Car il est écrit : « Et tu te tourneras au matin et tu t’en iras vers tes tentes » (Dt 16, 7).
דכתיב (דברים טז, ז) ופנית בבקר והלכת לאהליך
’Haguiga 17b חגיגה
Structure du débat :Baraïta 1Question 1Preuve 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Nous avons appris : [quand] Chavouot tombe la veille du Chabbat, Beit Chammaï disent : le jour d’abattage est après le Chabbat ; et Beit Hillel disent : elle n’a pas de jour d’abattage. N’est-ce pas qu’elle n’a pas du tout de jour d’abattage ? Non : elle n’a pas besoin d’un jour d’abattage [séparé].
תנן עצרת שחל להיות ערב שבת ב"ש אומרים יום טבוח אחר השבת וב"ה אומרים אין לה יום טבוח מאי לאו אין לה יום טבוח כלל לא שאינה צריכה יום טבוח
Et que nous apprend-il ? Qu’on offre [les sacrifices] le jour même ? Mais ils en ont déjà débattu une fois, comme nous l’avons appris : Beit Chammaï disent : on apporte des sacrifices de paix sans leur imposer les mains, mais pas d’holocaustes ; et Beit Hillel disent : on apporte des sacrifices de paix et des holocaustes, et on leur impose les mains.
ומאי קמ"ל דמקרבינן ביומיה הא איפליגו בה חדא זימנא דתנן ב"ש אומרים מביאין שלמים ואין סומכין עליהם אבל לא עולות וב"ה אומרים מביאין שלמים ועולות וסומכין עליהם
C’est nécessaire : car s’il nous l’avait appris dans ce cas-là, [on aurait pu dire que] c’est dans ce cas que Beit Chammaï parlent ainsi, parce qu’il est possible [de l’offrir] le lendemain ; mais ici, dis qu’ils reconnaissent [l’avis de] Beit Hillel.
צריכא דאי אשמעינן בהא בהא קא אמרי ב"ש משום דאפשר למחר אבל הכא אימא מודו להו לב"ה
Et s’il nous l’avait appris dans ce cas-ci, [on aurait pu dire que] c’est dans ce cas que Beit Hillel parlent ainsi, parce qu’il n’est pas possible [de l’offrir] le lendemain ; mais dans l’autre cas, dis qu’ils reconnaissent [l’avis de] Beit Chammaï. C’est donc nécessaire.
ואי אשמעינן בהא בהא קאמרי ב"ה משום דלא אפשר למחר אבל בהא אימא מודו לב"ש צריכא
Viens et entends : celui qui n’a pas offert le sacrifice de fête pendant les sept jours de Pessa’h, les huit jours de la fête [de Soukkot] et le premier jour de fête de Chavouot ne l’offre plus. N’est-ce pas le jour de fête de Chavouot [lui-même] ? Non, le jour d’abattage. S’il en est ainsi, tranchons-en qu’il y a un seul jour d’abattage ! Dis : les jours d’abattage.
ת"ש מי שלא חג שבעת ימי הפסח ושמונת ימי החג ויו"ט הראשון של עצרת שוב אינו חוגג מאי לאו יו"ט של עצרת לא יום טבוח אי הכי ניפשוט מינה דחד יום טבוח אימא ימי טבוח
Viens et entends, car Rabba bar Chmouel a enseigné : la Torah a dit : compte les jours et sanctifie le mois ; compte les jours et sanctifie Chavouot. De même que le mois [est fixé] selon son compte, de même Chavouot selon son compte. N’est-ce pas qu’il l’apprend du mois : de même que le mois [commence en] un seul jour, de même Chavouot [dure] un seul jour ?
ת"ש דתני רבה בר שמואל אמרה תורה מנה ימים וקדש חדש מנה ימים וקדש עצרת מה חדש למנוייו אף עצרת למנוייה מאי לאו גמר מחדש מה חדש יום אחד אף עצרת יום אחד
Rava a dit : et le penses-tu ? Pour Chavouot, compte-t-on seulement les jours et ne compte-t-on pas les semaines ? Abayé n’a-t-il pas dit : c’est une mitsva de compter les jours, car il est écrit : « Vous compterez cinquante jours » (Lv 23, 16), et c’est une mitsva de compter les semaines, car il est écrit : « Tu compteras pour toi sept semaines » (Dt 16, 9) ? Et de plus, il est écrit « fête des Semaines » [ce qui implique une durée d’une semaine].
אמר רבא ותסברא אטו עצרת יומי מנינן שבועי לא מנינן והאמר אביי מצוה למימני יומי דכתיב (ויקרא כג, טז) תספרו חמשים יום ומצוה למימני שבועי דכתיב (דברים טז, ט) שבעה שבועות תספר לך ועוד חג שבועות כתיב
L’école de Rabbi Éliézer ben Yaakov a enseigné : le verset dit : « Et vous proclamerez… et quand vous moissonnerez » (Lv 23, 21-22). Quelle est la fête où tu proclames et moissonnes ? Dis : c’est la fête de Chavouot.
דבי ר"א בן יעקב תנא אמר קרא (ויקרא כג, כא) וקראתם (ויקרא כג, כב) ובקצרכם איזהו חג שאתה קורא וקוצר בו הוי אומר זה חג עצרת
Quand ? Si l’on dit le jour de fête, moissonner le jour de fête est-il permis ? N’est-ce donc pas pour la compensation ?
אימת אילימא ביו"ט קצירה ביום טוב מי שרי אלא לאו לתשלומין
Et bien que ce que Rabbi Éléazar a dit au nom de Rabbi Ochaya ait été énoncé, [l’enseignement de] Rabbi Éliézer ben Yaakov était nécessaire. Car d’après Rabbi Éléazar au nom de Rabbi Ochaya, j’aurais dit : de même que [les jours de] compensation de la fête des Matsot sont interdits de travail, de même les [jours de] compensation de Chavouot seraient interdits de travail ; [l’enseignement de] Rabbi Éliézer ben Yaakov nous apprend [le contraire]. Et d’après Rabbi Éliézer ben Yaakov,
ואע"ג דאיתמר דר"א א"ר אושעיא אצטריך דר"א בן יעקב דאי מדר"א א"ר אושעיא הוה אמינא מה תשלומין של חג המצות אסור בעשיית מלאכה אף תשלומי עצרת נמי אסור בעשיית מלאכה קמשמע לן דר"א בן יעקב ואי מדר"א בן יעקב
Original : Chagigah 17b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.