et l’âme monte et ne redescend plus. »
ונשמתו עולה ושוב אינה יורדת
Chabbat 153a שבת
Structure du débat :Michna 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav Yehouda, fils de Rav Chmouel bar Chilat, a dit au nom de Rav : À l’éloge funèbre d’un homme, on reconnaît s’il est promis au monde à venir ou non. Est-ce bien vrai ? Rav n’a-t-il pas dit à Rav Chmouel bar Chilat : « Échauffe [les cœurs] dans mon éloge funèbre, car je me tiendrai là » ? Ce n’est pas difficile : dans un cas, on l’échauffe et il s’échauffe ; dans l’autre, on l’échauffe et il ne s’échauffe pas.
אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב מהספדו של אדם ניכר אם בן העוה"ב הוא אם לאו איני והאמר ליה רב לרב שמואל בר שילת אחים בהספידא דהתם קאימנא לא קשיא הא דמחמו ליה ואחים הא דמחמו ליה ולא אחים
Abayé dit à Rabba : « Pour quelqu’un comme le maître, que tous les gens de Poumbedita détestent, qui échauffera [les cœurs dans] l’éloge funèbre ? » Il lui répondit : « Il suffira de toi et de Rabba bar Rav ’Hanan. »
א"ל אביי לרבה כגון מר דסנו ליה כולהו פומבדיתאי מאן אחים הספידא א"ל מיסתיא את ורבה בר רב חנן
Rabbi Éléazar demanda à Rav : Qui est promis au monde à venir ? Il lui répondit : « Et tes oreilles entendront une parole derrière toi disant : Voici le chemin, suivez-le, que vous alliez à droite ou à gauche » (Is 30, 21). Rabbi ’Hanina a dit : Quiconque satisfait l’esprit de nos maîtres. « Et les pleureurs font le tour dans la rue » (Qo 12, 5) : les gens de Galilée disent : « Fais des actions [qui seront dites] devant ta civière » ; les gens de Judée disent : « Fais des actions [qui seront dites] derrière ta civière. » Et ils ne divergent pas : chacun selon [la coutume de] son lieu.
בעא מניה רבי אלעזר מרב איזהו בן העוה"ב א"ל (ישעיהו ל, כא) ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר זה הדרך לכו בו כי תאמינו וכי תשמאילו ר' חנינא אמר כל שדעת רבותינו נוחה הימנו (קהלת יב, ה) וסבבו בשוק הסופדים בני גלילא אמרי עשה דברים לפני מטתך בני יהודה אמרי עשה דברים לאחר מטתך ולא פליגי מר כי אתריה ומר כי אתריה
Nous avons appris là-bas : Rabbi Eliézer dit : Repens-toi un jour avant ta mort. Ses disciples demandèrent à Rabbi Eliézer : « L’homme sait-il donc quel jour il mourra ? » Il leur répondit : « À plus forte raison, qu’il se repente aujourd’hui, de peur de mourir demain ; ainsi tous ses jours se passeront dans le repentir. » Et Salomon aussi a dit dans sa sagesse : « En tout temps, que tes vêtements soient blancs, et que l’huile ne manque pas sur ta tête » (Qo 9, 8).
תנן התם רבי אליעזר אומר שוב יום אחד לפני מיתתך שאלו תלמידיו את ר"א וכי אדם יודע איזהו יום ימות אמר להן וכל שכן ישוב היום שמא ימות למחר ונמצא כל ימיו בתשובה ואף שלמה אמר בחכמתו (קהלת ט, ח) בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר
Rabban Yo’hanan ben Zakkaï a dit : Parabole d’un roi qui invita ses serviteurs à un festin sans leur en fixer l’heure. Les avisés d’entre eux se parèrent et s’assirent à l’entrée du palais royal ; ils disaient : « Manque-t-il quoi que ce soit au palais du roi ? » Les sots d’entre eux allèrent à leur travail ; ils disaient : « Y a-t-il un festin sans préparatifs ? »
א"ר יוחנן בן זכאי משל למלך שזימן את עבדיו לסעודה ולא קבע להם זמן פיקחין שבהן קישטו את עצמן וישבו על פתח בית המלך אמרו כלום חסר לבית המלך טיפשין שבהן הלכו למלאכתן אמרו כלום יש סעודה בלא טורח
Soudain, le roi réclama ses serviteurs. Les avisés entrèrent devant lui parés, et les sots entrèrent devant lui souillés. Le roi se réjouit à la rencontre des avisés et s’irrita à la rencontre des sots. Il dit : « Ceux-ci, qui se sont parés pour le festin, qu’ils s’asseyent, mangent et boivent ; ceux-là, qui ne se sont pas parés pour le festin, qu’ils restent debout et regardent. »
בפתאום ביקש המלך את עבדיו פיקחין שבהן נכנסו לפניו כשהן מקושטין והטיפשים נכנסו לפניו כשהן מלוכלכין שמח המלך לקראת פיקחים וכעס לקראת טיפשים אמר הללו שקישטו את עצמן לסעודה ישבו ויאכלו וישתו הללו שלא קישטו עצמן לסעודה יעמדו ויראו
Le gendre de Rabbi Meïr a dit au nom de Rabbi Meïr : Ils auraient l’air de serviteurs [du festin] ! Mais les uns et les autres sont assis : ceux-ci mangent et ceux-là ont faim, ceux-ci boivent et ceux-là ont soif, ainsi qu’il est dit : « Ainsi parle l’Éternel Dieu : Voici, Mes serviteurs mangeront, et vous, vous aurez faim ; voici, Mes serviteurs boiront, et vous, vous aurez soif ; voici, Mes serviteurs chanteront dans la joie du cœur, et vous, vous crierez dans la douleur du cœur » (Is 65, 13-14).
חתנו של ר"מ משום ר"מ אמר אף הן נראין כמשמשין אלא אלו ואלו יושבין הללו אוכלין והללו רעבין הללו שותין והללו צמאים שנאמר (ישעיהו סה, יג) כה אמר ה' הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו הנה עבדי ישתו ואתם תצמאו הנה עבדי ירונו מטוב לב ואתם תצעקו מכאב לב
Autre interprétation : « En tout temps, que tes vêtements soient blancs » : ce sont les tsitsit ; « et que l’huile ne manque pas sur ta tête » : ce sont les tefilin.
ד"א בכל עת יהיו בגדיך לבנים אלו ציצית ושמן על ראשך אל יחסר אלו תפילין:
Nous reviendrons à toi, [chapitre] « Celui qui emprunte ».
הדרן עלך שואל
MICHNA: Celui que la nuit [du Chabbat] surprend en chemin donne sa bourse à un non-Juif ; et s’il n’a pas de non-Juif avec lui, il la pose sur l’âne. Arrivé à la cour extérieure, il enlève les objets qu’il est permis de déplacer le Chabbat ; et pour ceux qu’il n’est pas permis de déplacer le Chabbat, il défait les cordes et les sacs tombent d’eux-mêmes.
מתני׳ מי שהחשיך בדרך נותן כיסו לנכרי ואם אין עמו נכרי מניחו על החמור הגיע לחצר החיצונה נוטל את הכלים הניטלין בשבת ושאינן ניטלין בשבת מתיר החבלים והשקין נופלין מאיליהם:
GUEMARA: Pour quelle raison les Sages lui ont-ils permis de donner sa bourse à un non-Juif ? Les Sages ont établi qu’un homme ne se retient pas lorsqu’il s’agit de son argent : si tu ne le lui permets pas, il en viendra à la porter sur quatre coudées dans le domaine public.
גמ׳ מאי טעמא שרו ליה רבנן למיתב כיסיה לנכרי קים להו לרבנן דאין אדם מעמיד עצמו על ממונו אי לא שרית ליה אתי לאיתויי ד' אמות ברה"ר
Rava a dit : Précisément sa bourse, mais pas un objet trouvé. C’est évident : c’est « sa bourse » que nous avons appris ! Tu aurais pu dire que la règle est la même même pour un objet trouvé, et que si [la Michna] mentionne « sa bourse », c’est qu’elle enseigne le cas habituel ; [Rava] nous apprend [qu’il n’en est rien]. Et nous ne l’avons dit que lorsqu’il n’est pas [encore] venu entre ses mains ; mais s’il est venu entre ses mains, il est semblable à sa bourse.
אמר רבא דוקא כיסו אבל מציאה לא פשיטא כיסו תנן מהו דתימא הוא הדין אפילו מציאה והאי דקתני כיסו אורחא דמילתא קתני קמ"ל ולא אמרן אלא דלא אתי לידיה אבל אתי לידיה ככיסיה דמי
Certains disent : Rava a posé la question : un objet trouvé qui est venu entre ses mains, qu’en est-il ? Puisqu’il est venu entre ses mains, est-il semblable à sa bourse ? Ou bien, puisqu’il ne s’est pas donné de peine pour lui, n’est-il pas semblable à sa bourse ? La question reste en suspens.
איכא דאמרי בעי רבא מציאה הבאה לידו מהו כיון דאתא לידיה ככיסיה דמי או דילמא כיון דלא טרח בה לאו ככיסיה דמי תיקו:
« S’il n’a pas de non-Juif avec lui » : la raison est qu’il n’a pas de non-Juif avec lui ; mais s’il a un non-Juif avec lui, c’est au non-Juif qu’il la donne. Pour quelle raison ? L’âne, tu es tenu de [le faire] chômer ; le non-Juif, tu n’es pas tenu de [le faire] chômer.
אין עמו נכרי: טעמא דאין עמו נכרי הא יש עמו נכרי לנכרי יהיב ליה מאי טעמא חמור אתה מצווה על שביתתו נכרי אי אתה מצווה על שביתתו
Un âne et un sourd-muet, un aliéné ou un mineur : il la pose sur l’âne et ne la donne pas au sourd-muet, à l’aliéné ou au mineur. Pour quelle raison ? Ceux-là sont des êtres humains, celui-ci n’est pas un être humain. Un sourd-muet et un aliéné : à l’aliéné. Un aliéné et un mineur : à l’aliéné.
חמור וחרש שוטה וקטן אחמור מנח ליה לחרש שוטה וקטן לא יהיב ליה מ"ט הני אדם האי לאו אדם חרש ושוטה לשוטה שוטה וקטן לשוטה
Ils ont posé la question : un sourd-muet et un mineur, qu’en est-il ? Selon Rabbi Eliézer, tu n’as pas à poser la question, car il est enseigné : Rabbi Yits’hak dit au nom de Rabbi Eliézer : La terouma [prélevée par] un sourd-muet
איבעיא להו חרש וקטן מאי אליבא דר"א לא תיבעי לך דתניא ר' יצחק אומר משום ר' אליעזר תרומת חרש
Original : Shabbat 153a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.