Ici, [il est dit] « chevreau des chèvres » ; il en découle que partout où il est dit « chevreau » sans précision, même le veau et l’agneau sont compris.
כאן גדי עזים הא כל מקום שנאמר גדי סתם אפילו פרה ורחל במשמע
’Houlin 113b חולין
Et qu’on l’apprenne de là ? Un autre verset est écrit : « Et les peaux des chevreaux des chèvres » (Gn 27, 16). Ici, [il est dit] « chevreaux des chèvres » ; il en découle que partout où il est dit « chevreau » sans précision, même le veau et l’agneau sont compris.
ולילף מיניה כתיב קרא אחרינא (בראשית כז, טז) ואת עורות גדיי העזים כאן גדיי העזים הא כל מקום שנאמר גדי סתם אפילו פרה ורחל במשמע
Et qu’on l’apprenne de là ? Ce sont deux versets qui viennent [enseigner] la même chose, et deux versets qui viennent [enseigner] la même chose n’enseignent pas [au-delà d’eux-mêmes].
ולילף מיניה הוו להו שני כתובין הבאין כאחד וכל שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין
Cela va pour celui qui dit qu’ils n’enseignent pas ; mais pour celui qui dit qu’ils enseignent, que peut-on dire ? Deux restrictions sont écrites : « chèvres », « des chèvres ».
הניחא למ"ד אין מלמדין אלא למ"ד מלמדין מאי איכא למימר תרי מיעוטי כתיבי עזים העזים
Chmouel dit : « Chevreau », pour inclure la graisse interdite ; « chevreau », pour inclure la bête morte ; « chevreau », pour inclure le fœtus.
אמר שמואל גדי לרבות את החלב גדי לרבות את המתה גדי לרבות את השליל
« Chevreau », pour exclure le sang ; « chevreau », pour exclure le placenta ; « chevreau », pour exclure la bête impure.
גדי להוציא את הדם גדי להוציא את השליא גדי להוציא את הטמאה
« Dans le lait de sa mère », et non dans le lait d’un mâle ; « dans le lait de sa mère », et non dans le lait d’une bête abattue ; « dans le lait de sa mère », et non dans le lait d’une bête impure.
בחלב אמו ולא בחלב זכר בחלב אמו ולא בחלב שחוטה בחלב אמו ולא בחלב טמאה
Mais voici, trois [fois] « chevreau » sont écrits, et nous en exposons six ! Chmouel pense qu’un interdit s’applique sur un interdit, et [ainsi] l’interdit de la graisse et [celui de] la bête morte découlent d’un même verset. Le sang non plus n’est pas un « chevreau », et le placenta n’est qu’une excrétion. Il leur en reste deux : l’un pour inclure le fœtus, et l’autre pour exclure la bête impure.
הא תלתא גדי כתיבי ואנן שיתא דרשינן קסבר שמואל איסור חל על איסור ואיסור חלב ומתה מחד קרא נפקי דם נמי לאו גדי הוא ושליא נמי פירשא בעלמא הוא פשו להו תרי חד לרבות את השליל וחד למעוטי בהמה טמאה
Et Chmouel pense-t-il qu’un interdit s’applique sur un interdit ? Chmouel n’a-t-il pas dit au nom de Rabbi Éléazar : D’où [savons-nous] qu’un cohen impur qui a mangé de la terouma impure n’est pas passible de mort ? Car il est dit : « et ils mourront à cause d’elle, parce qu’ils l’auront profanée » (Lv 22, 9), à l’exclusion de celle-ci, qui est déjà profanée.
וסבר שמואל איסור חל על איסור והאמר שמואל משום ר' אלעזר מנין לכהן טמא שאכל תרומה טמאה שאינו במיתה שנאמר (ויקרא כב, ט) ומתו בו כי יחללוהו פרט לזו שמחוללת ועומדת
Si tu veux, dis : En général, un interdit s’applique sur un interdit, mais là c’est différent, car le Miséricordieux a restreint : « et ils mourront à cause d’elle ». Et si tu veux, dis : En général, Chmouel pense qu’un interdit ne s’applique pas sur un interdit, mais ici c’est différent, car le Miséricordieux a inclus [par le mot] « chevreau ».
איבעית אימא בעלמא איסור חל על איסור ושאני התם דמיעט רחמנא ומתו בו איבעית אימא בעלמא קסבר שמואל אין איסור חל על איסור ושאני הכא דרבי רחמנא גדי
Et si tu veux, dis : Ceci est son propre [avis], et cela est [celui de] son maître.
ואיבעית אימא הא דידיה הא דרביה
Rav A’hadvoï bar Ami demanda à Rav : Celui qui cuit [de la viande] dans le lait d’une chevrette qui n’a pas allaité, qu’en est-il ? Il lui répondit : Puisque Chmouel a dû dire : « dans le lait de sa mère », et non dans le lait d’un mâle : c’est le mâle qui n’entre pas dans la catégorie de mère ; mais celle-ci, puisqu’elle entre dans la catégorie de mère, c’est interdit.
בעא מיניה רב אחדבוי בר אמי מרב המבשל בחלב גדי שלא הניקה מהו א"ל מדאיצטריכא לשמואל למימר בחלב אמו ולא בחלב זכר זכר הוא דלא אתי לכלל אם אבל האי כיון דבא לכלל אם אסור
Il a été dit : Celui qui cuit de la graisse interdite dans du lait, Rabbi Ami et Rabbi Assi [divergent] : l’un dit qu’il est flagellé, et l’autre dit qu’il n’est pas flagellé. Faut-il dire qu’ils divergent sur ceci : celui qui dit qu’il est flagellé pense qu’un interdit s’applique sur un interdit, et celui qui dit qu’il n’est pas flagellé pense qu’un interdit ne s’applique pas sur un interdit ?
אתמר המבשל חלב בחלב רבי אמי ורבי אסי חד אמר לוקה וחד אמר אינו לוקה לימא בהא קמיפלגי דמ"ד לוקה קסבר איסור חל על איסור ומאן דאמר אינו לוקה קסבר אין איסור חל על איסור
Non : selon tous, un interdit ne s’applique pas sur un interdit. Pour la consommation, tous s’accordent qu’il n’est pas flagellé ; ils divergent pour la cuisson. Celui qui dit qu’il est flagellé [pense que la cuisson] est un interdit à part ; et celui qui dit qu’il n’est pas flagellé [pense que] c’est pour cela que le Miséricordieux a exprimé la consommation par le terme de cuisson :
לא דכ"ע אין איסור חל על איסור אאכילה דכ"ע לא פליגי דלא לקי כי פליגי אבשול מ"ד לוקה חד איסורא הוא ומ"ד אינו לוקה להכי אפקה רחמנא לאכילה בלשון בישול
Original : Chullin 113b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.