Structure du débat :Michna 1Question 4Preuve 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
La communauté est mise à part de la règle du particulier, et l’oint est mis à part de la règle du particulier : de même que la communauté n’est passible que pour l’ignorance de la loi jointe à une erreur d’action, de même l’oint ne sera passible que pour l’ignorance de la loi jointe à une erreur d’action.
צבור מוצא מכלל יחיד ומשיח מוצא מכלל יחיד מה צבור אין חייבין אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה אף משיח לא יהא חייב אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה
Ou bien prends plutôt cette voie : le prince est mis à part de la règle du particulier, et l’oint est mis à part de la règle du particulier : de même que le prince apporte [un sacrifice] pour une erreur d’action sans ignorance de la loi, de même l’oint apportera pour une erreur d’action sans ignorance de la loi.
או כלך לדרך זו נשיא מוצא מכלל יחיד ומשיח מוצא מכלל יחיד מה נשיא מביא בשגגת מעשה בלא העלם דבר אף משיח מביא בשגגת מעשה בלא העלם דבר
Voyons à qui il ressemble : la communauté [apporte] un taureau et n’apporte pas de sacrifice de culpabilité suspendu ; l’oint [apporte] un taureau et n’apporte pas de sacrifice de culpabilité suspendu. De même que la communauté n’est passible que pour l’ignorance de la loi jointe à une erreur d’action, de même l’oint ne sera passible que pour l’ignorance de la loi jointe à une erreur d’action.
נראה למי דומה צבור בפר ואין מביאין אשם תלוי ומשיח בפר ואין מביא אשם תלוי מה צבור אינו חייב אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה אף משיח לא יהא חייב אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה
Ou bien prends plutôt cette voie : le prince apporte une chèvre pour l’idolâtrie et apporte un sacrifice de culpabilité certain ; l’oint apporte une chèvre pour l’idolâtrie et apporte un sacrifice de culpabilité certain. De même que le prince apporte pour une erreur d’action, de même l’oint apportera pour une erreur d’action.
או כלך לדרך זו נשיא מביא שעירה בעבודת כוכבים ומביא אשם ודאי ומשיח מביא שעירה בעבודת כוכבים ומביא אשם ודאי מה נשיא מביא בשגגת מעשה אף משיח מביא בשגגת מעשה
C’est pourquoi le verset dit : « pour la culpabilité du peuple » (Lv 4, 3) — voici l’oint [assimilé] à la communauté : de même que la communauté n’apporte que pour l’ignorance de la loi jointe à une erreur d’action, de même l’oint n’apporte que pour l’ignorance de la loi jointe à une erreur d’action.
ת"ל (ויקרא ד, ג) לאשמת העם הרי הוא משיח כצבור מה צבור אינו מביא אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה אף משיח אינו מביא אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה
Dis [alors] : de même que pour la communauté, [si le tribunal] a statué et qu’on a agi selon sa décision, ils sont passibles, de même l’oint, s’il a statué et qu’on a agi selon sa décision, sera passible ! C’est pourquoi le verset dit : « et il offrira pour son péché qu’il a commis » (Lv 4, 3) — il apporte pour ce que lui-même a péché, et n’apporte pas pour ce que d’autres ont péché.
אימא מה צבור הורה ועשו אחריו בהוראתו חייבין אף משיח כשהורה ועשו אחריו בהוראתו יהא חייב ת"ל (ויקרא ד, ג) והקריב על חטאתו אשר חטא על מה שחטא הוא מביא ואין מביא על מה שחטאו אחרים
Le maître a dit : « L’oint [apporte] un taureau et n’apporte pas de sacrifice de culpabilité suspendu. » D’où sait-il qu’il n’apporte pas de sacrifice de culpabilité suspendu ?
אמר מר משיח בפר ואין מביא אשם תלוי מנא ליה דאין מביא אשם תלוי
De ce qui est écrit : « et le prêtre fera pour lui l’expiation de l’erreur qu’il a commise » (Lv 5, 18) — celui dont le péché et l’erreur coïncident ; exclusion faite de l’oint, dont l’erreur et le péché ne coïncident pas, puisqu’il est écrit « pour la culpabilité du peuple » : voici l’oint [assimilé] à la communauté.
דכתיב (ויקרא ה, יח) וכפר עליו הכהן על שגגתו אשר שגג מי שחטאתו ושגגתו שוה יצא משיח שאין שגגתו וחטאתו שוה דכתיב לאשמת העם הרי הוא משיח כצבור
MICHNA: S’il a statué seul et a agi seul, il obtient l’expiation seul. S’il a statué avec la communauté et a agi avec la communauté, il obtient l’expiation avec la communauté. Car le tribunal n’est passible que s’il statue d’annuler une partie et de maintenir une partie, et de même l’oint ; et pour l’idolâtrie, [ils ne sont passibles] que s’ils statuent d’annuler une partie et de maintenir une partie.
מתני׳ הורה בפני עצמו ועשה בפני עצמו מתכפר לו בפני עצמו הורה עם הצבור ועשה עם הצבור מתכפר לו עם הצבור שאין ב"ד חייבין עד שיורו לבטל מקצת ולקיים מקצת וכן המשיח ולא בעבודת כוכבים עד שיורו לבטל מקצת ולקיים מקצת:
GUEMARA: D’où ces choses ? Car nos maîtres ont enseigné : S’il a statué avec la communauté et a agi avec la communauté, on pourrait penser qu’il apporte un taureau pour lui-même.
גמ׳ מנהני מילי דת"ר הורה עם הצבור ועשה עם הצבור יכול יביא פר לעצמו
Et c’est d’ailleurs un raisonnement : le prince est mis à part de la règle du particulier, et l’oint est mis à part de la règle du particulier ; de même que le prince, s’il a péché seul, apporte seul, et s’il a péché avec la communauté, obtient l’expiation avec la communauté, de même l’oint, s’il a péché seul, apportera seul, et s’il a péché avec la communauté, obtiendra l’expiation avec la communauté.
ודין הוא נשיא מוצא מכלל יחיד ומשיח מוצא מכלל יחיד מה נשיא חטא בפני עצמו מביא בפני עצמו חטא עם הצבור מתכפר לו עם הצבור אף משיח חטא בפני עצמו מביא בפני עצמו חטא עם הצבור מתכפר לו עם הצבור
Non ! Si tu le dis du prince, qui obtient l’expiation avec la communauté à Yom Kippour, le diras-tu de l’oint, qui n’obtient pas l’expiation avec la communauté à Yom Kippour ?
לא אם אמרת בנשיא שכן מתכפר לו עם הצבור ביום הכפורים תאמר במשיח שאין מתכפר לו עם הצבור ביום הכפורים
Puisqu’il n’obtient pas l’expiation avec la communauté à Yom Kippour, on pourrait penser qu’il apporte un taureau pour lui-même ; c’est pourquoi le verset dit : « pour son péché qu’il a commis » (Lv 4, 3). Comment donc ? S’il a péché seul, il apporte seul ; s’il a péché avec la communauté, il obtient l’expiation avec la communauté.
הואיל ואין מתכפר לו עם הצבור ביום הכפורים יכול יביא פר לעצמו ת"ל על חטאתו אשר חטא הא כיצד חטא בפני עצמו מביא בפני עצמו חטא עם הצבור מתכפר לו עם הצבור
Quel est le cas ? Dirais-tu : lorsqu’il est éminent et qu’eux ne sont pas éminents ? Il est évident qu’il obtient l’expiation seul : leur décision n’est rien, et chacun d’eux doit apporter une brebis ou une chèvre ! Et si eux sont éminents et que lui n’est pas éminent, pourquoi obtiendrait-il l’expiation seul ? Sa décision n’est rien !
היכי דמי אילימא דהוא מופלא והם אינן מופלאין פשיטא דמתכפר לו בפני עצמו הוראה דלהון ולא כלום ובעי אתויי כשבה או שעירה כל חד וחד ואי דאינון מופלאין והוא לאו מופלא אמאי מתכפר לו בפני עצמו הא הוראה דידיה ולא כלום היא
Original : Horayot 7a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.