chaque moment est leur temps ! Rav Na’hman a donc dit au nom de Rabbi Its’hak, et certains disent que c’est Rav Houna fils de Rav Yehochoua : puisqu’il est en son pouvoir de les déclarer sans propriétaire.
כל שעתא ושעתא זמניה הוא אלא אמר רב נחמן א"ר יצחק ואיתימא רב הונא בריה דרב יהושע הואיל ובידו להפקירן:
Le maître a dit : le loulav et tous ses préparatifs repoussent le Chabbat, ce sont les paroles de Rabbi Eliézer. D’où Rabbi Eliézer le tire-t-il ? Si c’est de l’omer et des deux pains, [on réfute :] ceux-ci sont un besoin du Très-Haut. Mais le verset dit : « le jour » (Lv 23, 40) — « le jour », même le Chabbat.
אמר מר לולב וכל מכשיריו דוחין את השבת דברי ר"א מנא ליה לר"א הא אי מעומר ושתי הלחם שכן צורך גבוה אלא אמר קרא (ויקרא כג, ז) ביום ביום אפילו בשבת
Et Rabbi Eliézer, d’où tire-t-il : le jour et non la nuit ? Il le tire de : « et vous vous réjouirez devant l’Éternel votre Dieu sept jours » (Lv 23, 40) : des jours et non des nuits.
ור"א ביום ולא בלילה מנא ליה נפקא ליה (ויקרא כג, מ) מושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים ימים ולא לילות
Et les Rabbanan ? Cela était nécessaire : il aurait pu te venir à l’esprit de dire : déduisons « sept jours » de la souka ; de même que là-bas, ce sont les jours et même les nuits, de même ici, les jours et même les nuits. [Le verset] nous l’apprend.
ורבנן איצטריך ס"ד אמינא נילף שבעת ימים מסוכה מה להלן ימים ואפילו לילות אף כאן ימים ואפילו לילות קמ"ל
Que le Miséricordieux l’écrive pour le loulav, et que les autres viennent et l’apprennent de lui ! Parce qu’on pourrait réfuter : qu’en est-il du loulav, puisqu’il requiert quatre espèces ?
וליכתוב רחמנא בלולב וניתו הנך ונילפו מיניה משום דאיכא למיפרך מה ללולב שכן טעון ארבעה מינים:
« La souka et tous ses préparatifs repoussent le Chabbat, ce sont les paroles de Rabbi Eliézer. » D’où Rabbi Eliézer le tire-t-il ? Si c’est de l’omer et des deux pains, [on réfute :] ils sont un besoin du Très-Haut ; si c’est du loulav, [on réfute :] il requiert quatre espèces.
סוכה וכל מכשיריה דוחין את השבת דברי רבי אליעזר מנא ליה לר"א הא אי מעומר ושתי הלחם שכן צורך גבוה הוא אי מלולב שכן טעון ארבעה מינים
Il apprend donc « sept jours » du loulav : de même que là-bas, ses préparatifs repoussent le Chabbat, de même ici aussi, ses préparatifs repoussent le Chabbat.
אלא גמר שבעת ימים מלולב מה להלן מכשיריו דוחין את השבת אף כאן נמי מכשיריו דוחין את השבת
Que le Miséricordieux l’écrive pour la souka, et que les autres viennent et l’apprennent d’elle ! Parce qu’on pourrait réfuter : qu’en est-il de la souka, puisqu’elle s’applique les nuits comme les jours ?
וליכתוב רחמנא בסוכה וניתי הנך וניגמור מיניה משום דאיכא למיפרך מה לסוכה שכן נוהגת בלילות כבימים:
« La matsa et tous ses préparatifs repoussent le Chabbat, ce sont les paroles de Rabbi Eliézer. » D’où Rabbi Eliézer le tire-t-il ? Si c’est de l’omer et des deux pains, ils sont un besoin du Très-Haut ; si c’est du loulav, il requiert quatre espèces ; si c’est de la souka, elle s’applique les nuits comme les jours.
מצה וכל מכשיריה דוחין את השבת דברי ר"א מנא ליה לר"א הא אי מעומר ושתי הלחם שכן צורך גבוה אי מלולב שכן טעון ארבעה מינים אי מסוכה שכן נוהגת בלילות כבימים
Il apprend donc « quinze » [et] « quinze » de la fête des Soukkot : de même que là-bas, ses préparatifs repoussent le Chabbat, de même ici, ses préparatifs repoussent le Chabbat.
אלא גמר חמשה עשר חמשה עשר מחג הסוכות מה להלן מכשיריה דוחין את השבת אף כאן מכשיריה דוחין את השבת
Que le Miséricordieux l’écrive pour la matsa, et que les autres viennent et l’apprennent d’elle ! Parce qu’on pourrait réfuter : qu’en est-il de la matsa, puisqu’elle s’applique aux femmes comme aux hommes ?
וליכתוב רחמנא במצה וניתו הנך וליגמור מיניה משום דאיכא למיפרך מה למצה שכן נוהגת בנשים כבאנשים:
« Le chofar et tous ses préparatifs repoussent le Chabbat, ce sont les paroles de Rabbi Eliézer. » D’où Rabbi Eliézer le tire-t-il ? Si c’est de l’omer et des deux pains, ils sont un besoin du Très-Haut ; si c’est du loulav, il requiert quatre espèces ; si c’est de la souka, elle s’applique les nuits comme les jours ; si c’est de la matsa, elle s’applique aux femmes comme aux hommes. Mais le verset dit : « Ce sera pour vous un jour de sonnerie » (Nb 29, 1) : « jour », même le Chabbat.
שופר וכל מכשיריו דוחין את השבת דברי ר"א מנא ליה לר"א הא אי מעומר ושתי הלחם שכן צורך גבוה אי מלולב שכן טעון ארבעה מינים אי מסוכה שכן נוהגת בלילות כבימים אי ממצה שכן נוהגת בנשים כבאנשים אלא אמר קרא (במדבר כט, א) יום תרועה יהיה לכם ביום אפילו בשבת
Et pour quoi ? Diras-tu pour la sonnerie ? Mais l’école de Chmouel a enseigné : « Vous ne ferez aucun travail servile » (Lv 23, 25) : cela exclut la sonnerie du chofar et le retrait du pain [du four], qui sont un art et non un travail. C’est donc pour les préparatifs.
ולמאי אילימא לתקיעה הא תנא דבי שמואל כל מלאכת עבודה לא תעשו יצתה תקיעת שופר ורדיית הפת שהיא חכמה ואינה מלאכה אלא למכשירין
Et les Rabbanan ? Ils ont besoin de ce [terme] pour : le jour et non la nuit. Et Rabbi Eliézer, d’où tire-t-il : le jour et non la nuit ? Il le tire de : « le jour des expiations, vous ferez passer le chofar dans tout votre pays » (Lv 25, 9), et on les apprend l’un de l’autre.
ורבנן ההוא מיבעי ליה ביום ולא בלילה ור"א ביום ולא בלילה מנא ליה נפקא ליה (ויקרא כה, ט) מביום הכפורים תעבירו שופר בכל ארצכם וגמרי מהדדי
Que le Miséricordieux l’écrive pour le chofar, et que les autres viennent et l’apprennent de lui ! De la sonnerie du chofar de Roch Hachana, on ne peut pas l’apprendre, car elle fait entrer le souvenir d’Israël devant leur Père qui est aux cieux. Des sonneries [du chofar] de Yom Kippour, on ne peut pas l’apprendre, car le maître a dit : quand le tribunal a sonné du chofar, les esclaves sont congédiés vers leurs maisons et les champs reviennent à leurs propriétaires.
וליכתוב רחמנא בשופר וליתו הנך וליגמרו מיניה מתקיעת שופר דראש השנה ליכא למיגמר שכן מכנסת זכרונות של ישראל לאביהן שבשמים מתקיעות [שופר] דיוה"כ ליכא למיגמרי דאמר מר תקעו ב"ד שופר נפטרו עבדים לבתיהם ושדות חוזרות לבעליהן:
(Le maître a dit :) « La circoncision et tous ses préparatifs repoussent le Chabbat, ce sont les paroles de Rabbi Eliézer. » D’où Rabbi Eliézer le tire-t-il ? S’il l’apprend de tous ceux-là, [on réfute] comme nous l’avons dit ; et en outre : qu’en est-il de ceux-là,
(אמר מר) מילה וכל מכשיריה דוחין את השבת דברי רבי אליעזר מנא ליה לר"א הא אי מכולהו גמר כדאמרינן ועוד מה להנך
Original : Shabbat 131b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.