un sacrifice variable, apportons-le [aussi pour une faute passible de mort], à l’instar de [l’adjuration] d’entendre la voix et de l’énonciation des lèvres !
עולה ויורד ניתי מידי דהוה אשמיעת קול ואביטוי שפתים
Chevou’ot 7a שבועות
Structure du débat :Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Le verset dit : « par elle » (Lv 5, 3) : « par elle », pour exclure la terouma.
אמר קרא (ויקרא ה, ג) בה בה למעוטי תרומה
Dis plutôt : « par elle » pour exclure le Sanctuaire, pour lequel le sacrifice variable ne suffit pas, à moins qu’on n’apporte un sacrifice fixe !
אימא בה למעוטי מקדש דלא סגי ליה בקרבן עולה ויורד עד דמייתי קרבן קבוע
Rava appliqua à Rabbi [l’expression] : celui qui puise de l’eau dans des puits profonds.
קרי רבא עליה דרבי דולה מים מבורות עמוקים
Car il a été enseigné : Rabbi dit : pourquoi les mots « bête sauvage » et « bétail » ont-ils été dits ? Il est dit ici : « bétail impur » (Lv 5, 2), et il est dit plus loin : « bétail impur » (Lv 7, 21) : de même que plus loin il s’agit de l’impureté [en rapport avec] les choses saintes, de même ici, il s’agit de l’impureté [en rapport avec] les choses saintes.
דתניא רבי אומר אקרא אני חיה בהמה למה נאמרה נאמר כאן (ויקרא ה, ב) בהמה טמאה ונאמר להלן (ויקרא ז, כא) בהמה טמאה מה להלן טומאת קודש אף כאן טומאת קודש
Nous avons trouvé l’impureté des choses saintes ; l’impureté du Sanctuaire, d’où la tirons-nous ? Le verset dit : « elle ne touchera à aucune chose sainte et n’entrera pas dans le Sanctuaire » (Lv 12, 4) : le Sanctuaire est assimilé aux choses saintes.
אשכחן טומאת קודש טומאת מקדש מנלן אמר קרא (ויקרא יב, ד) בכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבא איתקש מקדש לקודש
S’il en est ainsi, la terouma aussi, car le maître a dit : « à aucune chose sainte elle ne touchera », pour inclure la terouma !
אי הכי תרומה נמי דאמר מר בכל קדש לא תגע לרבות את התרומה
Mais le Miséricordieux l’a exclue par « par elle ». Dis plutôt : « par elle » pour exclure le Sanctuaire ! Il est logique que nous n’excluions pas le Sanctuaire, puisqu’il est [passible] de retranchement comme elle [la chose sainte].
הא מיעט רחמנא בה אימא בה למעוטי מקדש מסתברא מקדש לא ממעטינן שכן בכרת כמותה
Au contraire, nous n’excluons pas la terouma, puisqu’elle [comporte] une consommation comme elle !
אדרבה תרומה לא ממעטינן שכן אכילה כמותה
Rava a donc dit : pourquoi trois [mentions du] retranchement à propos du sacrifice de paix ? L’une pour la généralité, l’une pour la particularité, et l’une pour l’impureté écrite dans la Torah sans précision, dont je ne sais pas ce qu’elle est.
אלא אמר רבא שלש כריתות בשלמים למה אחת לכלל ואחת לפרט ואחת לטומאה הכתובה בתורה סתם ואיני יודע מה היא
Dis donc : c’est l’impureté des choses saintes. Et si cela ne concerne pas l’impureté des choses saintes, qu’il tire de [l’enseignement de] Rabbi, applique-le à l’impureté du Sanctuaire.
הוי אומר טומאת קודש ואם אינו ענין לטומאת קודש דנפקא ליה מדרבי תנהו ענין לטומאת מקדש
Mais il en a besoin pour [l’enseignement de] Rabbi Abbahou, car Rabbi Abbahou a dit : pourquoi trois [mentions du] retranchement à propos du sacrifice de paix ? L’une pour la généralité, l’une pour la particularité, et l’une pour les choses qui ne se mangent pas.
והאי מיבעי ליה לכדרבי אבהו דאמר רבי אבהו שלש כריתות בשלמים למה אחת לכלל ואחת לפרט ואחת לדברים שאינן נאכלין
Et selon Rabbi Chimon, qui dit que pour les choses qui ne se mangent pas on n’est pas passible de retranchement pour cause d’impureté, [c’est] pour inclure le sacrifice expiatoire intérieur. On aurait pu penser que, puisque Rabbi Chimon a dit que tout ce qui n’est pas offert sur l’autel extérieur comme le sacrifice de paix n’entraîne pas de culpabilité pour pigoul, il n’en entraîne pas non plus pour impureté ; il nous enseigne qu’on est coupable.
ולר"ש דאמר דברים שאינן נאכלין אין חייבין עליהן כרת משום טומאה לאיתויי חטאת הפנימית דס"ד אמינא הואיל ואמר ר"ש כל שאינו קרב על מזבח החיצון כשלמים אין חייבין עליו משום פיגול משום טומאה נמי לא קמ"ל דמיחייב
Les gens de Neharde’a disent plutôt au nom de Rava : pourquoi trois [mentions de] l’impureté à propos du sacrifice de paix ? L’une pour la généralité, l’une pour la particularité, et l’une pour l’impureté écrite dans la Torah sans précision, dont je ne sais pas ce qu’elle est.
אלא אמרי נהרדעי משמי' דרבא שלש טומאות בשלמים למה אחת לכלל ואחת לפרט ואחת לטומאה הכתובה בתורה סתם ואיני יודע מה היא
Dis donc : c’est l’impureté des choses saintes. Et si cela ne concerne pas l’impureté des choses saintes, qu’il tire de [l’enseignement de] Rabbi, applique-le à l’impureté du Sanctuaire.
הוי אומר טומאת קודש ואם אינו ענין לטומאת קודש דנפקא ליה מדרבי תנהו ענין לטומאת מקדש
Mais celle-ci aussi est nécessaire : puisqu’il doit écrire le retranchement pour [l’enseignement de] Rabbi Abbahou, il écrit aussi les impuretés, car il ne peut s’en passer !
והאי נמי מיבעי ליה איידי דבעי למכתב כרת לכדר' אבהו כתב נמי טמאות דלא סגי לה בלאו הכי
Rava a donc dit : cela se déduit de « son impureté », « son impureté ». Il est écrit ici : « selon toute son impureté » (Lv 5, 3),
אלא אמר רבא אתיא טומאתו טומאתו כתיב הכא (ויקרא ה, ג) לכל טומאתו
Original : Shevuot 7a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.