lui donne [de la farine] et elle mange. Or si [l’autre] va jusqu’à voler, à plus forte raison échange-t-elle !
נותנת לה ואוכלת השתא מיגנב גנבא חלופי לא מיחלפא
Guittin 62a גיטין
Structure du débat :Question 2Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav Yossef a dit : Là aussi, elle se donne une raison et se dit : Le bœuf mange de ce qu’il foule.
אמר רב יוסף התם נמי מוריא ואמרה תורא מדישיה קאכיל
Rabbi Yossé ben Hamechoulam témoigna au nom de Rabbi Yo’hanan, son frère, qui l’avait dit au nom de Rabbi Éléazar ben ’Hisma : On ne prépare pas la ’hala d’un am haarets en état de pureté, mais on prépare sa pâte profane en état de pureté ; on en prélève la quantité de la ’hala et on la dépose dans une corbeille ou dans un panier, et quand l’am haarets vient prendre, il prend les deux, et l’on ne s’en soucie pas.
העיד ר' יוסי בן המשולם משום ר' יוחנן אחיו שאמר משום ר"א בן חסמא אין עושין חלת עם הארץ בטהרה אבל עושין עיסת חוליו בטהרה ונוטל הימנה כדי חלה ומניחה בכפישא או באנחותא וכשבא ע"ה ליטול נוטל את שתיהן ואינו חושש
Et on ne prépare pas la terouma de ses olives en état de pureté, mais on prépare ses olives profanes en état de pureté ; on en prélève la quantité de la terouma et on la dépose dans les récipients du ’haver, et quand l’am haarets vient prendre, il prend les deux, et l’on ne s’en soucie pas.
ואין עושין תרומת זיתיו בטהרה אבל עושין זיתים חוליו בטהרה ונוטל הימנה כדי תרומה ומניחה בכליו של חבר וכשבא עם הארץ ליטול נוטל את שתיהן ואינו חושש
Et quelle en est la raison ? Rabbi Yo’hanan a dit : Pour la subsistance du pétrisseur et pour la subsistance du presseur d’olives.
וטעמא מאי א"ר יוחנן משום כדי חייו דגבל ומשום כדי חייו דבדד
Et il fallait [les deux cas]. Car s’il nous avait enseigné le pétrisseur, [on aurait dit : c’est] parce que son salaire n’est pas élevé ; mais le presseur, dont le salaire est élevé, dis que non. Et s’il nous avait enseigné le presseur, [on aurait dit : c’est] parce que [ce travail] ne se présente pas souvent à lui ; mais le pétrisseur, à qui [le travail] se présente souvent, dis que non. Il fallait [les deux].
וצריכא דאי אשמועינן גבל משום דלא נפיש אגריה אבל בדד דנפיש אגריה אימא לא ואי אשמועינן בדד משום דלא שכיח ליה אבל גבל דשכיח ליה אימא לא צריכא
Le maître a dit : On en prélève la quantité de la ’hala et on la dépose dans une corbeille ou dans un panier, et quand l’am haarets vient prendre, il prend les deux, et l’on ne s’en soucie pas. Mais qu’on craigne qu’il n’y touche ! On lui dit : Prends garde, si tu y touches, [la pâte] redevient tével.
אמר מר נוטל הימנה כדי חלה ומניחה בכפישא או באנחותא וכשבא ע"ה ליטול נוטל את שתיהן ואינו חושש וליחוש דילמא נגע בה דאמרי' ליה חזי אי נגעת בה הדרא לטיבלא
Mais qu’on craigne que cela lui soit indifférent ! Maintenant qu’il entend réparer [sa pâte], cela lui serait indifférent ?
וליחוש דילמא לא איכפת ליה השתא לתקוני קא מיכוין מיכפת לא איכפת ליה
Le maître a dit : On en prélève la quantité de la terouma et on la dépose dans les récipients du ’haver, et quand l’am haarets vient prendre, il prend les deux, et l’on ne s’en soucie pas. Mais qu’on craigne qu’il n’y touche ! Là, il y a une marque distinctive ; ici, quelle marque distinctive y a-t-il ? On la dépose dans un récipient de fiente, un récipient de pierre ou un récipient de terre [non cuite].
אמר מר נוטל הימנה כדי תרומה ומניחה בכליו של חבר וכשבא ע"ה ליטול נוטל את שתיהן ואינו חושש וליחוש דילמא נגע בה בשלמא התם אית ליה היכרא הכא מאי היכרא אית ליה דמנח ליה בכלי גללים בכלי אבנים בכלי אדמה
S’il en est ainsi, pourquoi parler [des récipients] du ’haver ? Même ceux de l’am haarets aussi ! C’est bien ce qu’il dit : dans des récipients de l’am haarets dont un ’haver peut se servir.
א"ה מאי איריא דחבר אפי' דעם הארץ נמי ה"נ קאמר בכלים של עם הארץ הראויין להשתמש בהן חבר:
On prête main-forte aux idolâtres pendant l’année sabbatique. On prête main-forte ? Rav Dimi bar Chichna n’a-t-il pas dit au nom de Rav : On ne bêche pas avec un idolâtre pendant l’année sabbatique, et on ne redouble pas le salut à un idolâtre ? Ce n’est nécessaire que pour leur dire simplement : Soyez forts ! Comme Rav Yehouda qui leur disait : Soyez forts ! Rav Chéchet leur disait : Bon courage !
מחזיקין ידי עכו"ם בשביעית: מחזיקין והאמר רב דימי בר שישנא משמיה דרב אין עודרין עם העכו"ם בשביעית ואין כופלין שלום לעובד כוכבים לא צריכא למימרא להו אחזוקו בעלמא כי הא דרב יהודה אמר להו אחזוקו רב ששת אמר להו אשרתא:
Et on ne redouble pas le salut à un idolâtre. Rav ’Hisda les devançait et les saluait. Rav Kahana disait : Paix au maître !
ואין כופלין שלום לעובד כוכבים: רב חסדא מקדים ויהיב להו שלמא רב כהנא א"ל שלמא למר:
Et on les salue. Maintenant que nous leur prêtons main-forte, est-il besoin [de dire qu’]on les salue ? Rav Yeiva a dit : Ce n’est nécessaire que pour leur jour de fête. Car il a été enseigné : Que personne n’entre dans la maison d’un idolâtre le jour de sa fête pour le saluer. S’il le trouve au marché, il le salue à voix basse et avec gravité.
ושואלין בשלומן: השתא אחזוקי מחזקינן שואלין בשלומן מיבעיא אמר רב ייבא לא נצרכא אלא ליום חגם דתניא לא יכנס אדם לביתו של עובד כוכבים ביום חגו ויתן לו שלום מצאו בשוק נותן לו בשפה רפה ובכובד ראש
Rav Houna et Rav ’Hisda étaient assis. Guéniva passa. L’un dit à l’autre : Levons-nous devant lui, car c’est un homme de Torah. L’autre lui dit : Et devant un homme de querelle, nous nous lèverions ? Entre-temps, il vint vers eux et leur dit : Paix sur vous, rois ! Paix sur vous, rois ! Ils lui dirent : D’où sais-tu que les maîtres sont appelés rois ? Il leur dit : Car il est écrit : « Par moi les rois règnent », etc. (Pr 8, 15).
רב הונא ורב חסדא הוו יתבי חליף ואזיל גניבא א"ל חד לחבריה ניקום מקמיה דבר אוריין הוא אמר לו ומקמי פלגאה ניקום אדהכי אתא איהו לגבייהו אמר להו שלמא עלייכו מלכי שלמא עלייכו מלכי אמרו ליה מנא לך דרבנן איקרו מלכים אמר להו דכתיב (משלי ח, טו) בי מלכים ימלוכו וגו'
Ils lui dirent : Et d’où sais-tu qu’on redouble le salut aux rois ? Il leur dit : Car Rav Yehouda a dit au nom de Rav : D’où sait-on qu’on redouble le salut au roi ? Ainsi qu’il est dit : « L’esprit revêtit Amasaï, chef des officiers », etc. (1 Ch 12, 19).
אמרו ליה ומנא לך דכפלינן שלמא למלכי אמר להו דאמר רב יהודה אמר רב מנין שכופלין שלום למלך שנאמר (דברי הימים א יב, יט) ורוח לבשה את עמשי ראש השלישים וגו'
Ils lui dirent : Que le maître goûte quelque chose. Il leur dit : Ainsi a dit Rav Yehouda au nom de Rav : Il est interdit à l’homme de goûter quoi que ce soit avant d’avoir donné à manger à sa bête, ainsi qu’il est dit : « Je donnerai de l’herbe dans ton champ pour ta bête », et ensuite : « tu mangeras et tu te rassasieras » (Dt 11, 15).
אמרי ליה ליטעום מר מידי אמר להו הכי אמר רב יהודה אמר רב אסור לו לאדם שיטעום כלום עד שיתן מאכל לבהמתו שנאמר (דברים יא, טו) ונתתי עשב בשדך לבהמתך והדר ואכלת ושבעת:
Nous reviendrons à toi, [chapitre] « Hanizakin ».
הדרן עלך הניזקין:
Original : Gittin 62a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.