une « autre chose » [un porc], c’est mauvais pour une « autre chose » [la lèpre].
בדבר אחר קשה לדבר אחר
Chabbat 129b שבת
Structure du débat :Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav et Chmouel ont dit tous deux : Celui qui fait la chose, qu’il attende un peu avant de se lever, car le maître a dit : Cinq choses sont plus proches de la mort que de la vie, et les voici : manger et se lever aussitôt, boire et se lever, dormir et se lever, se faire saigner et se lever, avoir des rapports conjugaux et se lever.
רב ושמואל דאמרי תרוייהו האי מאן דעביד מילתא לישהי פורתא והדר ליקום דאמר מר ה' דברים קרובין למיתה יותר מן החיים ואלו הן אכל ועמד שתה ועמד ישן ועמד הקיז דם ועמד שימש מטתו ועמד
Chmouel a dit : L’intervalle de la saignée est de trente jours ; à un certain âge, qu’on le réduise ; et à un âge plus avancé, qu’on le réduise encore.
אמר שמואל פורסא דדמא כל תלתין יומין ובין הפרקים ימעט ובין הפרקים יחזור וימעט
Et Chmouel a dit : Le moment de la saignée est le premier jour de la semaine, le quatrième et la veille de Chabbat ; mais le deuxième et le cinquième, non, car le maître a dit : Celui qui a le mérite des pères peut se faire saigner le deuxième et le cinquième jour, car le tribunal d’en haut et celui d’en bas siègent ensemble.
ואמר שמואל פורסא דדמא חד בשבתא ארבעה ומעלי שבתא אבל שני וחמישי לא דאמר מר מי שיש לו זכות אבות יקיז דם בשני ובחמישי שב"ד של מעלה ושל מטה שוין כאחד
Le troisième jour de la semaine, pourquoi pas ? Parce que Mars préside aux heures paires. La veille de Chabbat aussi, il préside aux heures paires ! Puisque la multitude y est accoutumée, « l’Éternel garde les simples » (Ps 116, 6).
בתלתא בשבתא מאי טעמא לא משום דקיימא ליה מאדים בזווי מעלי שבתא נמי קיימא בזווי כיון דדשו ביה רבים (תהלים קטז, ו) שומר פתאים ה'
Chmouel a dit : Le quatrième [jour de la semaine] qui tombe le quatre [du mois], le quatrième qui tombe le quatorze, le quatrième qui tombe le vingt-quatre, le quatrième après lequel il n’y a pas quatre [jours dans le mois] : c’est un danger.
אמר שמואל ד' דהוא ד' ד' דהוא ארביסר ד' דהוא עשרים וארבעה ד' דליכא ארבע בתריה סכנתא
La néoménie et le deuxième jour [du mois] : faiblesse ; le troisième : danger. La veille d’un jour de fête : faiblesse ; la veille de ’Atsérèt [Chavouot] : danger. Et les rabbins ont édicté [l’interdit] pour toutes les veilles de jours de fête, à cause du jour de fête de ’Atsérèt, où sort un vent nommé Tavoa’h, car si Israël n’avait pas reçu la Torah, il aurait massacré leur chair et leur sang.
ר"ח ושני לו חולשא שלישי לו סכנה מעלי יומא טבא חולשא מעלי יומא דעצרתא סכנתא וגזרו רבנן אכולהו מעלי יומא טבא משום יומא טבא דעצרת דנפיק ביה זיקא ושמיה טבוח דאי לא קבלו ישראל תורה הוה טבח להו לבשרייהו ולדמייהו
Chmouel a dit : Celui qui a mangé du blé et s’est fait saigner ne s’est fait saigner que pour ce blé. Et ces paroles valent pour un remède ; mais pour s’alléger, il s’allège.
אמר שמואל אכל חטה והקיז דם לא הקיז אלא לאותה חטה והנ"מ לרפואה אבל לאוקולי מיקיל
Celui qui se fait saigner : boire, aussitôt ; manger, jusqu’à [le temps de parcourir] un demi-mil.
המקיז דם שתייה לאלתר אכילה עד חצי מיל
Ils demandèrent : Boire aussitôt est bénéfique, mais ensuite est-ce nuisible, ou peut-être n’est-ce ni nuisible ni bénéfique ? Que [la question] demeure.
איבעיא להו שתייה לאלתר מעלי אבל בתר הכי קשי או דילמא לא קשי ולא מעלי תיקו
Ils demandèrent : Manger jusqu’à un demi-mil est bénéfique ; mais après cela et avant cela, est-ce nuisible, ou peut-être n’est-ce ni nuisible ni bénéfique ? Que [la question] demeure.
איבעיא להו אכילה עד חצי מיל הוא דקמעלי הא בתר הכי ומקמי הכי קשי או דילמא לא קשי ולא מעלי תיקו
Rav proclamait : Cent courges pour un zouz, cent têtes pour un zouz, cent lèvres pour rien du tout. Rav Yossef a dit : Quand nous étions chez Rav Houna, le jour où les rabbins chômaient, ils disaient : Aujourd’hui, c’est le jour des lèvres. Et je ne savais pas ce qu’ils voulaient dire.
מכריז רב מאה קרי בזוזא מאה רישי בזוזא מאה שפמי ולא כלום אמר רב יוסף כי הוינן בי רב הונא יומא דמפגרי ביה רבנן אמרי האידנא יומא דשפמי הוא ולא ידענא מאי קאמרי:
« Et on noue le cordon ombilical. » Nos Maîtres ont enseigné : On noue le cordon ombilical. Rabbi Yossé dit : On le coupe aussi ; et on enfouit le placenta pour que l’enfant ait chaud. Rabban Chimon ben Gamliel a dit : Les filles de rois l’enfouissent dans des bassines d’huile, les filles de riches dans des éponges de laine, les filles de pauvres dans de la bourre.
וקושרין הטבור: ת"ר קושרין הטבור ר' יוסי אומר אף חותכין וטומנין השליא כדי שיחם הולד אמר רשב"ג בנות מלכים טומנות בספלים של שמן בנות עשירים בספוגים של צמר בנות עניים במוכין
Rav Na’hman a dit au nom de Rabba bar Avouha, au nom de Rav : La halakha est selon Rabbi Yossé.
אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב הלכה כר' יוסי
Et Rav Na’hman a dit au nom de Rabba bar Avouha, au nom de Rav : Les Sages admettent avec Rabbi Yossé, pour le cordon ombilical de deux bébés, qu’on le coupe. Quelle en est la raison ? Parce qu’ils se tirent l’un l’autre.
ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב מודים חכמים לר' יוסי בטבור של שני תינוקות שחותכין מ"ט דמנתחי אהדדי
Et Rav Na’hman a dit au nom de Rabba bar Avouha, au nom de Rav : Tout ce qui est mentionné dans la section de la réprimande, on le fait pour l’accouchée le Chabbat, ainsi qu’il est dit : « Et ta naissance : le jour où tu es née, ton cordon n’a pas été coupé, tu n’as pas été lavée dans l’eau pour être nettoyée, tu n’as pas été frottée de sel et tu n’as pas été emmaillotée » (Ez 16, 4).
ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב כל האמור בפרשת תוכחה עושין לחיה בשבת שנאמר (יחזקאל טז, ד) ומולדותיך ביום הולדת אותך לא כרת שרך ובמים לא רחצת למשעי והמלח לא המלחת והחתל לא חתלת
« Et ta naissance : le jour où tu es née » : de là, on aide l’enfant à naître le Chabbat. « Ton cordon n’a pas été coupé » : de là, on coupe le cordon ombilical le Chabbat. « Tu n’as pas été lavée dans l’eau pour être nettoyée » : de là, on lave l’enfant le Chabbat. « Tu n’as pas été frottée de sel » : de là, on frotte de sel l’enfant le Chabbat. « Et tu n’as pas été emmaillotée » : de là, on emmaillote l’enfant le Chabbat.
ומולדותיך ביום הולדת מכאן שמיילדים את הולד בשבת לא כרת שרך מכאן שחותכין הטבור בשבת ובמים לא רחצת למשעי מכאן שרוחצין הולד בשבת והמלח לא המלחת מכאן שמולחין הולד בשבת והחתל לא חתלת מכאן שמלפפין הולד בשבת:
Nous reviendrons à toi, « On débarrasse ».
הדרן עלך מפנין
Original : Shabbat 129b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.