c’est sur l’ordre d’un prophète qu’elle est mangée, et sur l’ordre d’un prophète qu’elle est brûlée.
על פי נביא נאכלת ועל פי נביא נשרפת:
Chevou’ot 16a שבועות
Structure du débat :Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Et tout [agrandissement] qui n’a pas été fait avec tout cela, etc. » Il a été dit : Rav Houna a dit : nous avons appris « avec tout cela » ; Rav Na’hman a dit : nous avons appris « avec l’une de toutes ces choses ».
כל שלא נעשית בכל אלו כו': איתמר רב הונא אמר בכל אלו תנן רב נחמן אמר באחת מכל אלו תנן
Rav Houna a dit : nous avons appris « avec tout cela » ; il estime que la première consécration a consacré pour son temps et a consacré pour l’avenir, et Ezra n’a fait qu’un simple rappel.
רב הונא אמר בכל אלו תנן קסבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא ועזרא זכר בעלמא הוא דעבד
Rav Na’hman a dit : nous avons appris « avec l’une de toutes ces choses » ; il estime que la première consécration a consacré pour son temps et n’a pas consacré pour l’avenir, et Ezra a bien consacré, bien qu’il n’y eût pas d’ourim et toumim.
רב נחמן אמר באחת מכל אלו תנן קסבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא ועזרא קדושי קדיש אע"ג דלא הוו אורים ותומים
Rava objecta à Rav Na’hman : « tout [agrandissement] qui n’a pas été fait avec tout cela » ! Enseigne : « avec l’une de toutes ces choses ».
איתיביה רבא לרב נחמן כל שלא נעשית בכל אלו תני באחת מכל אלו
Viens entendre : Abba Chaoul dit : il y avait deux étangs sur le mont des Oliviers, l’inférieur et le supérieur. L’inférieur a été consacré avec tout cela ; le supérieur n’a pas été consacré avec tout cela, mais par ceux qui étaient montés de l’exil, sans roi et sans ourim et toumim.
תא שמע אבא שאול אומר שני ביצעין היו בהר המשחה תחתונה ועליונה תחתונה נתקדשה בכל אלו עליונה לא נתקדשה בכל אלו אלא בעולי גולה שלא במלך ושלא באורים ותומים
Dans l’inférieur, dont la sainteté était complète, les gens du peuple y entraient et y mangeaient des choses saintes de moindre sainteté, mais non la seconde dîme ; et les compagnons [scrupuleux] y mangeaient des choses saintes de moindre sainteté et la seconde dîme.
תחתונה שהיתה קדושתה גמורה עמי הארץ נכנסין לשם ואוכלין שם קדשים קלים אבל לא מעשר שני וחברים אוכלין שם קדשים קלים ומעשר שני
Dans le supérieur, dont la sainteté n’était pas complète, les gens du peuple y entraient et y mangeaient des choses saintes de moindre sainteté, mais non la seconde dîme ; et les compagnons n’y mangeaient ni choses saintes de moindre sainteté ni seconde dîme. Et pourquoi ne l’ont-ils pas consacré ? Parce qu’on n’agrandit la ville et les parvis que par un roi, un prophète, les ourim et toumim, un sanhédrin de soixante et onze, avec deux [pains d’]actions de grâces et avec le chant.
עליונה שלא היתה קדושתה גמורה עמי הארץ היו נכנסין שם ואוכלין שם קדשים קלים אבל לא מעשר שני וחברים אין אוכלין שם לא קדשים קלים ולא מעשר שני ומפני מה לא קידשוה שאין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא במלך ונביא ואורים ותומים ובסנהדרין של ע"א ובשתי תודות ובשיר
Et pourquoi l’ont-ils consacré ? « Pourquoi l’ont-ils consacré » ? Tu viens de dire qu’ils ne l’ont pas consacré ! [Dis] plutôt : pourquoi l’ont-ils inclus [dans la ville] ? Parce que c’était le point faible de Jérusalem, et qu’il était facile de la conquérir de là.
ולמה קידשוה למה קידשוה הא אמרת לא קידשוה אלא למה הכניסוה מפני שתורפה של ירושלים היתה ונוחה היא ליכבש משם
C’est [une controverse de] Tannaïm, car il a été enseigné : Rabbi Eliézer a dit : j’ai entendu que lorsqu’on construisait le Hekhal, on fit des tentures pour le Hekhal et des tentures pour les parvis ; seulement, pour le Hekhal on construisait de l’extérieur, et pour les parvis on construisait de l’intérieur.
תנאי היא דתניא א"ר אליעזר שמעתי כשהיו בונין בהיכל עשו קלעים להיכל וקלעים לעזרות אלא שבהיכל בונין מבחוץ ובעזרות בונין מבפנים
Rabbi Yehochoua a dit : j’ai entendu qu’on offre des sacrifices même s’il n’y a pas de Temple, qu’on mange les choses très saintes même s’il n’y a pas de tentures, [et] les choses saintes de moindre sainteté et la seconde dîme même s’il n’y a pas de muraille, parce que la première consécration a consacré pour son temps et a consacré pour l’avenir. N’en ressort-il pas que Rabbi Eliézer pense qu’elle n’a pas consacré pour l’avenir ?
אמר רבי יהושע שמעתי שמקריבין אף על פי שאין בית אוכלין קדשי קדשים אע"פ שאין קלעים קדשים קלים ומעשר שני אע"פ שאין חומה מפני שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא לאו מכלל דר' אליעזר סבר לא קידשה לעתיד לבא
Ravina dit à Rav Achi : d’où [le sais-tu] ? Peut-être tous estiment-ils que la première consécration a consacré pour son temps et pour l’avenir, et l’un dit ce qu’il a entendu, et l’autre dit ce qu’il a entendu. Et si tu dis : selon Rabbi Eliézer, à quoi bon des tentures ? Simplement pour la pudeur.
א"ל רבינא לרב אשי ממאי דלמא דכולי עלמא קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא ומר מאי דשמיע ליה קאמר ומר מאי דשמיע ליה קאמר וכי תימא קלעים לר' אליעזר למה לי לצניעותא בעלמא
Ce sont plutôt ces Tannaïm-ci, car il a été enseigné : Rabbi Yichmaël fils de Rabbi Yossé a dit : pourquoi les Sages ont-ils énuméré celles-ci [les villes entourées de murailles] ? Parce que lorsque ceux de l’exil sont montés, ils ont trouvé celles-ci et les ont consacrées ; mais les premières ont perdu [leur sainteté] dès que le pays a perdu [la sienne]. Il en ressort qu’il estime que la première consécration a consacré pour son temps et n’a pas consacré pour l’avenir.
אלא הני תנאי דתניא א"ר ישמעאל ברבי יוסי למה מנו חכמים את אלו שכשעלו בני הגולה מצאו אלו וקידשום אבל ראשונות בטלו משבטלה הארץ אלמא קסבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא
Mais on a opposé : Rabbi Yichmaël fils de Rabbi Yossé a dit : n’y avait-il donc que celles-ci ? N’a-t-il pas déjà été dit : « soixante villes, toute la région d’Argov, le royaume d’Og en Bachan ; toutes ces villes étaient fortifiées d’une haute muraille » (Dt 3, 4-5) ? Pourquoi donc les Sages ont-ils énuméré celles-ci ? Parce que lorsque ceux de l’exil sont montés, ils ont trouvé celles-ci et les ont consacrées.
ורמינהי אמר ר' ישמעאל בר' יוסי וכי אלו בלבד היו והלא כבר נאמר (דברים ג, ד) ששים עיר כל חבל ארגוב ממלכת עוג בבשן כל אלה ערים בצורות חומה גבוהה אלא למה מנו חכמים את אלו שכשעלו בני הגולה מצאו אלו וקידשום
« Ils les ont consacrées » ? Nous disons pourtant plus loin qu’il n’est pas nécessaire de les consacrer ! [Dis] plutôt : ils ont trouvé celles-ci et les ont énumérées.
קידשום השתא הא אמרינן לקמן דלא צריכא לקדושי אלא מצאו אלו ומנאום
Et non pas celles-ci seulement, mais toute [ville] dont tu as reçu la tradition de tes pères qu’elle était entourée d’une muraille depuis les jours de Josué fils de Noun : tous ces commandements s’y appliquent, parce que la première consécration a consacré pour son temps et a consacré pour l’avenir. Il y a une contradiction entre Rabbi Yichmaël fils de Rabbi Yossé et Rabbi Yichmaël fils de Rabbi Yossé !
ולא אלו בלבד אלא כל שתעלה בידך מסורת מאבותיך שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון כל מצות אלו נוהגות בה מפני שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא קשיא דר' ישמעאל בר יוסי אדרבי ישמעאל בר יוסי
Si tu veux, dis : ce sont deux Tannaïm [divergeant] sur [l’opinion de] Rabbi Yichmaël fils de Rabbi Yossé. Si tu veux, dis : l’un d’eux, c’est Rabbi Éléazar fils de Rabbi Yossé qui l’a dit, car il a été enseigné : Rabbi Éléazar fils de Rabbi Yossé dit : « qui a une muraille » (Lv 25, 30) : même si elle n’en a pas maintenant mais qu’elle en avait auparavant.
איבעית אימא תרי תנאי אליבא דר' ישמעאל בר יוסי איבעית אימא חדא מינייהו ר' אלעזר בר יוסי אמרה דתניא ר' אלעזר בר יוסי אומר (ויקרא כה, ל) אשר לוא חומה אע"פ שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן:
Original : Shevuot 16a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.