de ne pas toucher la table.
שלא תגעו בשלחן
’Haguiga 26b חגיגה
Tous les ustensiles qui étaient dans le Sanctuaire avaient un deuxième et un troisième [exemplaire], afin que, si les premiers devenaient impurs, on apporte les seconds à leur place. Tous les ustensiles qui étaient dans le Sanctuaire exigent une immersion, sauf l’autel d’or et l’autel de bronze, parce qu’ils sont comme le sol ; ce sont les paroles de Rabbi Éliézer. Et les Sages disent : parce qu’ils sont plaqués.
כל הכלים שהיו במקדש יש להם שניים ושלישים שאם נטמאו הראשונים יביאו שניים תחתיהן כל הכלים שהיו במקדש טעונין טבילה חוץ ממזבח הזהב ומזבח הנחשת מפני שהן כקרקע דברי ר"א וחכ"א מפני שהן מצופין:
GUEMARA: Il a été enseigné : prenez garde de ne pas toucher la table et le candélabre. Et notre Tanna, pourquoi n’enseigne-t-il pas le candélabre ? Au sujet de la table, il est écrit « continuellement » ; au sujet du candélabre, il n’est pas écrit « continuellement ».
גמ׳ תנא הזהרו שמא תגעו בשולחן ובמנורה ותנא דידן מ"ט לא תני מנורה שלחן כתיב ביה תמיד מנורה לא כתיב בה תמיד
Et l’autre ? Puisqu’il est écrit : « et le candélabre en face de la table » (Ex 26, 35), c’est comme s’il était écrit « continuellement » à son sujet. Et l’autre ? Ce [verset] vient fixer son emplacement.
ואידך כיון דכתיב (שמות כו, לה) ואת המנורה נכח השלחן כמאן דכתיב בה תמיד דמי ואידך ההוא לקבוע לה מקום הוא דאתא
Mais déduis-le pour moi de ce que c’est un ustensile de bois fait pour rester en place, et que tout ustensile de bois fait pour rester en place ne devient pas impur ! Quelle en est la raison ? Nous exigeons [qu’il soit] semblable au sac : de même que le sac se transporte plein et vide, de même tout ce qui se transporte plein et vide.
ותיפוק לי דכלי עץ העשוי לנחת הוא וכל כלי עץ העשוי לנחת לא מטמא מאי טעמא דומיא דשק בעינן מה שק מיטלטל מלא וריקם אף כל מיטלטל מלא וריקם
Celle-ci aussi se transporte pleine et vide, selon Rech Lakich, car Rech Lakich a dit : que signifie ce qui est écrit : « sur la table pure » (Lv 24, 6) ? Il en ressort qu’elle peut être impure.
האי נמי מיטלטל מלא וריקם הוא כדר"ל דאמר ר"ל מאי דכתיב (ויקרא כד, ו) על השלחן הטהור מכלל שהוא טמא
Et pourquoi ? C’est un ustensile de bois fait pour rester en place, et il ne reçoit pas l’impureté ! Cela enseigne plutôt qu’on la soulevait et qu’on montrait dessus aux pèlerins les pains de proposition, en leur disant : voyez l’affection que l’Omniprésent vous porte ! Leur retrait est comme leur disposition. Car Rabbi Yehochoua ben Lévi a dit : un grand miracle se produisait avec les pains de proposition : leur retrait était comme leur disposition, comme il est dit : « pour y placer du pain chaud le jour où on l’enlève » (1 S 21, 7).
ואמאי כלי עץ העשוי לנחת הוא ואינו מקבל טומאה אלא מלמד שמגביהין אותו ומראין בו לעולי רגלים לחם הפנים ואומרים להם ראו חיבתכם לפני המקום סילוקו כסידורו דא"ר יהושע בן לוי נס גדול נעשה בלחם הפנים כסידורו כך סילוקו שנאמר (שמואל א כא, ז) לשום לחם חום ביום הלקחו
Mais déduis-le pour moi du placage ! Car nous avons appris : la table et le buffet qui ont été ébréchés ou qu’on a recouverts de marbre, s’il y reste un emplacement pour poser les coupes, ils sont impurs ; Rabbi Yehouda dit : un emplacement pour poser les morceaux.
ותיפוק לי משום ציפוי דהתנן השלחן והדולפקי שנפחתו או שחיפן בשייש ושייר בהם מקום הנחת כוסות טמא ר' יהודה אומר מקום הנחת החתיכות
Et si tu dis : le bois d’acacia est différent, car il est important et n’est pas annulé [par le placage], passe encore selon Rech Lakich, qui dit : on ne l’a enseigné que pour les ustensiles d’« axalgim » qui viennent d’outre-mer, mais pour les ustensiles de mesamim, ils ne sont pas annulés ; c’est bien. Mais selon Rabbi Yo’hanan, qui dit : même les ustensiles de mesamim sont annulés, que peut-on dire ?
וכי תימא שאני עצי שטים דחשיבי ולא בטלי הניחא לר"ל דאמר לא שנו אלא בכלי אכסלגים הבאין ממדינת הים אבל בכלי מסמים לא בטלי שפיר אלא לרבי יוחנן דאמר אפילו בכלי מסמים נמי בטלי מאי איכא למימר
Et si tu dis : ici, il s’agit d’un placage fixe ; là, d’un placage non fixe — Rech Lakich n’a-t-il pas demandé à Rabbi Yo’hanan : [s’agit-il] d’un placage fixe ou d’un placage non fixe ? [S’agit-il du cas] où il recouvre ses bords ou du cas où il ne recouvre pas ses bords ?
וכי תימא כאן בציפוי עומד כאן בציפוי שאינו עומד הא בעא מיניה ר"ל מרבי יוחנן בציפוי עומד או בציפוי שאינו עומד בחופה את לבזבזיו או בשאינו חופה את לבזבזיו
Et il lui a dit : il n’y a pas de différence entre un placage fixe et un placage non fixe, pas de différence entre le cas où il recouvre ses bords et celui où il ne les recouvre pas. [Dis] plutôt : la table est différente,
וא"ל לא שנא בציפוי עומד ולא שנא בציפוי שאינו עומד לא שנא בחופה את לבזבזיו ולא שנא בשאינו חופה את לבזבזיו אלא שאני שלחן
Original : Chagigah 26b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.