et les boucs des fêtes sont assimilés aux boucs des néoménies : de même que le bouc de la néoménie expie dans une affaire relative aux choses saintes, de même les boucs des fêtes expient dans une affaire relative aux choses saintes.
ואיתקוש שעירי הרגלים לשעירי ראשי חדשים מה שעיר דראש חודש במילתא דקודש מכפרי אף שעירי רגלים במילתא דקודש מכפרי
Et si tu dis : qu’ils expient pour ce qu’expie la néoménie ? Nous avons dit : « l’ » [= elle] : celui-ci porte la faute, et nul autre ne porte la faute.
וכי תימא ניכפרו אדראש חדש הא אמרינן אותה אותה נושא עון ואין אחר נושא עון
Et si tu dis : qu’ils expient pour ce qu’expie Yom Kippour ? Nous avons dit : « une fois par an » (Lv 16, 34) : cette expiation ne sera qu’une fois par an.
וכי תימא ניכפרו אדיום הכפורים הא אמרי' (ויקרא טז, לד) אחת בשנה כפרה זו לא תהא אלא אחת בשנה
Si c’est pour [l’impureté] où il y a eu connaissance au début et connaissance à la fin, celle-là est passible d’un sacrifice ; si c’est pour celle où il y a eu connaissance au début et pas de connaissance à la fin, celle-là, le bouc offert à l’intérieur et Yom Kippour la tiennent en suspens ; si c’est pour celle où il n’y a pas eu connaissance au début mais connaissance à la fin, celle-là, le bouc offert à l’extérieur et Yom Kippour l’expient.
אי על שיש בה ידיעה בתחלה ויש בה ידיעה בסוף האי בר קרבן הוא אי על שיש בה ידיעה בתחלה ואין בה ידיעה בסוף האי שעיר הנעשה בפנים ויום הכפורים תולה אי על שאין בה ידיעה בתחלה אבל יש בה ידיעה בסוף האי שעיר הנעשה בחוץ ויום הכפורים מכפר
Rabbi ’Hama fils de Rabbi ’Hanina a dit : quelle est la raison de Rabbi Meïr ? Le verset dit : « bouc » et « et un bouc » : tous les boucs sont assimilés l’un à l’autre, et le vav ajoute au sujet précédent.
אמר ר' חמא בר ר' חנינא מאי טעמא דר' מאיר אמר קרא שעיר ושעיר הוקשו כל השעירים זה לזה וי"ו מוסיף על ענין ראשון
Tu penses que chacun apprend de son voisin ? Mais Rabbi Yo’hanan a dit : dans toute la Torah, on apprend une chose apprise d’une chose apprise, sauf pour les choses saintes, où l’on n’apprend pas une chose apprise d’une chose apprise !
קסלקא דעתך כל חד וחד מחבריה גמר והאמר ר' יוחנן כל התורה כולה למידין למד מלמד חוץ מקדשים שאין למידין למד מלמד
Rabbi Yona a donc dit : le verset dit : « Voilà ce que vous ferez pour l’Éternel lors de vos fêtes fixées » (Nb 29, 39) : toutes les fêtes fixées sont assimilées l’une à l’autre. Mais la néoménie n’est pas une fête fixée !
אלא אמר ר' יונה אמר קרא (במדבר כט, לט) אלה תעשו לה' במועדיכ' הוקשו כל המועדי' כולן זה לזה: והא ר"ח לאו מועד הוא
En vérité, la néoménie aussi est appelée fête fixée, conformément à ce qu’a dit Abayé, car Abayé a dit : [le mois de] Tamouz de cette année-là, on l’a rendu plein, car il est écrit : « Il a convoqué contre moi une fête fixée pour briser mes jeunes gens » (Lm 1, 15).
איברא ר"ח נמי איקרי מועד כדאמר אביי דאמר אביי תמוז דההיא שתא מלויי מליוהו דכתיב (איכה א, טו) קרא עלי מועד לשבור בחורי
Rabbi Yo’hanan a dit : Rabbi Meïr reconnaît, pour le bouc offert à l’intérieur, qu’il n’expie pas leur expiation et qu’eux n’expient pas son expiation.
אמר רבי יוחנן ומודה ר"מ בשעיר הנעשה בפנים שהוא אינו מכפר כפרתן והן אינן מכפרין כפרתו
Il n’expie pas leur expiation : il fait une seule expiation, et il ne fait pas deux expiations. Eux n’expient pas son expiation : le verset dit : « une fois par an » : cette expiation ne sera qu’une fois par an.
הוא אינו מכפר כפרתן כפרה אחת מכפר ואינו מכפר שתי כפרות הן אינן מכפרין כפרתו אמר קרא אחת בשנה כפרה זו לא תהא אלא אחת בשנה
On a enseigné de même : pour ce qui ne comporte de connaissance ni au début ni à la fin, pour ce qui ne comporte pas de connaissance au début mais en comporte une à la fin, et pour le pur qui a mangé de l’impur, les boucs des fêtes, les boucs des néoménies et le bouc offert à l’extérieur expient ; telles sont les paroles de Rabbi Meïr.
תניא נמי הכי על שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף ועל שאין בה ידיעה בתחלה אבל יש בה ידיעה בסוף ועל טהור שאכל את הטמא שעירי הרגלים ושעירי ראשי חדשים ושעיר הנעשה בחוץ מכפרין דברי ר' מאיר
On comprend que ceux des néoménies n’expient pas ce qu’expient ceux des fêtes, car le verset dit : « faute » : il porte une seule faute et ne porte pas deux fautes. Mais que ceux des fêtes expient ce qu’expient ceux des néoménies ! Le verset dit : « l’ » [= elle] : celui-ci porte la faute, et nul autre ne porte la faute.
בשלמא דראשי חדשים לא מכפרי אדרגלים דאמר קרא עון עון אחד הוא נושא ואינו נושא שני עונות אלא דרגלים ניכפרו אדראשי חדשים אמר קרא אותה אותה נושא עון ואין אחר נושא עון
On comprend que ceux des fêtes n’expient pas ce qu’expie Yom Kippour, car le verset dit : « une fois par an » : cette expiation ne sera qu’une fois par an. Mais que ceux de Yom Kippour expient ce qu’expient ceux des fêtes ! Le verset dit : « une fois… l’expiation » : il fait une seule expiation, et il ne fait pas deux expiations.
בשלמא דרגלים לא מכפרין אדיום הכפורים דאמר קרא אחת בשנה כפרה זו לא תהא אלא אחת בשנה אלא דיום הכפורים ניכפרו אדרגלים אמר קרא אחת כפרה אחת מכפר ואינו מכפר שתי כפרות
Mais « une fois » n’est écrit qu’à propos du bouc offert à l’intérieur ! Le verset dit : « en plus du
והא כי כתיב אחת בשעיר הנעשה בפנים הוא דכתיב אמר קרא (במדבר כט, יא) מלבד
Original : Shevuot 10a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.