c’est pourquoi le texte dit : « une ». Comment donc ? Il n’est coupable que lorsqu’il écrit un nom court [contenu] dans un nom long : Chem dans Chimon et dans Chmouel, Noa’h dans Na’hor, Dan dans Daniel, Gad dans Gadiel. Rabbi Yehouda dit : Même s’il n’a écrit que deux lettres qui sont un même nom, il est coupable, par exemple : chech, tat, rar, gag, ’ha’h.
ת"ל אחת הא כיצד אינו חייב עד שיכתוב שם קטן משם גדול שם משמעון ומשמואל נח מנחור דן מדניאל גד מגדיאל רבי יהודה אומר אפילו לא כתב אלא שתי אותיות והן שם אחד חייב כגון שש תת רר גג חח
Rabbi Yossé a dit : Est-ce donc au titre d’écrire qu’il est coupable ? Il n’est coupable qu’au titre de marquer, car on marquait les planches du Tabernacle pour savoir laquelle était sa paire. C’est pourquoi, s’il a tracé une seule entaille sur deux planches, ou deux entailles sur une seule planche, il est coupable.
א"ר יוסי וכי משום כותב הוא חייב והלא אינו חייב אלא משום רושם שכן רושמין על קרשי המשכן לידע איזו היא בן זוגו לפיכך שרט שריטה אחת על שני נסרין או שתי שריטות על נסר אחד חייב
Rabbi Chimon dit : « Et qu’il fasse une » (Lv 4, 22) : on pourrait penser [qu’il n’est coupable] que lorsqu’il écrit tout le nom, lorsqu’il tisse tout le vêtement, lorsqu’il fait tout le tamis ; c’est pourquoi le texte dit : « d’une ». Si [c’est] « d’une », on pourrait penser [qu’il est coupable] même s’il n’a écrit qu’une seule lettre, même s’il n’a tissé qu’un seul fil, même s’il n’a fait qu’une seule maille du tamis ; c’est pourquoi le texte dit : « une ». Comment donc ? Il n’est coupable que lorsqu’il fait un travail dont le semblable est durable.
רבי שמעון אומר (ויקרא ד, כב) ועשה אחת יכול עד שיכתוב את כל השם עד שיארוג כל הבגד עד שיעשה את כל הנפה ת"ל מאחת אי מאחת יכול אפילו לא כתב אלא אות אחת ואפילו לא ארג אלא חוט אחד ואפילו לא עשה אלא בית אחד בנפה ת"ל אחת הא כיצד אינו חייב עד שיעשה מלאכה שכיוצא בה מתקיימת
Rabbi Yossé dit : « Et qu’il fasse une », « et qu’il fasse de celles-ci » : parfois on est coupable d’un seul [sacrifice] pour toutes, et parfois on est coupable pour chacune.
ר' יוסי אומר ועשה אחת ועשה הנה פעמים שחייב אחת על כולן ופעמים שחייב על כל אחת ואחת
Quoi qu’il en soit, il est enseigné : « Rabbi Yehouda dit : Même s’il n’a écrit que deux lettres qui sont un même nom, il est coupable » ! – Ce n’est pas difficile : ceci est de lui-même, cela est de son maître, car on a enseigné : Rabbi Yehouda dit au nom de Rabban Gamliel : Même s’il n’a écrit que deux lettres qui sont un même nom, il est coupable, par exemple : chech, tat, rar, gag, ’ha’h.
קתני מיהא רבי יהודה אומר אפילו לא כתב אלא שתי אותיות והן שם אחד חייב לא קשיא הא דידיה הא דרביה דתניא רבי יהודה אומר משום רבן גמליאל אפילו לא כתב אלא ב' אותיות והן שם אחד חייב כגון שש תת רר גג חח
Et Rabbi Chimon, c’est la même chose que le premier tanna ! Et si tu dis qu’il y a entre eux [le cas de] alef-alef de « Je te ceindrai » (Is 45, 5) – le premier tanna pense que pour alef-alef de « Je te ceindrai », on n’est pas coupable, et Rabbi Chimon pense que, puisque cela se trouve [du moins] dans des signatures, on est coupable –, cela revient-il à dire que Rabbi Chimon est sévère ?
ור"ש היינו ת"ק וכ"ת אלף אלף (ישעיהו מה, ה) דאאזרך איכא בינייהו דת"ק סבר אלף אלף דאאזרך לא מיחייב ור"ש סבר כיון דאיתיה בגלטורי בעלמא חייב למימרא דר"ש לחומרא
Or on a enseigné : Celui qui perce quoi que ce soit est coupable ; celui qui rabote quoi que ce soit, celui qui tanne quoi que ce soit, celui qui façonne une forme sur un récipient, quoi que ce soit [est coupable]. Rabbi Chimon dit : [Il n’est coupable] que lorsqu’il perce entièrement, rabote entièrement, tanne entièrement, façonne entièrement !
והתניא הקודח כל שהוא חייב המגרר כל שהוא המעבד כל שהוא הצר בכלי צורה כל שהוא רש"א עד שיקדח את כולו עד שיגרור את כולו עד שיעבד את כולו עד שיצור כולו
Mais Rabbi Chimon vient nous apprendre ceci : [il n’est coupable] que lorsqu’il écrit le nom entier. – Mais peux-tu dire cela ? N’a-t-on pas enseigné : Rabbi Chimon dit : « Et qu’il fasse une » : on pourrait penser [qu’il n’est coupable] que lorsqu’il écrit le nom entier ; c’est pourquoi le texte dit : « d’une » ! – Rectifie et dis ainsi : on pourrait penser [qu’il n’est coupable] que lorsqu’il écrit le verset entier ; c’est pourquoi le texte dit : « d’une ».
אלא ר"ש הא אתא לאשמעינן עד שיכתוב את השם כולו ומי מצית אמרת הכי והתניא רש"א ועשה אחת יכול עד שיכתוב את השם כולו ת"ל מאחת תריץ ואימא הכי יכול עד שיכתוב את הפסוק כולו ת"ל מאחת
Rabbi Yossé dit : « Et qu’il fasse une », « et qu’il fasse de celles-ci » : parfois on est coupable d’un seul [sacrifice] pour toutes, et parfois on est coupable pour chacune.
ר' יוסי אומר ועשה אחת ועשה הנה פעמים שחייב אחת על כולן ופעמים שחייב על כל אחת ואחת
Rabbi Yossé bar Rabbi ’Hanina a dit : Quelle est la raison de Rabbi Yossé ? « Une », « d’une » ; « celles-ci », « de celles-ci » ; « une » qui est « celles-ci », et « celles-ci » qui sont « une ».
א"ר יוסי בר' חנינא מ"ט דר' יוסי אחת מאחת הנה מהנה אחת שהיא הנה והנה שהיא אחת
« Une » : Chimon ; « d’une » : Chem de Chimon. « Celles-ci » : les [travaux] principaux ; « de celles-ci » : les dérivés. « Une » qui est « celles-ci » : [la transgression] délibérée du Chabbat avec l’inadvertance quant aux travaux ; « celles-ci » qui sont « une » : l’inadvertance quant au Chabbat avec [la transgression] délibérée des travaux.
אחת שמעון מאחת שם משמעון הנה אבות מהנה תולדות אחת שהיא הנה זדון שבת ושגגת מלאכות הנה שהיא אחת שגגת שבת וזדון מלאכות:
« Rabbi Yehouda a dit : Nous trouvons un nom court [contenu] dans un nom long. » Est-ce comparable ? Le mem de Chem est fermé, le mem de Chimon est ouvert ! Rav ’Hisda a dit : Cela signifie [qu’une lettre] fermée qu’on a faite ouverte est valide.
א"ר יהודה מצינו שם קטן משם גדול: מי דמי מ"ם דשם סתום מ"ם דשמעון פתוח אמר רב חסדא זאת אומרת סתום ועשאו פתוח כשר
On objecta : « Tu les écriras » (Dt 6, 9) : que l’écriture soit parfaite ; qu’on n’écrive pas les alef comme des ’ayin, les ’ayin comme des alef, les beit comme des kaf, les kaf comme des beit, les guimel comme des tsadi, les tsadi comme des guimel, les dalet comme des rech, les rech comme des dalet, les hé comme des ’het, les ’het comme des hé, les vav comme des yod, les yod comme des vav, les zayin comme des noun, les noun comme des zayin, les tet comme des pé, les pé comme des tet,
les [lettres] recourbées comme des droites, les droites comme des recourbées, les mem comme des samekh, les samekh comme des mem, les fermées comme des ouvertes, les ouvertes comme des fermées. Une section ouverte, qu’on ne la fasse pas fermée ; une fermée, qu’on ne la fasse pas ouverte. Si on l’a écrite comme un cantique, ou si on a écrit un cantique comme elle, ou si on a écrit sans encre, ou si on a écrit les Noms divins en or, ceux-là doivent être mis en gniza !
כפופין פשוטין פשוטין כפופין מימין סמכין סמכין מימין סתומין פתוחין פתוחין סתומין פרשה פתוחה לא יעשנה סתומה סתומה לא יעשנה פתוחה כתבה כשירה או שכתב את השירה כיוצא בה או שכתב שלא בדיו או שכתב את האזכרות בזהב הרי אלו יגנזו
Il a parlé selon ce tanna-ci, car on a enseigné : Rabbi Yehouda ben Betéra dit : Il est dit au deuxième [jour] « et leurs libations » (Nb 29, 19), au sixième « et ses libations » (Nb 29, 31), au septième « selon leur règle » (Nb 29, 33) : voilà mem, yod, mem – mayim [l’eau]. De là, une allusion à la libation de l’eau dans la Torah.
הוא דאמר כי האי תנא דתניא רבי יהודה בן בתירה אומר נאמר בשני ונסכיהם בששי ונסכיה בשביעי כמשפטם הרי מ"ם יו"ד מ"ם מים מכאן רמז לניסוך מים מן התור'
Original : Shabbat 103b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.