il lui dit [que ce sera] quand il sortira ; et s’il meurt pendant la nuit, c’est un acte de divorce après la mort.
לכי נפקא קאמר לה וכי מיית בליליא הוי גט לאחר מיתה
Guittin 77a גיטין
Structure du débat :Michna 1Baraïta 2Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« À condition que le soleil sorte de son fourreau » : il lui dit « à partir de maintenant », car Rav Houna a dit au nom de Rav : quiconque dit « à condition que » est comme celui qui dit « à partir de maintenant ».
על מנת שתצא חמה מנרתיקה מעכשיו קאמר לה דאמר רב הונא אמר רב כל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי
Ils ne divergent que sur « si [le soleil] sort » : l’un est d’avis comme Rabbi Yossé, qui dit : la date de l’acte en témoigne, et c’est donc comme « à partir d’aujourd’hui, si je meurs », comme « à partir de maintenant, si je meurs » ; l’autre n’est pas d’avis comme Rabbi Yossé, et c’est comme un simple « si je meurs ».
לא נחלקו אלא באם תצא מר סבר לה כרבי יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו והוה ליה כמהיום אם מתי כמעכשיו אם מתי מר לא סבר כרבי יוסי והוה ליה כאם מתי גרידא:
« Écrivez et donnez un acte de divorce à ma femme si je ne suis pas revenu d’ici à douze mois » ; s’ils l’ont écrit, etc.
כתבו ותנו גט לאשתי אם לא באתי מכאן ועד י"ב חדש כתבו כו':
Rav Yeimar dit à Rav Achi : dirons-nous que Rabbi Yossé estime qu’un acte de divorce écrit sous condition est valide ? — Non, en réalité je te dirai qu’il est invalide ; mais ici c’est différent : puisqu’il aurait dû dire « si je ne suis pas revenu, écrivez et donnez », et qu’il a dit « écrivez et donnez si je ne suis pas revenu », voici ce qu’il dit : écrivez dès maintenant, et donnez si je ne suis pas revenu. Et pour les Sages, il n’y a pas de différence entre ceci et cela.
אמר ליה רב יימר לרב אשי לימא קסבר ר' יוסי כתב גט על תנאי כשר לא לעולם אימא לך פסול ושאני הכא מדהוה ליה למימר אם לא באתי כתבו ותנו ואמר כתבו ותנו אם לא באתי הכי קאמר כתבו מעכשיו ותנו אם לא באתי ורבנן לא שנא הכי ולא שנא הכי
Les Sages ont enseigné : « après la septaine [d’années] » : une année ; « après l’année » : un mois ; « après le mois » : une semaine.
ת"ר לאחר שבוע שנה לאחר שנה חדש לאחר חדש שבת
« Après le Chabbat », qu’en est-il ? Rabbi Zeïra était assis devant Rabbi Assi — et certains disent Rabbi Assi devant Rabbi Yo’hanan — et il disait : le premier, le deuxième et le troisième jour de la semaine sont « après le Chabbat » ; le quatrième, le cinquième jour et la veille du Chabbat sont « avant le Chabbat ».
לאחר שבת מאי יתיב ר' זירא קמיה דרבי אסי ואמרי לה רבי אסי קמיה דרבי יוחנן וקאמר חד בשבא ותרי ותלתא בתר שבתא ארבעה וחמשא ומעלי שבתא קמי שבתא
On a enseigné : Rabbi dit : « après la fête » : trente jours. Rabbi ’Hiya sortit et l’enseigna publiquement au nom de Rabbi, et on le loua ; [il l’enseigna] au nom de la majorité, et on ne le loua pas. On voit donc que la halakha n’est pas selon lui.
תניא רבי אומר לאחר הרגל שלשים יום נפק ר' חייא דרשה משמיה דרבי וקלסוה משמיה דרבים ולא קלסוה אלמא לית הילכתא כוותיה:
Nous reviendrons à toi, [chapitre] « Celui qui a été saisi ».
הדרן עלך מי שאחזו:
MICHNA: Celui qui jette un acte de divorce à sa femme alors qu’elle est dans sa maison [à elle] ou dans sa cour [à elle], elle est divorcée. S’il le lui a jeté dans sa maison [à lui] ou dans sa cour [à lui], même s’il est avec elle dans le lit, elle n’est pas divorcée. Dans son giron ou dans sa corbeille, elle est divorcée.
מתני׳ הזורק גט לאשתו והיא בתוך ביתה או בתוך חצרה הרי זו מגורשת זרקו לה בתוך ביתו או בתוך חצרו אפילו הוא עמה במטה אינה מגורשת לתוך חיקה או לתוך קלתה הרי זו מגורשת:
GUEMARA: D’où ces paroles [sont-elles tirées] ? Car les Sages ont enseigné : « et il le lui remet en main » (Dt 24, 1) : je n’ai [appris] que sa main ; son toit, sa cour et son enclos, d’où [le sait-on] ? L’Écriture dit : « et il le remet » — de toute manière.
גמ׳ מנא הני מילי דתנו רבנן (דברים כד, א) ונתן בידה אין לי אלא ידה גגה חצרה וקרפיפה מנין ת"ל ונתן מכל מקום
Et on a enseigné de même au sujet du voleur : « sa main » : je n’ai [appris] que sa main ; son toit, sa cour et son enclos, d’où [le sait-on] ? L’Écriture dit : « s’il est trouvé, trouvé » (Ex 22, 3) — de toute manière.
ותניא נמי הכי גבי גנב ידו אין לי אלא ידו גגו חצרו וקרפיפו מנין ת"ל (שמות כב, ג) המצא תמצא מכל מקום
Et c’est nécessaire : car s’il nous l’avait fait entendre pour l’acte de divorce, [on aurait dit que c’est] parce qu’il la divorce contre son gré ; mais pour le voleur, qui n’[acquiert] pas contre son gré, dis que non.
וצריכא דאי אשמועי' גט משום דבעל כרחה מגרשה אבל גנב דליתיה בעל כורחיה אימא לא
Et s’il nous l’avait fait entendre pour le voleur, [on aurait dit que c’est] parce que le Miséricordieux l’a pénalisé ; mais pour l’acte de divorce, dis que non. C’est [donc] nécessaire.
ואי אשמועינן גנב משום דקנסיה רחמנא אבל גט אימא לא צריכא
Sa cour ? Mais ce qu’une femme acquiert, son mari l’acquiert !
חצרה מה שקנתה אשה קנה בעלה
Rabbi Éléazar a dit : [il s’agit du cas] où il lui a écrit : « Je n’ai ni droit ni réclamation sur tes biens ».
א"ר אלעזר בכותב לה דין ודברים אין לי בנכסיך
Et s’il lui a écrit ainsi, qu’en résulte-t-il ? N’a-t-on pas enseigné : celui qui dit à son prochain : « Je n’ai ni droit ni réclamation sur ce champ, je n’ai aucune affaire avec lui, et ma main en est retirée », n’a rien dit ?
וכי כתב לה הכי מאי הוי והתניא האומר לחבירו דין ודברים אין לי על שדה זו ואין לי עסק בה וידי מסולקת הימנה לא אמר כלום
Dans l’école de Rabbi Yannaï, on a dit : [il s’agit du cas] où il le lui a écrit alors qu’elle était encore fiancée ; et selon Rav Kahana, car Rav Kahana a dit : un héritage qui échoit à quelqu’un d’une autre source, on peut stipuler à son sujet qu’on n’en héritera pas.
אמרי דבי ר' ינאי בכותב לה ועודה ארוסה וכדרב כהנא דאמר רב כהנא נחלה הבאה לו לאדם ממקום אחר אדם מתנה עליה שלא ירשנה
וכדרבא דאמר רבא האומר
Original : Gittin 77a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.