— même dans le premier [cas] ? De toute façon, il est impur ! Rava dit : De quoi s’agit-il ici ? Par exemple, il a marché sur le premier [sentier], et au moment où il a marché sur le second, il a oublié qu’il avait marché sur le premier ; il a donc une connaissance partielle.
ואפילו בקמייתא ממה נפשך טמא הוא אמר רבא הכא במאי עסקינן כגון שהלך בראשון ובשעה שהלך בשני שכח שהלך בראשון דהויא ליה מקצת ידיעה
Et c’est sur cela qu’ils divergent : le premier Tanna estime que l’on dit qu’une connaissance partielle équivaut à une connaissance complète, et Rabbi Chimon estime que l’on ne dit pas qu’une connaissance partielle équivaut à une connaissance complète.
ובהא קא מיפלגי תנא קמא סבר אמרינן מקצת ידיעה ככל ידיעה ורבי שמעון סבר לא אמרינן מקצת ידיעה ככל ידיעה
« S’il a marché sur le premier et qu’il est entré, puis qu’il a reçu l’aspersion le troisième et le septième jour et s’est immergé, puis qu’il a de nouveau marché sur le second et qu’il est entré, il est passible, et Rabbi Chimon l’exempte. » Mais pourquoi est-il passible ? C’est une connaissance douteuse !
הלך בראשון ונכנס הזה ושנה וטבל חזר והלך בשני ונכנס חייב ורבי שמעון פוטר ואמאי חייב ספק ידיעה הוא
Rabbi Yo’hanan dit : Ici, on a considéré une connaissance douteuse comme une connaissance. Et Rech Lakich dit : De qui est-ce ? C’est de Rabbi Yichmaël, qui dit qu’il n’est pas nécessaire d’avoir une connaissance au début.
אמר רבי יוחנן כאן עשו ספק ידיעה כידיעה וריש לקיש אמר הא מני רבי ישמעאל היא דאמר לא בעינן ידיעה בתחלה:
On opposa [une parole] de Rabbi Yo’hanan à [une autre parole] de Rabbi Yo’hanan, et [une parole] de Rech Lakich à [une autre parole] de Rech Lakich. Car il a été enseigné : S’il a mangé ce qui était peut-être de la graisse interdite et qu’il l’a appris, puis de nouveau ce qui était peut-être de la graisse interdite et qu’il l’a appris, Rabbi dit : De même qu’il apporte un sacrifice expiatoire pour chacun, de même il apporte un acham talouï pour chacun.
ורמי דרבי יוחנן אדרבי יוחנן ורמי דריש לקיש אדריש לקיש דתניא אכל ספק חלב ונודע ספק חלב ונודע רבי אומר כשם שמביא חטאת על כל אחד ואחד כך מביא אשם תלוי על כל אחד ואחד
ר"ש בן יהודה ורבי אלעזר ברבי שמעון אמרו משום רבי שמעון אינו מביא אלא אשם תלוי אחד שנאמר (ויקרא ה, יח) על שגגתו אשר שגג התורה ריבתה שגגות הרבה ואשם תלוי אחד
Et Rabbi Yo’hanan dit : De même que les connaissances certaines, en général, divisent [les fautes en autant de] sacrifices expiatoires, de même les connaissances douteuses divisent [les fautes en autant de] sacrifices de culpabilité.
ורבי יוחנן אמר כשם שידיעות ודאי בעלמא מתחלקות לחטאות כך ידיעות ספק מתחלקות לאשמות
Certes, [la contradiction entre les paroles] de Rabbi Yo’hanan n’est pas difficile : ici on a [considéré une connaissance douteuse comme une connaissance], mais on ne l’a pas fait dans toute la Torah. Ici, la connaissance n’est pas écrite explicitement ; elle se déduit de « et cela lui a échappé ». Mais on ne l’a pas fait dans toute la Torah, car il est écrit : « Ou si on lui fait connaître » (Lv 4, 23) : nous exigeons une connaissance véritable.
בשלמא דרבי יוחנן אדרבי יוחנן לא קשיא כאן עשו ולא בכל התורה כולה עשו הכא הוא דלא כתיבא ידיעה בהדיא מונעלם הוא דקא אתי ולא בכל התורה כולה עשו דכתיב (ויקרא ד, כג) או הודע אליו ידיעה מעלייתא בעינן
Mais selon Rech Lakich, au lieu de l’établir selon Rabbi Yichmaël, qu’il l’établisse selon Rabbi ! — Cela nous enseigne que Rabbi Yichmaël n’exige pas de connaissance au début.
אלא לריש לקיש אדמוקים ליה כר' ישמעאל נוקמה כרבי הא קא משמע לן דרבי ישמעאל לא בעי ידיעה בתחלה
C’est évident qu’il ne l’exige pas, puisque le verset « et cela lui a échappé » (Lv 5, 2) ne lui est pas superflu, [car il l’emploie pour enseigner] qu’on est passible pour l’oubli du Sanctuaire ! — On aurait pu dire : il ne l’a pas [déduit] des versets, mais il l’a par tradition. Cela nous enseigne [qu’il ne l’exige pas du tout].
פשיטא דלא בעי מדלא מייתרי ליה קראי (ויקרא ה, ב) ונעלם דמיחייב על העלם מקדש מהו דתימא כי לית ליה מקראי אבל מגמרא אית ליה קמ"ל:
MICHNA: Les serments sont de deux [sortes] qui sont quatre : [le serment] « que je mangerai » et « que je ne mangerai pas », « que j’ai mangé » et « que je n’ai pas mangé ».
מתני׳ שבועות שתים שהן ארבע שבועה שאוכל ושלא אוכל שאכלתי ושלא אכלתי
[S’il a juré :] « Serment que je ne mangerai pas », et qu’il a mangé la moindre quantité, il est passible ; ce sont les paroles de Rabbi Akiva. On dit à Rabbi Akiva : Où trouvons-nous que celui qui mange la moindre quantité soit passible, pour que celui-ci soit passible ? Rabbi Akiva leur dit : Et où trouvons-nous que celui qui parle apporte un sacrifice, pour que celui-ci parle et apporte un sacrifice ?
שבועה שלא אוכל ואכל כל שהוא חייב דברי רבי עקיבא אמרו לו לר"ע היכן מצינו באוכל כל שהוא שהוא חייב שזה חייב אמר להם ר' עקיבא וכי היכן מצינו במדבר ומביא קרבן שזה מדבר ומביא קרבן:
GUEMARA: Faut-il dire que « que je mangerai » (cheokhal) signifie « je mangerai » ? On oppose pourtant : « Serment que je ne mangerai pas de ce qui est à toi », « serment que je mangerai (cheokhal) de ce qui est à toi », « non, serment que je ne mangerai pas de ce qui est à toi » — c’est interdit.
גמ׳ למימרא דשאוכל דאכילנא משמע ורמינהי שבועה לא אוכל לך שבועה שאוכל לך לא שבועה שלא אוכל לך אסור
Abayé dit : En réalité, cela signifie « je mangerai », et ce n’est pas difficile : ici, [il s’agit d’un cas] où on le presse de manger ; là, [d’un cas] où on ne
אמר אביי לעולם דאכילנא משמע לא קשיא כאן במסרבין בו לאכול כאן בשאין
Original : Shevuot 19b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.