte congrégation de Jérusalem : quiconque juxtapose la délivrance à la prière ne subit aucun dommage de toute la journée.
העיד ר"י בן אליקים משום קהלא קדישא דבירושלים כל הסומך גאולה לתפלה אינו נזוק כל היום כולו
Rabbi Zeïra a dit : est-ce bien ainsi ? Moi, j’ai juxtaposé, et j’ai subi un dommage ! Il lui dit : quel dommage as-tu subi ? Que tu as dû porter du myrte au palais du roi ? Là aussi, tu aurais dû payer pour voir le visage du roi. Car Rabbi Yo’hanan a dit : que l’homme s’efforce toujours de courir à la rencontre des rois d’Israël ; et non seulement à la rencontre des rois d’Israël, mais même à la rencontre des rois des nations, car s’il en a le mérite, il distinguera entre les rois d’Israël et les rois des nations.
א"ר זירא איני והא אנא סמכי ואיתזקי א"ל במאי איתזקת דאמטיית אסא לבי מלכא התם נמי מבעי לך למיהב אגרא למחזי אפי מלכא דא"ר יוחנן לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפילו לקראת מלכי עכו"ם שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי עכו"ם.
Rabbi Ila dit à Oulla : quand tu entreras là-bas, salue de ma part Rav Brouna, mon frère, en présence de toute la compagnie, car c’est un grand homme et il se réjouit des mitsvot. Une fois, il juxtaposa la délivrance à la prière, et le rire ne quitta pas sa bouche de toute la journée.
אמר ליה רבי אלעא לעולא כי עיילת להתם שאיל בשלמא דרב ברונא אחי במעמד כל החבורה דאדם גדול הוא ושמח במצות זימנא חדא סמך גאולה לתפלה ולא פסיק חוכא מפומיה כוליה יומא.
Comment peut-on juxtaposer ? Rabbi Yo’hanan n’a-t-il pas dit : au début, on dit : « Seigneur, ouvre mes lèvres », et à la fin, on dit : « Que les paroles de ma bouche soient agréées… » ?
היכי מצי סמיך והא א"ר יוחנן בתחלה הוא אומר ה' שפתי תפתח ולבסוף הוא אומר יהיו לרצון אמרי פי וגו'
Car si tu ne dis pas cela, le soir, comment peut-on juxtaposer, puisqu’il faut dire « Fais-nous coucher » ? Mais puisque les rabbins ont institué « Fais-nous coucher », c’est comme une délivrance prolongée ; ici aussi, puisque les rabbins l’ont fixé dans la prière, c’est comme une prière prolongée.
דאי לא תימא הכי ערבית היכי מצי סמיך והא בעי למימר השכיבנו אלא כיון דתקינו רבנן השכיבנו כגאולה אריכתא דמיא ה"נ כיון דקבעוה רבנן בתפלה כתפלה אריכתא דמיא.
Or, ce [verset] « Que les paroles de ma bouche soient agréées » peut s’entendre comme [dit] à la fin, et peut s’entendre comme [dit] au début : « [les paroles] que je vais dire ». Pour quelle raison les rabbins l’ont-ils institué après les dix-huit bénédictions ? Qu’on le dise au début !
מכדי האי יהיו לרצון אמרי פי משמע לבסוף ומשמע מעיקרא דבעינא למימר מ"ט תקנוהו רבנן לאחר י"ח ברכות לימרו מעיקרא
Rabbi Yehouda fils de Rabbi Chimon ben Pazi a dit : puisque David ne l’a dit qu’après dix-huit chapitres [de Psaumes], c’est pourquoi les rabbins l’ont institué après les dix-huit bénédictions.
א"ר יהודה בריה דר' שמעון בן פזי הואיל ולא אמרו דוד אלא לאחר י"ח פרשיות לפיכך תקינו רבנן לאחר י"ח ברכות.
Car Rabbi Yehouda fils de Rabbi Chimon ben Pazi a dit : David a dit cent trois chapitres et n’a pas dit « Halelouya » avant d’avoir vu la chute des méchants, ainsi qu’il est dit : « Que les pécheurs disparaissent de la terre, et que les méchants ne soient plus ! Mon âme, bénis l’Éternel ! Halelouya » (Ps 104, 35).
דאמר ר' יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי ק"ג פרשיות אמר דוד ולא אמר הללויה עד שראה במפלתן של רשעים שנאמר (תהלים קד, לה) יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללויה.
Ces cent trois, ce sont cent quatre ! On en déduit plutôt que « Heureux l’homme » et « Pourquoi les nations s’agitent-elles » forment un seul chapitre.
הני ק"ג ק"ד הויין אלא שמע מינה אשרי האיש ולמה רגשו גוים חדא פרשה היא
Original : Berakhot 9b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.